ארנסט, בן 71, ידוע לשמצה בחברה הגבוהה
של רוטמייר בפניו הכמושים בעלי השיניים הצהובות- חומות, ששתיים מהקדמיות שבהן
חסרות, המביעות תמיד גיחוך גס, ובמנהגיו הגסים להדהים, המקנים לו חזות של
"מלח שיכור או רועה זונות שעלה לגדולה" כפי שהתבטא מישהו פעם, שכל בגדיו
המפוארים אינם מספיקים בכדי לאזנה או אף לטשטשה.
קונצה, שנולד במשפחת בורגנים עשירה, מנהל את עסקיו מזה כמעט 50 שנה ביד בוטחת.
כיום ברשותו שלושה מפעלים - שניים לצבעים ואחד לרהיטי ביית. כמו וילהלם טאובר
מביירנזור, כך גם קונצה שולט שלטון אבסולוטי במשפחתו, ונזהר מלתת בידי שלושת בניו
שליטה כלשהי ברכוש, פן יבולע לו מידיהם, שכן היחסים במשפחתו מעולם לא היו שפירים.
הוא התגרש מאשתו לפני כ26- שנים, שכן לא יכלה לשאת עוד את מנהגיו הגסים והמבחילים,
וביחוד את נאפופיו, אותם לא טרח כלל להסתיר, אלא היה מתגאה בהם בחוצות העיר, ואף
מזמין פרוצות זולות מהנמל לביתו, ודורש ממשרתיו להגיש להן כיבוד ויין. גרושתו
נפטרה לפני כ3- שנים, מה שהיה רחוק מלהעציב את קונצה "יופי, עכשיו עבדכם
המסכן לא עוד יסבול מיללותיה". בניו, שנפגעו גם הם מיחסו, וביחוד ממילים אלו
שאמר בבית מרזח זול שעתיים בדיוק לאחר שנטמנה אמם באדמה, מתעבים אותו בשקט, אך
תלויים בו יתר על המידה מכדי לנסות ולהתמרד כנגדו.
ארנסט, שמתהלך כיום עם מקל שחור וארוך, עליו מגולפת דמות עץ של אשה מעורטלת,
מסתובב בחוצות העיר בליווית שומריו הגברתנים. הוא שטוף זימה נצחית, מכיר מאד אישית
עשרות רבות מקרב פרוצות העיר, וכאשר אחת מהן מעירה כלפיו הערה גסה, הוא לא מתרגש,
אלא אך מעביר עליה יד צמוקה ומגחך "פרוצה בת פרוצה שכמוך, הכך את מעליבה זקן
כמוני? בגילי, אני יכול להיות אביך, ולאור ההיכרות האישית ביני לבין אימך, אולי
אני באמת אביך...", ואזי הוא פורץ בצחוק מקוטע וצרוד, הידוע לשמצה ברחבי
העיר. בכל שנה, הוא עורך לעצמו מסיבת יום הולדת לפי טעמו, ומזמין אליה את כל
מכרותיו החביבות והמעודנות (18 בלינדלאנטיר). בשנת 2437, לאחר שמסיבה כזו הפכה
ל"חגיגה" פומבית וגסה בגן אחוזתו של קונצה, הנפתח אל הרחוב הראשי ברובע
פיירילנד, אליו כלל לא התבייש להכניס את הפרוצות הזולות ביותר (ולאחר שכמה
מ"אורחות הכבוד" גם שוטטו ברובע והחלו להציק ולהטריד כמה מאזרחיו
הכבודים), הודח קונצה מחברותו במועצת העיר (ובמקומו בא סוחר היינות הלמוט
ווינדברגר, ראה ערך), ונאסר עליו להזמין פרוצות לרובע פיירילנד. מאז, עורך קונצה
את המסיבה שלו על יאכטה מפוארת שברשותו, המפליגה בעת מעשה במטווחי עיין מחופי
פיירילנד, לרוגזם הרב של התושבים, ולמסיבת יום הולדתו הוסיף גם "מסיבה לפתיחת
הקייץ" "מסיבה לפתיחת הסתיו" ועוד כהנה וכהנה. ארנסט אוהב מאד
בדיחות זימה מהסוגים הגסים ביותר שיש, ומספר אותם בכל הזדמנות, ביחוד בחברת גברות
מעודנות, שכן הוא נהנה מאד לראות אותן זועמות או אף מתעלפות. מלבד מסיבותיו
הידועות לשמצה, הוא אחראי לשלל שערוריות אחרות, ביחוד כשהוא שיכור - כמו למשל,
אותה פעם בה ציווה על משרתיו לנגן את ההמנון של איירנוסט, בעוד הוא מוריד את
מכנסיו ומשתין לתוך ערוגת פרחים ברחוב הראשי של פיירילנד, או אותו משתה בו זחל
מתחת לשולחן בכדי להציץ את מתחת לשמלתה של ליידי מליסנד, וכך הלאה. הבושה היא
תכונה החסרה לקונצה לחלוטין, וגם כשהוא נתפס, הוא פוער את פיו עם השיניים הרקובות
וגועה בצחוק סדוק ורם.
אויבו המושבע של קונצה הוא פטריק פון
לרנאו, שהוא זה שיזם את סילוקו ממועצת העיר, ומטיף בכל הזדמנות למעצרו והענשתו של
"הסרסור המטונף, הפגע הרע והאשמאי הזה". קונצה אינו מתרגש, ורק מעיר
"היית רוצה להיות בדיוק כמוני, צדקני, רק שאין לך אומץ". למעשה, קונצה
די מנודה בחברה הגבוהה, וידידיו היחידים הם אוליבר קונסן, האומר על אודותיו תמיד
"אולי הוא חתול זבל, אבל הוא בחור טוב", ידיד נאמן נוסף שלו הוא עבדאללה
גלוש, הנהנה מאד מבדיחותיו של קונצה.
פועליו של קונצה מתעבים אותו, בגלל
נסיונותיו התמידיים להתחיל עם הפועלות ועם נשות הפועלים, בעוד הם מפחדים כי אם
ירגיזו אותו יפוטרו, אם כי לא זכור מקרה בו התנכל קונצה לאורך זמן למי שסרב לו
בנימוס, לפחות לא בעשרים השנים האחרונות.
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של
רוטמייר | אל דף
המבוא של איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום