גאוגרפיה | גזעים | אלים ודתות | המערכה | אסופת מפלצות

 

מבוא למערכה: הקרע במועצת השבעה

 

 

 

"הוד-קדושתך, מראה מרוממת. חרף אי-הנעימות הכרוכה בכך, הריני לפנות אליך בנושא שהינו רב-חשיבות, ממש כשם שהוא דורש טיפול עדין, לשמירת כבודם של כל המעורבים. זמן רב מדי, נותר העניין החשוב הזה בלא מענה, ואני חושש שכעת הפך בעל השפעה ראשונה במעלה על טובתם ושלומם הרוחני של כל יושבי הבקעה הזו-"

 

הכוהנת חשה את הרעד חולף בגופה; את להט העלבון שפשה בלחיה ככל שהוסיפה לקרוא את העלבון שהסתתר מאחורי המילים הנאות.

אלא שיריבה הערמומי היטיב לקלוע למטרה. הכל ידעו, שמזה שנים הניחה לאבן הספיר המכושפת שלה לכבות; הכל ידעו ולא אמרו דבר; וממילא, אף לא כוהנת בעלת-עוצמה אחרת שאבן החן שלה עודה דולקת הגיעה לקיירן מאז האסון הגדול. וכעת-

 

"כיצד הוא מעז?!"

 

קולו של בעלה בא מאחור, קוטע באחת את הרהוריה. אמראנד, שראשו הגיע אך מעט אל מעל לכתפה של רעייתו, הגיע ככל הנראה מאחור בעת ששקעה במחשבות קודרות. כעת, הוצפו פניו בסומק מכוער, כהה יותר מהאודם הדהוי, המלבין, של פאות לחיו.

"אני אומר לך לך, יקירתי. יותר מדי שנים נהגנו בסובלנות עם אבאריל החלאה. אבל עכשיו הוא עבר כל גבול. אני כבר אראה לו, מה זה לרמוס אותי, את שנינו! אם הוא רוצה מלחמה-"

 

"העניין מורכב בהרבה מכפי-"

"שום מורכב ושום קרן של עז! אנשים מסוגו חושבים שהם חיים בעידן שבו יכלו לדרוך על אנשים כמוני, בהם יכולת לנפנף באיזו אבן חן יפה שהגיעה מסבתא שלך, כדי להרים את האף על מי שעבד קשה כדי להגיע למה שיש לו, ש-"

 

אמראנד השתתק, מבין במאוחר את טעותו. לינטוריאל התנתקה ממנו ונאנחה, מגלגלת את המכתב ופונה בחזרה אל החלון.

"ובכל זאת, הוא אומר את האמת. אני מראה כבויה, יקירי. הספיר שלי איבד את כוחותיו לפני עשורים, כאשר-" המילים הכאיבו לה, אולם לינטוריאל המשיכה לדבר בקול יציב "התכחשתי לנדרי אל היהלום הכחול ובאתי בברית הנישואין"

"הבלים! עיר הבירה הרוסה, ההשתקפויות בעצמן-"

"איננו יודעים מה עלה בגורל ההשתקפויות המהוללות, יקירי. אולם אם לא נמצא דרך לסכור את פיו של לורד אבאריל, או לפחות לנתק בינו לבין הלורד קור-אומת'ל... המועצה תקרע לגזרים, והעוצרת תגיע לכאן, כאשר איננו יכולים להשיב לה תשובה מוסכמת, וגרוע מזה עוד צפוי".

 

 

 

       

במשך כמעט ארבעה עשורים, ולמעשה מאז הרצח האכזרי של הנציב הקיסרי האחרון (לוסטירן) ובני משפחתו, שנים מעטות לאחר ההתנפצות הגדולה, נותקה בקעת קיירן מכל שלטון מרכזי; לאחר תקופה של כאוס, התגבש בהדרגה שלטון רופף של נכבדים, שבראשו עומדת באורח פורמלי למחצה "מועצת השבעה", בראשות הכוהנת הכחולה לשעבר ("השתקפות כבויה") לינטוריאל א-טירמנל[1]– בה חברים ארבעת בתי האצולה המקומיים, הצנטוריון המפקד עדיין על חיל המצב ששרד בגראן א-דרום, וראש קהילת הרועים הנוקשה של הכפר הגדול טולו.

