גאוגרפיה | גזעים | אלים ודתות | המערכה | אסופת מפלצות

הגזעים של מלסטרה

דף זה כולל תיאור מקוצר של גזעים מרכזיים, שחלקם ניתנים לשימוש כדמויות שחקן. המשותף לגזעים שמופיעים כאן (להבדיל מ"מפלצות"), הוא שמדובר בגזעים שיצרו או היו חלק מציביליזציות, בעבר או בהווה. הרשימה היא ראשונית וחלקית, ויתכן מאד שתתעדכן בעתיד.

הערה: התשובה לשאלה "האם הגזע ניתן לשימוש כדמות שחקן" נענית כאן באורח כללי מאד, אבל בפועל תלויה במנחה בכל מערכה ומערכה, כך שיתכנו גזעים הרשומים כאן כמותרים, שלא יהיו אפשריים או מומלצים בסוגים מסויימים של מערכות. הגזעים המסומנים כאן כ"לא", לעומת זאת, הם מעוותים או מרושעים מדי מכדי לשמש דמויות שחקן, כאשר הגזע עליו נכתב "אפשרי במערכות מסויימות" נחשב מסתגר ונדיר מאד מחוץ לאיזור שלו עצמו.

שם הגזע	יכולת לשמש דמות שחקן	תיאור מקוצר
אנ'מירל (An’myrl)	כן	גזע של בני-אדם שמקורו המשוער במרכז מלסטרה. נחשבים הגזע המייסד של קור'אנמורה, ועיקר מאמיני הדת הסוגדת ליהלומים השמימיים ולעולם המסתורי ממנו הגיעו[1]. מתוארים באורח סטריאוטיפי כגבוהים וחיוורים, עם שיער שיכול לנוע מזהוב ועד שחור עמוק (אם כי לא נוטה לאדמדם), בעלי אפשרות לתוחלת חיים ארוכה יחסית לבני-אדם, בעיקר כאשר הם הופכים למטילי לחשים של אסכולות קסם מסוימות; וכמי שיותר מכל הגזעים האחרים, ניחנו בכשרון למזג לתוכם את הכוחות של היהלומים הנשגבים והמימד שמהם הגיעו. נחשבים כיום מעטים בהרבה משארי-בשרם הרחוקים, בני האדם מהגזע "היריב" של הפאר'ליל.
פאר'ליל (Far’lyl)	כן	גזע של בני-אדם שמקורו המשוער במישורים הקרים בצפון (אבל התפשט לאיזורים רבים של מלסטרה ונארילדי); לפי המסורת, הם עתיקים מהאנ'מירל, ובעבר הרחוק חלקו את איזור המחיה שלהם עם סאטירים ויצורים שכוחים דומים. באורח מסורתי, היו עם של חוואים, שתיעב משטר ריכוזי והדוק מדי, וסגד ל"אבא בעל הקרניים" בדת אקסטטית, בלא היררכיה מובנית או טקסים מסובכים. מתוארים באורח סטריאוטיפי כבעלי עור בהיר, אם כי חיוור פחות משל האנ'מירל ונוטה לעיתים למעט אדמדם; מבנה גוף נמוך ועגלגל יותר, שיער שופע, שנוטה לגוונים של אדמדם וחום-אדמדם, עם פאות לחיים מסולסלות וארוכות לגברים. הקהילות המרכזיות שלהם נכבשו בידי האימפריה, שראתה את הדת העתיקה שלהם בעין רעה, ולא פעם הפלתה אותם ומנעה מהם להתקדם למעמדות העליונים – בין היתר, בטענה שכשרון מיזוג הקסם שלהם משובש, ויכול להביא לתוצאות מסוכנות אם לא יפקחו ובמידת הצורך ישלטו בו ביד קשה. חרף זאת, כמה מהם הפכו לסוחרים ובעלי מקצועות שהתעשרו וצברו מעמד מכובד למדי[2]. כיום, חלק ניכר מצאצאיהם בשטחי האימפריה לשעבר, גם אם בהחלט לא כולם עדיין, תומכים בנביא גאהלארד פרון ובשאיפתו להחזיר את עטרת דת "האבא" פאר-אגול ליושנה, ולהבטיח שהאנ'מירל ודת היהלומים המרושעת שלהם לעולם, אבל לעולם לא ישעבדו אותם שוב. שארי בשרם של הפאר'ליל שמעבר לים, הם אלו שהתמרדו כנגד אורגי הערפל, שרפו את הבירה שלהם וטבחו אותם, כאשר הם מניסים את שארית אורגי הערפל להרים או אל מעבר לים.
אורגי ערפל (Myth’neryl)	כן	סיפורם של אורגי הערפל של היבשת שבמערב, קשור לאגדות על שרידי אימפריה שכוחה של יצורים יפיפיים, רבי-עוצמה וחסרי מעצורים שאפילו שמם המדויק נשכח, ואשר משלו באימפריה מכושפת "שלצידה גם קור'אנמורה בשיאה נראתה כמו דיר עיזים". לפי המסורת של אורגי הערפל, הם צאצאיהם הישירים של בני האימפריה ההיא, גם אם כוחם ועוצמתם פחתו עם השנים (ולשם מלחמה באותה העכרות של העוצמה והדם, הם מפחתים את טקסיהם ואת התורות המיוחדות שלהם); לפי מסורות אחרות, הם למעשה צאצאים של הכלאות שערכה האימפריה השכוחה בין בני-אדם לבין המעמד הנמוך שלה עצמה. אורגי הערפל דומים במידה מסויימת לאנ'מירל, אבל נבדלים מהם בעיינים בעלות זוהר עמום, גבות עדינות משוכות כלפי מעלה, ובכמה אבחנות גופניות אחרות. מסופר, שתוחלת החיים הממוצעת שלהם עולה על כל בני האדם האחרים, ומגיעה לאיזור ה-150 שנים (כאשר מטילי לחשים יכולים לשרוד זמן רב בהרבה); עם זאת, הם לא גילוי כל יכולת להטמיע לתוכם את הקסם של היהלומים הנשגבים והמימד שלהם, ולמעשה הם נופלים בכך אפילו מהפאר'ליל. אורגי הערפל, שבאורח מסורתי לחמו והחזיקו תחת ואסאליות מדכא את השבטים האנושיים בגבולותיהם, השקיעו שנים על שנים בזיקוק הדם שלהם עצמם, והיו מפורסמים (או ידועים לשמצה) בתורת הזיווגים המחושבת מראש שלהם[3]; הם לחמו לסירוגין וסחרו לסירוגין עם יריביהם העתיקים בפנים היבשת (ע"ע), ויצרו תרבות עילית מצועצעת מאד, שמנסה להראות ולהרגיש כמו "אגדה חיה". במרוצת מאתיים השנים האחרונות, נאלצו להאבק יותר ויותר בכוח המתגבר של הגזע הדמוני-למחצה של הקורסלאג, כאשר במאה השנים האחרונות, נעזרו לשם כך גם בעזרה הולכת וגוברת של האמפריה האנ'מירית, לה נכנעו במהירות לאחר שחוו את עומצת 'לגיונות היהלומים' במספר קרבות, והפכו למעין ואסאלים מועדפים שלה. כיום, מצבם של אורגי הערפל בכי-רע, לאחר שעיר הבירה שלהם, וכמוהם רוב הערים האחרות ששרדו את ההתנפצות, נפלו ונשרפו במרד של השבטים האנושיים שהתמרדו כנגדם.
Ralg’kryl ("פיות אפר")	אפשרי במערכות מסויימות	בני-הפיה של האפר, כפי שכונו בלעג בידי אורגי הערפל, הם גזע מוזר ואנושי למחצה, ששרד גם הוא מהימים של האימפריה השכוחה, וכמו אורגי הערפל, טען לכך שהוא היורש האמיתי שלה. מדובר בדמויי-אנוש בעלי עור אפרפר, עיניים בגווני האדום, ושיער ארוך ושופע (כולל זקנים לגברים) בצבעים שנעים מאפור או אפור-כסוף לאדום בוער; עם זאת, הם חולקים כמה וכמה נקודות דמיון לאורגי הערפל, כולל צורת הגבות ומשהו בתווי הפנים. בעלי עמידות חזקה לחום ויכולת מפותחת לראיה בחושך, הראלג'קריל קבעו את משכנם במעמקי ההרים הגבוהים שבלב נארלירדי, כשהם לומדים להשתמש במאגמה הרותחת הן להגנה, הן להעצמת הקסמים וכשרונות החרשות האפלוליים שלהם, והן לארכיטקטורה מוזרה ואופיינית. לפי חלק מהשמועות, הם הכירו את המימד של האנ'מיירי – היהלומים הנשגבים – הרבה לפני בני האדם מגזע האנ'מירל, גנבו מתוכו כמה כוחות ושכיות חמדה, אולם תמיד נזהרו ממנו, ומעולם לא חשבו על יצירת כוהנים השואבים משם כוחות, מה שנראה להם כטפשות מסוכנת (באורח כללי, החברה שלהם נטולה באורח מוזר, או כמעט נטולת כהונה רשמית). לאחר שנים ארוכות של לחימה לפרקים ומסחר לעיתים מול יריביהם אורגי-הערפל, הראלג'קריל נסוגו מפני הלגיונות האנמירים ונעלו את שערי ההרים שלהם, כשהם מלמדים את האימפריה עד מהרה לקח כואב מאד, שלא לנסות ולפלוש לממלכותיהם הלוהטות שמתחת להר.
עוגים (Ur’Magor)	כן	גזע של דמויי אדם מגודלים, בהירים ורחבים שמקורו מהחלקים הצפון-מערביים של קור'אנמורה, מגיעים לגובה ממוצע של כ-2.3-2.4 מטרים, בעלי מבנה רחב מאד, לא פעם עם כרס מכובדת, ועור לבן ולעיתים לבן-אפרפר; המצח ועצמות הראש חזקות וחלקן בולטות, מה שלעיתים יוצר מעין גבשושית דמויית קרן בחלקה העליון של הגולגולת. בניגוד לסטריאוטיפ (ולכינוי הלא מחמיא 'Ogres'), הרי שמדובר בציביליזציה עתיקה – גם עם ברוטאלית מאד - בעלת מסורת ארוכה ועשירה משל עצמה, שכוללת אגדות עתיקות, אלי כישוף וטבע, וגם אפוסים על מלחמות עתיקות שניהלו כנגד הקורסלאג ומפלצות אחרות בנות בלי-שם. בזמנים עתיקים, קיימו אימפריה משל עצמם, שהותירה ערים בנויות בשילוב מוזר של גסות ותחכום מלבנים ענקיות, עצי פולחן שהושרו באנרגיה מאגית מאז היותם זרעים או שתילים, וספריות כשפים עם חריטות מורכבות. הגם שרבים מהם היו אכן לוחמים ברוטליים ולא מתוחכמים מדי, גזע העוגים, ובעיקר המעמד העליון שלו, היה מאז ומעולם בעל נטיה חזקה מאד לקסם הרמטי, והמכשפים שלו נודעו, ובמידה רבה עדיין ידועים, כשם דבר, מה שהפך רבים מהשבטים שלהם, שלא לדבר על האימפריה, למאגכוקרטיות למעשה. כיום, מנסים להתאושש מההשפלה המרה שהטעימה אותם האימפריה האנמירית, שכבשה את הבירה העתיקה שלהם ובזזה את האוצרות המכושפים העתיקים שלהם; מלכים מכשפים חדשים קמו, וכמה מהם התנחלו בטיל'מארן ובחלקים אחרים של האימפריה לשעבר; והגם שהם מתייחסים לבני-האדם במשהו בין בוז לסלידה[4], ובעבר לחמו לא מעט בחוואים מגזע הפאר'ליל, חלקם מוכנים לשאת ולתת איתם, בעיקר עם הכוחות העולים של הנביא.
גורג (Gurg)	כן	גזע של אנושואידים קטנים, ירוקים ובעלי עור חלקלק ורירי למדי, שחולקים עם העוגים מבנה עגלגל משהו, אבל מגיעים לגובה של 1.3 מ' לכל היותר; ניכרים באוזניים גדולות יחסית בעלי צורה מחודדת, ובשיער סבוך, בגוונים של שחור, ירקרק ולעיתים כחלחל, שמדיף לעיתים קרובות ריח דומה לזה של צמחי ביצה. לפי המסורת, לא מדובר בגזע טבעי, אלא ביצירי כפיים של המכשפים העוגים מתקופת האימפריה הגדולה של אור נארום, שרצו וגם הצליחו ליצור גזע שפל ומתרפס של עבדים, ועשו לשם כך ניסויים שהשתמשו גם בצמחי ביצות מוזרים, דו-חיים, וגם דם של עוגים ממעמד נמוך (ואולי גם בני-אדם); העוגים נהגו בעבדיהם בני גורג ביד קשה מאד, באורח מבזה ואכזרי עוד יותר משנהגו בבני האדם, ומסופר כי כל גורג שגילה ולו רמז ליכולות קסם, נהרג מיד ולעיתים גם נאכל. הגורג, עד כמה שסבלו מבוז טוטלי של רוב בני הגזעים האחרים, החלו להתפשט אל מחוץ לארצות העוגים לאחר ירידת אור-נארום, ובימי השיא של האימפריה האנ'מירית. באורח סטראוטיפי, נוהגים להתייחס אליהם כיצורים מרופשים, זריזים ומתרפסים, שחיו בשולי הערים וברבעי העוני, בעיקר על שפת ביצות, עסקו במלאכות שוליים כאלו ואחרים ובפשיעה קטנה, ועוד.
אנ'גורג (An’Gurg)	לא	התפתחות מוזרה ומסוכנת של מאה השנים האחרונות, שמקורה ככל הנראה בקוסמים אנושיים חסרי עכבות, שניסו ללמוד קסם של עוגים ולשכלל אותו, אם כי יש טענה שלשם כך קיבלו סיוע ממקור אחר ואפל מאד, לא אנושי או עוגי – וכך נוצרו בני-כלאיים לא יציבים ואכזריים, שנראים כמו גורג מגודלים (גובה 1.4-1.5 מ'), אפרוריים-ירוקים, בעלי מבנה גרמי ומגושם יותר משל קרוביהם הזריזים והרכים, ובלא שמץ מהפחדנות הסטריאוטיפית של הגורג;הפנים מעוכות משהו לא פעם סובלות מכל מיני תפרחות וגידולים. אותם יצורים, כך נראה, נועדו מעצם בריאתם לשמש חיילים אכזריים, ממושמעים רוב הזמן, ונגועים בפרצים סדיסטיים. הגם שהתופעה היתה מוכרת, ונחשבה לתועבה מזה שני דורות לפני ההתנפצות הגדולה (המורדות של הורד האפור טענו, כי המצביאות של והכוהנות של ההשתקפות הצהובה עשו בהם שימוש בסתר במעמקי המכרות והקסרקטינים בדרום, וגם ניסו להאכיל אותם באבני פרח רעיל שגרם להם לטירוף קרב), הרי נראה שהפעם הראשונה בה עשו בהם שימוש סיטונאי, הוא בצבאו של אחד הנסיכים האנושיים שהשתתף בהתקפה על בירת אורגי הערפל.
קורסלאג (Coreslag)	לא	גזע מסתורי, עתיק ודמוני למחצה שחי הרחק בצפון-מערב, בארצות הוולקניות ואגמי הלבה שבצפון נארלירדי, ובאימה חסרת השם שמעבר לה; הגם שבמשך שנים רבות, לא היה מעורב באורח ישיר בקרבות הגדולים של מלסטרה, הרי לפי אגדות עתיקות, נחשב הגזע הזה ככוח רשע מובהק וחסר תקנה. הקורסלאג נראים כמו דמויי אנוש בגובה שנע בין 1.5 מ' ואפילו פחות, עד לגבהים עצומים של 5 מטרים ולעיתים אפילו למעלה מזה, כאשר הגודל כנראה מרמז על העתיקות ועל העוצמה; הם מיוחדים בכך, שהם נראים במובהק כעשויים מסוגים שונים של אבן חיה[5] וחמה, בעלת עורקים לוהטים שנראים לעיתים כמו חוטים או נימים של לבה בגוונים שונים של אדום, אדום-צהוב, זהוב ולעיתים גם אחרים. לרוב, הגוף מזכיר באורח כללי וגס אדם או עוג, אבל קיימים ואריאנטים בעלי ארבע רגליים ושתי זרועות, וגם צורות אחרות. בין אם מדובר בקונסטרוקטים שנוצרו בידי האימפריה העתיקה של נארלירדי, על-ידי מגים שיצקו נשמה של שד כדי להחיות סלע ולהפוך אותו למשרתים, ובין אם מדובר בגזע עתיק ומקורי שיש לו יד ורגל בחורבן או בהשחתה של האימפריה הקדומה[6], הרי שכוחם העולה הדאיג במאה השנים האחרונות לא רק את אורגי הערפל ויריביהם 'בני הפיה של האפר', אלא גם המועצה הנוצצת של האימפריה, ששלחה כוח גדול כדי לסייע לאורגי הערפל לפלוש לאיזורים האפלים שבצפון-מערב ולהדוף מהם את היצורים האלו, ולשם כך, נשלחה מצביאה עתיקה ואימתנית, מקורבת מאד להשתקפות הכחולה, בעלת כוחות אדירים של כשפי כפור; אולם ההצלחה היתה מעטה, והמחיר היה עצום, והגם שהדבר לא ברור, מסופר שהמצביאה העליונה אבדה או נפצעה קשות, ונקברה אי-שם בצפון, בתוך גביש מכושף של קרח נצחי[7].

