vartharon with titles - low.png

 

 

גזעים פתוחים למשחק: מית'ווארי (אורגי ערפל למחצה)

 

 

סוג: דמויי-אדם (דירוג מינימלי של "גזע" שנדרש כדי לשחק מית'ווארי: C)

גובה ממוצע: 1.75 מ' (גברים) ו-1.7 מ' (נשים)

תוחלת חיים ממוצעת: כ-90-125 שנים.

מהירות: רגילה

מתאמים חיוביים ושליליים לתכונות: 1+ לתבונה וכריזמה, 1- לכוח ולכושר

בונוס מיוחד: רק מית'ווארי יכולים ללמוד את מקצוע הכהונה של 'המטיף המואר' (prestor).

עונשין מיוחד: מפלתה של שער חורף, שהפך את רוב המית'ווארי לפליטים גורם לדמות של מית'ווארי לקבל עונשין של דירוג אחד ב"מעמד חברתי והון", כפי שהוא נוצר עם בניית הדמות.

יכולות מיוחדות:

2%+ לגלגולי יצירה שקשורים באריגה של בדים או כתיבת סמלי כוח רוניים.

10%+ או 1+ לכל הגלגולים של קסם לבן (אור)

תוספת 2+ לכל לחש ריפוי שמוטל עליהם (לא כולל שאיבת חיים מיצור אחר)

עמידות שמזכה בתוסף 2+ לכל גלגול הצלה נגד קסמי מוות, צל, ורעל.

 

תושביה של שער-חורף, נאמניהם של הנסיכים הרמים שושלת אורגי הערפל מית'-סירלית'יל, אהבו להחשיב את עצמם כיצורים שונים ומעודנים בהרבה מהוארת'ארי הגסים, שוכני החוות ומוצצי הדבש, ולמעשה לא שונים בהרבה מאורגי הערפל בני היבשת המערבית האגדית.

בפועל, האצולה של שער חורף ומעט פחות מזה, יתר שוכני העיר הגבוהה שבצל פסגות השלג, הם תערובת של וארת'ארי עם אורגי ערפל ומעט דם אנ'מירי; ומאחר שבמשך דורות נחשבו לעשירים, מעודנים ונאים, הם הפכו לשידוכים נחשקים אצל האצולה הוארת'ארית (ממש כמו שהמעמד הגבוה בשער-חורף עצמה, עשה הרבה בדורות קודמים כדי 'ליבא' כלות אורגות ערפל, ככל שידם השיגה), שבעורקיה זורם לא במקרה דם רב משלהם. במשך דורות, המית'ווארי חיו בצל חומותיה של שער חורף, נהנו משכיות החמדה ומהתרבות העילית שלה, כולל מוזיקה, תיאטראות ושאר מוסדות מהוללים שהתחרו בטובים ביותר שידעו הערים האנ'מיריות הגדולות להציע – עד להתקפה ולחורבן האכזרי של העיר הגבוהה בידי הדרואידים משני הצורה מכת השלג האדום, והאנושואידים דמויי-דוב שחברו אליהם. כיום, פליטים משער חורף פזורים בכל רחבי יער וארת'ארון, רבים מהם סובלים מעוני, והיחסים בינם לבין האוכלוסיה המקומית בחלק מהמקומות מתוחים מאד – בעיקר משום שמית'ווארי רבים, גם אם הדרדרו עד פת לחם, נאחזים בשרידי הגאווה (יש אומרים – יהירות) הישנה שלהם, וקנאים לסמלים עתיקים של הבתים המובסים שלהם; רבים מהם – גם אם נאלמים להסתפק בעבודות פחוחות-כבוד כדי להתקיים - שומרים עדיין על סמל הנשר הלבן של בית הנסיכים הרמים, ורואים בו את האדון האמיתי היחיד שבו הם מכירים או מוכנים להכיר.

מבחינה טכנית, אפשר להתייחס אל המית'ווארי כ"אורגי ערפל למחצה", אם כי לא בדרך הישירה של הורה אחד וארת'ארי ואחר אורג ערפל; השפה שלהם היא תערובת של וארת'ארין עם מית'ריט ואנ'מירין גבוהה, והיא מתנגנת באורח אחר לגמרי מהוארת'ארין העממית – אם כי בדרך-כלל דוברי שתי השפות יכולים להבין זה את זה, לפחות באורח חלקי.

 

מראה: מית'ווארי נוטים להיות גבוהים, חיוורים ומעודנים יותר משארי-בשרם הוארת'ארי; העיניים מבריקות יותר, באורח שנותן ביטוי לדם אורגי הערפל שזורם בעורקיהם; הגוון שלהן ירוק או ירוק-אפרפר; האישונים מטושטשים במעט, והגבות עדינות ונוטות במעט כלפי מעלה, אולם פחות מאלו של אורגי ערפל; גווני השיער הנפוצים הם זהוב-כהה, או חום בהיר; אולם קיימים פרטים בעלי גוונים בהירים או כהים יותר.

 

דת האור בגרסה המית'ווארית: במקור, אורגי הערפל שהיו המעמד הגבוה של שער-חורף, רצו אמנם לייבא את הדת המוארת שלהם אל בני האנוש הנבערים, בעיקר אלו שהיו נבונים מספיק כדי להתרפס בפניהם ולנסות ללמוד מעליונותם של בני הממלכה המוארת מהמערב. מנגד, הם סברו שבני האדם הם פשוטים וקהי-מוחין מדי מכדי לתפוס את מלוא העומק של אמונת האור, על שלל הטקסים והכתבים המסובכים הנהוגים אצל אורגי הערפל.

התוצאה היתה גרסה מפושטת בהרבה של אמונת האור, שבין היתר ניסתה להנחיל במאמיניה אדיקות ומידות טובות (יש יאמרו – צדקנות מרגיזה), לצד כפיפות ואמונה בלב שלם בנעלים מהם, אגב שאיפה להדמות אליהם; המטיפים הראשונים של הדת הזו, היו בני-אדם או בני אדם למחצה שזכו להכשרה חלקית אצל אורגי הערפל, נחשבו לכוהנים במעמד נמוך וחלקי יותר מאשר כוהני קאהר'ליירי המקוריים, אבל חומשו בכוחות וכלי נשק הולמים, שיאפשרו להם לנדוד במרחבים העצומים והמסוכנים של יער וארת'ארון כדי להפיץ את האמונה הנכונה בקרב אחיהם הפראיים, בני האנוש של היער.

 

במרוצת הדורות, וככל שהקשר עם אורגי הערפל במערב נחלש, אורגי הערפל 'האמיתיים' בשער-חורף התמעטו ופינו את מקומם לאצולה מית'ווארית שזרם בעורקיה דם משני הצדדים, כך הגרסה הוארת'ארית של דת האור הפכה עצמאות ומעמד, אפילו בחצר הנסיכים הרמים; והמטיפים שלה החלו נחשבים ככוהנים עצמאיים, בעלי תיאולוגיה שהלכה והפכה נבדלת יותר מהתאולוגיה המקורית של אורגי הערפל.

הדת המית'ווארית היא אמונה שמבוססת על אבחנה ברורה בין טוב לרע, בין מאמינים יראי שמיים לחוטאים נהנתנים ושטופי זימה; מטיפה למעשים טובים והרכנת ראש בפני אלת האור, גם כאשר גורלו של האדם המר עליו; הטקסים והדרשות שלה פשוטות בהרבה מאלו של אורגי הערפל, והיא מקנה חשיבות רבה למוסד של המשפחה והקהילה המקומית. חלק מהמטיפים סולדים (לפחות לכאורה) מאלימות, ומטיפים לנסות לפתור הרבה ככל האפשר בדרכי שלום – אם כי בפועל, היו ועדיין קיימים לא מעט מטיפים שחרף המוסר הצדקני, לא בחלו בפעולות אלימות מאד כנגד מי שנתפסו בעיניהם מרושעים, מאמינים בדתות אפלות, או גם זה וגם זה.

כך או כך, למרות 'דרכי השלום' ו'אהבה לכל השליו, ההגון ותם-הלב', לא בכדי הכוהנים המטיפים המית'ווארים מאומנים לתעל את האש הלבנה שלהם אל תוך כלי נשק יחודי וקטלני שמסוגל לרשוף את 'האמונה הטהורה' באורח מסוכן למדי עבור יריבים לא זהירים. המטיפים המית'ווארים, לא במקרה, אמנם נוקטים לשון סבלנית לכאורה כלפי האמונות של שארי-בשרם הוארת'ארים, אבל מעוניינים מאד להמיר כמה שיותר מהם לדת האמת, אם אפשר בהטפות רהוטות ובלשון רכה, ונחשבים מיסיונריים בהרבה מכוהנים אורגי-ערפל.

 

שמות של וארת'ארי ומית'ווארי

 

פשוטי עם

שמות של אנשים פשוטים משני המינים, מורכבות משתי הברות: תחילית אופיינית בעלת משמעות (ולא פעם, קשר לשמות אלים או רוחות מקומיות מגנות), שהיא זהה לשני המינים (הגם שיש תחיליות שמזוהות יותר עם גברים, וכאלו שמזוהות יותר עם נשים), ואחריה סיומת זכרית או נקבית:

 

תחיליות משותפות לשני המינים:

ואר– התחילית הנפוצה ביותר, שנועדה לציין שייכות לעם הוארת'ארי.

ואט, ואמ, ואנ– תחיליות נפוצות שהן כנראה ואריאציות של "ואר".

 

תחיליות זכריות – מבטאות בדרך-כלל קשר לאל הדוב קוטאזו; רוח טבע עוצמתית או אל טבע וסערה עתיק שהוארת'ארי קיבלו מהשבטים שישבו באיזור לפניהם והתערבבו עימם. אמנם, המאורעות האחרונים הורידו את קרנו של האל הזה אצל רבים מהוארת'ארי, אולם התחיליות מושרשות מדי מכדי להעלם:

 

קוט, קאט, קאז, קוז.

 

תחיליות נשיות – מבטאות בדרך-כלל קשר או זכר לנאלרישה– אלת פריון עתיקה של השבטים העתיקים של היער, שתוארו לא פעם בדמות דבורה או קשורה לדבורי ענק:

 

נאל, ניל, נאר, ניר, נאס, ניס,

 

תחיליות אחרות ונדירות יותר (שני המינים):

 

ראר, רור, פור, פיר– מבטא קשר לים ולגלים.

 

סיומות של שמות וארת'אריים

גברים: קוׄ, קֶה, טוׄ, גׇה, גֶה, דוׄ, דו·

נשים: קי, קיר, ני, ניר, מי, מיר, די, דיר.

 

את השם אפשר לחבר עם תו חיבור אמצעי (') כמו בשם אנמירי, או לא.

 

דוגמאות לשמות של גברים וארת'ארים ממעמד פשוט יהיו:

וארקו (Varko), ואר'קֶה (Var’ke), קוט'גׇה, קאטקו, קאזטו·, ראר'דו, רורדו.

 

דוגמאות לשמות של נשים וארת'אריות ממעמד פשוט יהיו:

וארקי, ואר'קיר, נאל'די, ניל'גיר, ניס'די, נאר'מי, רורקי, פור'מיר.

 

 

שמות של אצילים ושל מית'ווארי

שמות של רבים מהאצילים וצאצאיהם יאריכו את השם לשלוש הברות, כדי להדמות לשמות אנ'מיריים, או לפעמים יקחו שמות אנ'מירים ממש. במצב של שם "וארו-אנ'מירי", השם יורכב מתחילית וארת'ארית ומשחק מתנגן יותר עם שתי ההברות של השם, לא פעם עם השפעה של מיליות אנ'מיריות.

לעומת זאת, רבים מאותם אצילים יחזיקו גם בשם מקוצר עם צליל וארת'ארי יותר:

 

כך למשל: הגבירה ואר'מירלין ("וארמי")

 

דוגמאות להפיכת שם וארת'ארי פשוט לשם של אציל:

וארקו–ואר'קורלור

קוטגה–קוט'גאלרין

רארדו–ראר'דורמיר

נאלדי–נאל'דירלין

רורקי–רור'קילדין

 

אצל מית'ווארי, לא פעם ינסו לרכך את השם, תוך הגיה שלו ככל האפשר באורח שהולם יותר את צורת הדיבור המתנגנת של אורגי ערפל. כך למשל, "ראר'דורמיר" יהגה כ "ראל'דורמיר" או אפילו ,ראל'דורמיל".

 

שמות משפחה

הוארת'ארי העתיקים לא נשאו שמות משפחה; לעומת זאת, הם התחלקו לקלאנים אשר ככל הנראה נקראו על שם ספינות מלחמה גדולות, אשר עברו מדור לדור (ולפי חלק מהמסורות, נארגו בהם כשפים).

פניה רשמית של וארת'ארי בימים האלו נעשתה תוך ציון שמו הפרטי, כאשר לאחריה המילה ת'ארֶה (סוג של שייכות טקסית; בדיבור מקוצר "תָ'א") ושם הקלאן או הספינה: למשל –רארדו ת'ארה פֶארְנולסְקָה,

אלא, שגירושם של הוארת'ארי מהים וחורבן הספינות עליהן היתה גאוותן (הגם שכמה משפחות עתיקות נשאו עימן מזכרות, כגון עוגנים, פסלוני סיפון או גלגל הגה), גרמה לרוב השמות העתיקים להשכח, הגם שכמה מהשמות מופיעים עדיין, בדרך-כלל באורח מקוצר, בשמות כמה מהישובים באיזור[1]; רוב הקלאנים דעכו בהדרגה, כשהם מתחלקים בין משפחות קטנות יותר ובתי אצולה, ורק מסמכים עתיקים יחסית מזכירים את שמותיהם המפורשים.

בהמשך, ככל שהתערבבו עם שבטים קרובים לבני פארליל, כך אימצו הוארת'ארי את מנהגם של הפאר'ליל לפניה מכובדת המצרפת את שם האב לשמם של הגבר או האישה אליהם רוצים לפנות בנימוס:

 

למשל: החוואי רארדו, שגם שמו של אביו הוא רארדו, יקרא: רארדו ת'אר רארדורו·, ואילו אחותו ואר'ני (שגם שם אביה, מטיבם של דברים הוא רארדו), תקרא: ואר'ני ת'אר רארדורין.

 

אצילים ואר'תארים ומית'ווארי, לעומת זאת, נהגו לא פעם לאמץ לעצמם שם משפחה, שגם אם התבסס במקור על שם אב קדום (בדרך כלל זה שזכה לתואר אצולה מהאימפריה), שיווה לו צליל אנ'מירי (למשל: קור-ואר'קאריל), כאשר המית'ווארי בשער-חורף וסביבותיה, מנסים לחקות צליל של אורגי ערפל (למשל: ואר'סילנה).

 

 

 

חזרה אל האינדקס של יער וארת'ארון

 

חזרה אל האינדקס של מלסטרה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1]לכן, כדי לשחזר את שמות הספינות אפשר להוסיף את הסיומת העתיקה לשם המקומי: פארנולסקה; אלקוטסקה; וגם מארינורבה ו-ואטמארובה.