 

ביקורה הצפוי של העוצרת א-רילאריון, והחלטתה המפתיעה לא רק לבקר בבקעת קיירן, אלא גם להביא עימה את בנה הצעיר של הורד השחור, גרם טלטלה פוליטית חריגה בעוצמתה ב'מועצת השבעה' שמנהלת את הבקעה מזה שנים. העוצרת מבקשת לנצל את הסכם שיתוף הפעולה הרופף שחתמה עם מאמיני ההשתקפות הכחולה, לפרוש את שלטון הורד השחור מעבר לנמל טילמר, ולארגן ממשל ואמצעי הגנה יעילים יותר כנגד הסכנות ההולכות וגוברות – ולכן, שלחה למוצעה דרישה כי במהלך הביקור, המועצה תשבע אמונים מחדש לפורט טילמר, ותכרע ברך בפני בנה הצעיר של הורד השחור.

ההצעה התקבלה ברגשות מעורבים, ולא מעט כעס על היומרנות, גם מצד גורמים מתונים יחסית כמו הכוהנת לינטוריאל, שתומכים בכל ליבם בברית נטולת האהבה בין המורדים לשעבר לנאמני מועצת היהלומים. חלק מתושבי העמק עדיין מתעבים את המורדות של הורד השחור; ואילו אחרים מהססים מאד לקבל עליהם מחדש שלטון מרכזי, מה שיהיה כרוך בצמצום האוטונומיה המקומית, ואולי במיסים חדשים וחוקי גיוס.

לעומת זאת, קיים מחנה שבראשו הצנטוריון מגראן א-דרום שאליו הצטרף אחד מארבעת הבתים המקומיים, הטוען שאין מנוס מהצטרפות לשלטון מרכזי ורה-ארגון שיאפשר להדוף את העוגים שהתנחלו באין-מפריע באורגאקה שמצפון למוצא העמק, יעצים את המסחר ויפתח אפשרויות חדשות.

 

הכוהנת לינטוריאל, שחרף אי-החיבה שלה כלפי הורד השחור, יורשיה ובנה, היתה בזמנו תומכת מרכזית בהסכם שיתוף הפעולה בין שרידי האימפריה השונים (קרי, המורדים מצד אחד ונאמני ההשתקפויות מצד שני – בעיקר הכחולה), והקנאים יותר מבין תומכי הסדר הישן רואים בה כך או כך בוגדת או משהו קרוב לכך, ניסתה לגבש במועצה הצעת פשרה: המועצה תקבל בכבוד את העוצרת והיורש הצעיר, תכריז מחדש על תמיכתה בברית, ותסכים לשיתוף פעולה שנועד להגנת הגבולות – ומנגד, תסרב בנימוס, אבל בתוקף, לכרוע ברך בפני היורש הצעיר.

אלא, שמה שנראה כהצעה הגיונית שהיתה אמורה לזכות לרוב מוחץ במועצה (זולת בית קנאי אחד, שממילא היה שנוא על רוב הכוחות האחרים), הסתבך בלא סוף בגלל שילוב בין יריבות עתיקה בין שני בתי אצולה מקומיים, ותמרון פוליטי זריז של יריבה המרכזי של לינטוריאל בעמק.

 

כעת, המועצה שסועה, אינה מסוגלת להגיע להחלטה כלשהי – וטענה מרחיקת לכת שמעלה בית אבאריל העתיק ויהיר כנגד לינטוריאל עצמה, מאיימת להטיל את הבקעה לכאוס, ולהביא את הכוחות השנים לאחוז זה בצווארו של זה.

 


מעבר לחלק הבא: ארבעת בתי האצולה של קיירן | חזרה אל דף האינדקס של המערכה

 

 

 

 


 

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1] שנישאה בין לבין למר אמראנדאנזארט, שהפך את משפחתו לבית האצולה אנזאריון. עניין שקיבל חשיבות פוליטית שהפכה זה לא מכבר למוקד מחלוקת פוליטית נוספת.