חזרה אל האינדקס של קלדאריה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

[1] ומאידך, נחשבים גם הגזע האחראי לסגידה לאל העונג באבוס ולתועבות שנוצרו אגב כך, לרבות "קליפות נשמה".

[2]כמו כן, וכרגיל עם בני-אדם, הרי שבמקומות מסויימים היו גם לא מעט נישואי תערובת בין אנ'מירל לפאר'ליל, שהפכו את התמונה למסובכת עוד יותר; אם כי מן המפורסמות שלכהונה ולמעמד של 'מראות', גם הזוטרות יותר, נטו לקבל רק נשים אנ'מיריות בעלות דם טהור (או למצער, כאלו שיכלו להציג את עצמן ככאלו).

[3]כלומר, מעין הנדסה גנטית עצמית, לאורך דורות על דורות, שנועדה "להפוך את העכירה לאחור", ולהחזיר לעצמם את הכוחות הקדומים של האימפריה השכוחה שהם טענו לירושתה.

[4] למרות הסטריאוטיפ, רק חלק מהם אכן חוטא באכילת אדם; אחרים סולדים מכך, מסיבות כאלו ואחרות; הגם שאצל רבים מהעוגים קיים הטקס של אכילת המוח של יריב מטיל לחשים, אגב ריטואל שנועד לספוג ולהשתלט על חלקים מהכוחות שלו.

[5] האמרה העתיקה אומרת שהם שלוש חמישיות אבן, חמישית בשר, וחמישית אש נוזלית.

[6] מספרים ש"פיות האפר", יותר מלכל הגזעים האחרים, יש מושג לגבי הקורסלאג, מהם הם מפחדים מאד, אולם הם שומרים אותו לעצמם.

[7] יש גם טענה מוזרה ולא מובנת, שקושרים בין המצביאה הקפואה והנוקשה ואובדנה, לבין המרד של הורד האפור שפרץ במחוז אחר זמן לא רב לאחר מכן.