ליכטנהאר המהודר והמצוחצח, גבר גבוה
ומזוקן בן 56, נחשב לגאון הפיננסי הגדול ביותר ברומטייר, מלבד אולי ג'ונתן ביג.
ליכטנהאר נולד למשפחה איירנוסטית עשירה שהיגרה להידרוסט, ובנעוריו היה הרפתקן פרוע
וחופשי שפעל בעיקר בצפון הידרוסט. לאחר מותם הטראגי של אביו ואמו מיד שודדים
אלימים שחדרו לביתם באישון ליל, עזב אדמונד את חיי ההרפתקנות, למד באקדמיה
ההידרוסטית למדעי המסחר, שם הצטיין. בעת מלחמת איירנוסט-הידרוסט, עקר לאינטוריה,
ועסק במסחר בעיר הנמל בוארטה. בסתיו 2433, שב לרוטמייר, שכן הרעיון של עיר סוחרים
חופשית מצא חן בעיניו מאד.
עסקיו של ליכטנהאר פרחו, והוא הרוויח הון ממניות ומהשקעה בחברות מסחריות שונות,
כמו זו של אוליבר קונסן (בעל ברית עסקי ותיק וידיד נאמן). ב-2435 נישא לבת בורגנים
בשם גרטה, שילדה לו תינוק קטן בשם אמריך, אולם אשתו ובנו נספו בשריפה נוראית שפרצה
בביתו בשנת 2437, וליכטנהאר שקע ביגון נורא, ממנו לא התאושש מעולם. מספרים, כי
במשך שבועות היה מחזיק בידיו ציור שמן בו צויירו הוא, אשתו ובנו, מסתכל בו במשך
שעות וממרר בבכי. בשנה האחרונה נראה כי אדמונד התאושש, וכי הוא מחפש לעצמו רעיה
חדשה.
ליכטנהאר קיבל באמצע 2436 את נשיאות הבורסה וגם חברות במועצת רוטמייר, תפקידים
שבשניהם הוא מחזיק עד היום. למרות כי עמדותיו, השוללות את הפיאודליזם עקרונית
ורצונו בחורבן המשטר של איירנוסט מזכיר מאד את עמדותיו של ג'ונתן ביג, הרי שבין
השניים שוררת שנאה עזה, שמקורה ככל הנראה בסכסוך אישי. ליכטנהאר, משיקולים של
כדאיות עסקית, חולל בשלהי 2436 תרגיל פיננסי מבריק בבורסה, בעצה אחת עם פון
בוינברג ואוליבר קונסן, שפגע פגיעה קשה וכואבת בעסקיו של ה"ביג בנק" -
וביג הבטיח להתנקם בו על כך. ליכטנהאר מאשים את ג'ונתן ביג בכך כי הוא עומד מאחורי
השריפה שגרמה למות אשתו ובנו, אך כמובן, אין לו שמץ של הוכחה לכך. עניין זה גרם
להתקרבות הולכת וגדלה בין ליכטנהאר לבארון פון בוינברג, גדול יריביו של ביג, למרות
עמדותיהם האידיאולוגיות השונות לחלוטין בעניין איירנוסט והמשטר הפיאודלי.
ליכטנהאר, שהינו אחד מעמודי התווך של החברה הגבוהה ברוטמייר, מקורב למדי אל ראש
העיר, ולמעשה, ביחד עם פון בוינברג, הינו אחד הגורמים המאזנים את כוחו העצום של
ג'ונתן ביג, ומונעים ממנו להפוך למנהיג הלא רשמי של רוטמייר.
מכה נוספת ניחתה על ליכטנהאר בחורף הקשה
האחרון (שלהי 2439): מפלצת ים ענקית הגיחה מהאוקיאנוס בתוך סערת שלגים קשה, התגנבה
אל שולי הנמל של רוטמייר, שם הטביעה שלוש אוניות עמוסות סחורה, ששתיים מהן היו
בבעלותו. הנזק לא היה פאטאלי, אך כואב ומרגיז, וליכטנהאר השתולל מזעם, כשהוא מנופף
בחרב הממזרית הישנה שלו, וצרח כי אילו אך היה במזח באותו יום, היה מלמד את המפלצת
לקח שלא היתה שוכחת במהרה, אם היתה נותרת בחיים בכדי להפיק ממנו תועלת. אוליבר
קונסן, שהיה נוכח באותו מקום, העלה את חמתו כאשר העיר שאילו היה במזח באותו יום,
לא היה נותר ממנו אלא שיהוק שבע שהיה נפלט ממלתעותיו של אותו יצור ים - אולם
השניים התפייסו כעבור יומיים, ויחסיהם המסחריים הענפים לא נפגעו.
ליכטנהאר ידוע במנהגו לקחת פעמיים בשנה
"חופשת כפר" בהידרוסט, שם הוא עוסק בעיקר בתחביב ישן-נושן שלו: ציד
שועלים. על רקע זה הכיר היכנשהו את השגריר ההידרוסטי באיירנוסט, לורד אלקבורן,
ובין השניים נרקמה ידידות נפוחה וריקנית, המתאימה למידותיו של השגריר השחצן.
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של רוטמייר
| אל דף המבוא של
איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום