vartharon with titles - low.png

 

 

הקדמה ותיאור כללי של יער וארת'ארון

 

 

צפון וארת'ארון (מכונה גם "היער הצהוב" או "היער המוצלף") הוא שמה של רמה סלעית, רובה מיוערת בצפיפות שיורדת מגבעות וירת' (גבולה הדרומי של בקעת קיירן) והמורדות הדרום-מזרחיים של רכס קאראנסיל. בגבולה הדרומי, המדרונות של ריל'פארנול נופלים בתלילות עשרות מטרים כלפי מטה, אל תוך ערבה סלעית חשופה ומוכת רוחות, שחוצצת בין יער וארת'ארון לבין הים המאלז'ארי וערי הנמל ששכנו לחופו - כיום חורבות מקוללות, שורצות אלמתים נגועים באצות ואלמוגי ענק מוזרים שמפיצים הילה של אנרגיה מאגית אפלה ורעל.

בגבולו המערבי של יער וארת'ארון, הרמה המיוערת נופלת אל תוך חוף סדוק וצחיח שצופה על מפרץ העוגן המקונן - מים רדודים ומסוכנים, זרועים בשברי ספינות מהעבר, שמעבר להם ארץ סלעית צחיחה ומבוקעת;  ואילו במזרח, היער משתפל בהדרגה והופך נמוך ולח יותר, במקום בו הוא גובל בביצה מוזרה שורצת צמחית ענק בשרנית בגוון סגלגל ופירות ענקיים. אותן אדמות ביצה, דרכן נסוג בעבר הלגיון האנ'מירי השלישי לאחר אחד הקרבות המפורסמים ביותר במרד הורד האפור, הן כיום היא משכן לאנושואידים מגודלים ועוינים, בעלי מראה שמזכיר תינוקות ענקיים בעלי 'תלתלים' אצתיים ירוקים או צהובים.

המאפיין המרכזי של יער וארת'ארון הוא עצי החנית המוזרים שלו; עץ חנית הוא עץ בעל גזע קוצני בגוון צהבהב-ירקרק, בעל גזע שהוא לעיתים ישר ודק כמו חנית, ולעיתים מתעקל וכפוף כמו זרוע של דיונון ענק, ויכול להגיע לגובה של בין ארבעה לעשרים מטרים, תלוי באיזור ובסוג; לעצי החנית עלעלים צהובים ודלילים, שמזכירים לעיתים חזזיות, וביניהם גדלים פרחים אופייניים וגדולי בעלי גוון עכור, צמודים לגזע; כאשר רוח חזקה מכה בגזעים האלו, הדקים יותר מביניהם מתנועעים ומשמיעים לעיתים קול שמזכיר חבטה או הצלפה - ומכאן אחד משמותיו של היער.

בעוד שעצי החנית היו תמיד חלק מהנוף הוארת'ארי, הרי שעד להתנפצות הגדולה, גדלו לצידם עצים 'שגרתיים' מסוגים רבים אחרים; בחמישים השנים האחרונות, לעומת זאת, נראה שרבים מהעצים האחרים גוועו, בעוד עצי החנית שגשגו והפכו גבוהים וצפופים יותר; ביחד איתם התרבו גם דבורים מסוגים שונים, כולל דבורי ענק, שמחבבות מאד את העצים האלו, ובונות לא פעם כוורות על ענפים ענקיים או צמרות של הגדולים מביניהם. עצי פרי אחרים נכחדו מחלקים לא מעטים ביער, וכיום קיימים בעיקר באיזורים מוגבלים ותחומים (לעיתים מסביב לעץ עתיק ועצום של 'ערמון הפיות' (ע"ע), שלא דעך או התעוות). איזורים כאלו מכונים לא פעם בקרב התושבים המקומיים 'נווה פירות'.

 

יער וארת'ארון נכבש ויושב כמה פעמים; במשך מאות שנים הוא היה משכנם של שארי-בשר שכוחים של הפארליל, שסחרו ונאבקו לסירוגין עם הממלכה העתיקה שישבה בדרום בקעת קיירן, ונלחמו מלחמה אכזרית מול הקוטזוקי, דמויי אנוש קדומים ופראיים שתיעבו מאז ומתמיד את בני-האדם; לאחר מכן, נכבש בידי גזע של יורדי ים זהובי שיער שנסו לחסות בין הצמרות שלו לאחר שהובסו וגורשו מהים הפתוח בידי הספנים הראמג'ירים; דורות מספר לאחר מכן, יסדה שושלת גולה של אורגי הערפל את העיר היפיפיה שער-חורף על המדרונות של רכס קאראנסיל שחולשים על וארת'ארון מצפון-מזרח, הפכה רבים מהאצילים המקומיים לואסאלים שלה, ויצרה בהדרגה סביבה קהילה מיוחסת של בני-אדם למחצה ואורגי ערפל למחצה. דורות לא רבים לאחר מכן, הגיעו לכאן האנ'מירים והפכו את הרמה הוארת'ארית כולה למחוז באימפריה הנוצצת שלהם; הנציבים האנ'מירים הפכו את 'הנסיך הרם' של שער חורף לעושה דברם, ו"בשמו" סללו דרכי מסחר חדשות שחצו את היער ואת הערבות שמתחת לו דרומה, לעבר ערי המסחר השוקקות (וגם שווקי העבדים) שלחוף הים הדרומי.

ההתנפצות הגדולה זעזעה ופגעה קשות בשלטון האנ'מירי, אולם לא חיסלה אותו לגמרי.

הלגיון האנמירי הזהוב השלישי, שנסוג לכאן וקבע את מושבו בעיר המבצר ריל'פארנול בסוף מלחמת הורד האפור, עודו מגן על החומה הגבוהה והארוכה שנבנתה בראשי המצוקים, כדי לשים עיין על הערבה העירומה ומוכת הרוחות מדרום והיצורים החשוכים שהתגנבו לתוכה; וקודם לכן נלחם כדי להגן על האיזור מפני כת השלג האדום: כת דרואידית קטלנית שסוגדת לאל הדוב, ולאחר שהפילה ורצחה את שושלת הנסיכים הרמים של שער חורף, פשטה על מרחבי יער וארת'ארון מתוך אמונה שיש להחריב את העולם כדי לברוא אותו מחדש באורח טבעי וצודק יותר. כיום, הלגיון עדיין מפטרל בכמה מהדרכים הראשיות ומחזיק מאחזים נוספים; אולם היחסים בין הלגיון, ובעיקר המפקדת הישישה והאכזרית שלו, לבין המקומיים אינם שפירים; רבים מבני האדם המקומיים (הוארת'ארי) ממורמרים על היחס של הלגיון, שנראה להם מתנשא וזר להם ולדרכיהם, ובעיקר לנסיונות שלו לגייס צעירים משורותיהם בתור חיילים פשוטים; ואילו הנהגת הלגיון רואה בוארת'ארי חבורה של חוואים קשי עורף וכפויי טובה, שיורקים על מי שמסתכן בכדי להגן על מה שנותר מהארץ הצהובה והארורה מליפול לידי מפלצות, מורדות מהפלג הקנאי ביותר של ורד אפור, משני צורה אכזריים, ועוד כהנה וכהנה סכנות שאורבות מכל עבר.

 

יער וארת'ארון, היום כבעבר, הוא איזור רחב ידיים, שרבים מחלקיו פראיים ומסוכנים; רבות מהדרכים שחוצות אותו הן צרות חנוקות למחצה בידי היער והזרועות הקוצניות שלו; עוברות לא פעם מעל נקיקים עמוקים ואפלים; רבים מחלקיו והדרכים הראשיות פחות היו מסוכנות גם בשיא פריחתו של הסדר האנ'מירי, ועל אחת כמה וכמה כיום, כאשר הסדר מתערער, וכוחו של הלגיון השלישי נחלש.

כיום, מי שעוזב את חסות הערים או הדרכים הראשיות, עלול להתקל  בשלל סכנות מצד בני-אדם, דמויי אדם, חיות פרא ומפלצות: שודדי דרכים אורבים לטרף; שרידי התומכים של כת השלג האדום ובני-בריתה עודם משוטטים באיזורי הספר; האנושואידים הקדומים, הקוזטוזקי, שרבים מהשבטים שלהם לחמו לצד הדרואידים של השלג האדום, חזרו לשוטט בחלקים רבים של היער מהם נעדרו במשך מאות שנים; חיות ענקיות ורעבתניות משוטטות בשנים האחרונות סמוך יותר ויותר לישובים, וישנן גם שמועות על סכנות נוספות, מעוותות ואיומות בהרבה.

 

 

 

חזרה אל האינדקס של יער וארת'ארון

 

חזרה אל האינדקס של מלסטרה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.