גאוגרפיה | גזעים | אלים ודתות | המערכה | אסופת מפלצות

 

בקעת קיירן (Kiern)

משטר: שלטון רופף של נכבדי קהילה.

שליטים: אין שליט של ממש. כוהנת ההשתקפות הכחולה לשעבר (Vague mirror) לינ'טוריאל א-טיר'מנל ובעלה, הסוחר העשיר מר אמראנד אנזארט נחשבים כראשי הנכבדים המקומיים, וכמי שיושבים בראש המועצה העירונית בעת הצורך; אבל סמכויותיהם לא מוגדרות והן וולונטריות ברובן.

ישוב מרכזי: אֶנְ'מירְלוֹר (10,000 תושבים)

ישובים נוספים: טוֹלוֹ (2500 תושבים), גְרֶאן א-דְרוּם[1] (2,000 תושבים)

וכן ישובים קטנים ליד כמה מהאחוזות של הבקעה: בָּר-אָנְזוֹרֶל, אָבֶארִיל, רֶאל'נָארן, לוֹסְטירן, תָ'אל אָ-קֶארְן.

 

לצפיה במפה מפורטת של הבקעה, לחץ כאן.

 

לתיאור מפורט של האקלים ולוח השנה בבקעת קיירן, לחץ כאן.

 

ערכים מפורטים: העיר אנ'מירלור | המערכה הפוליטית: הקדמה, בתי האצולה של קיירן.

הקדמה ומפה מפורטת של איזור סמוך: נסיכות אורמ'תריל.

 

 

"עשורים רבים, רבים מדי חלפו, מאז עטיתי עליי את שריון רסיסי הספיר והנפתי חרב בשם הוד-רוממותה הנוצצת. לך והסבר לצעירים של היום, את פשרה של רוממות-רוח אמיתית; את הברק הכחול הבלתי-מנוצח של מגיני הלגיון הצועד. לחמנו בעוגים, והם קרסו בפנינו; אני מוכן להשבע שהיינו מביסים גם את אנשי האבן המלוהטים הרחק במערב, אלמלא התמרדו הבוגדת המטונפת, ורד אפור, וחבורת מלחכות הפנכה שלה"

 

הנקישות על הדלת שבו ונשנו; הישיש הרים לרגע את הקולמוס, ושלח מבט נרגז אל עבר מקור הצליל, במסדרון שמן העבר האחר.

"לך ותאמר לבתי היקרה, שארד מאוחר יותר. היא יכולה לנהל את קבלת הפנים המשפילה הזו גם בלא נוכחותי".

 

הקולמוס שב וחרק על הדף.

 

"אז, בא האסון הגדול; ואחריו השנים הקשות, וההשפלה. בתי שלי, עצמי ובשרי, מסרה עצמה לנישואין עם ה... סוחר האדמדם ההוא, והניחה לאבן הספיר שלה לכבות. היכן הזמנים בהם הסוג שלו זכרו את המקום שלהם?! לך והסבר לנערים של היום, לאלו שמעולם לא ראו טקס אמיתי של האבנים הנשגבות, מה המשמעות האמיתית של דברים. רק נסה לדבר, והם יתחילו לצחקק, או לנעוץ בך עיניים כאלו, שונות אך במעט מהעדרים שהם רועים. וכעת, גם הכוהנות שעל ההרים ובני מסדרי שלי! שוו בנפשכם! השלימו עם טינופת המורדים וכרתו איתם ברית. מאומה, מאומה לא מצדיק חרפה כזו, אני אומר. לא העוגים בביצות, ולא שום סוג של צמחים רעילים! 

החורף האחרון היה קשה, וכוחותי מתחילים לבגוד בי. הלוואי ויכולתי לעטות שוב את השריון הישן, ולראות שוב... רק עוד פעם אחת, לפני שהעיניים האלו יעצמו בפעם האחרונה, את ניסי היהלום מבהיקים מעל הלגיון הצועד. אולי עדיף שאצא מכאן כל עוד אני יכול. אם לא החתן הזה של בתי, אז בוודאי אחד מהמון בני-הדודים הגסים שלו מטפטף לי דבר-מה אל תוך המשקה, אני מוכן להשבע בזה. אומרים שדרומה מכאן, ביער וארת'ארון, ישנו מגדל ובו כלואה עדיין כוהנת אחת, מראה אמיתית של ההשתקפות הזהובה, שלא הורעלה ולא הפכה למשהו נוראי כמו כל האחרות. אבקש מהחניכה ההיא, ארלאנדרה, ללוות אותי. היא נערה טובה, מסורה כולה להדר של ימי קדם, לא כמו האחרים-".

 

 

 

       

כללי: קיירן היא בקעה עמוקה שמתפתלת בין מרגלותיו של קָארָנְסיל העמום[2], ההר הגבוה ביותר בכל טילאנור, שפסגתו המרכזית נישאת לגובה של 3,200 מטרים מעל פני הים. הבקעה עצמה, חפורה בסלע סביב ערוצו של נהר קיירן, מתחילה דרכה במנהרות העצומות בהן שוכנים מבועיו המוצללים של הנהר; מפלסת את דרכה מערבה, ואז מתעקלת עם הנהר צפונה לעבר 'מייצרי הפטיש', מקום בו המצוקים משני הצדדים מתכנסים ומצרים אותה לסדרת אגמים קוצפים, מהם נופל נהר קיירן ברעם עצום אל תוך אדמות הביצה של אוּרְ'גָאקָה וחורבות העוגים הגסות שמנמרות את הנוף השטוח והנדכא שלהן[3].

בקעת קיירן, היתה אחד המקומות ברי-המזל שכמעט ולא נפגעו בהתנפצות הגדולה לפני שני דורות, וברוב חלקיה, הנוף שלה נותר כשהיה: ערוץ פורה בגוון ירוק-אפרפר, שהופך לירוק-אדמדם בחלקיו הגבוהים יותר, מתחת למצוקים אפורים-חיוורים שנישאים לגובה מעליו; לעיתים מאונכים לגמרי, ולעיתים בדמות מתלולים, שמאות שנים של עיבוד יצרו בהם לא אחת שורות-שורות של תרסות אבן לגידול שעורת-רוח או שיחי פטל הלשם[4], יורדות שורה אחר שורה בין סלעים אפורים בהירים או לבנוניים עכורים שנפלו אי-אז מהמדרונות הגבוהים יותר; וכפרים קטנים או חוות מבוצרות היטב חולשות עליהן. קומץ פסלים אימפריאליים מוזנחים למדי ומגודלי איזובים חולשים עדיין על הנהר פה ושם, פניהם המכורכמים וקירות הלבנים הישנים של מעמדיהם מוסתרים למחצה מאחורי וילונות של קיסוסים ודמדמניות; ופה ושם, בעיקר בחלקים הגבוהים יותר, צומחים יערות קטנים של ערבת-הרים ועצי מניפה, טובעים בשיחים קוצניים של תפוחית בר סגולה ופה ושם נישא מעליהם גזעו הגמיש, הגבוה והצר של עץ פנינה קוצנית[5], שקצות עליו המחטניים למחצה קולטים את אור הדמדומים וזוהרים באור דועך באיטיות שעה ארוכה לאחר מכן.

 

למרות שההתנפצות הגדולה כמעט ולא פגעה בעמק באורח ישיר, הרי שהמאורעות הגדולים שארעו לפני ההתנפצות ואחריה, הותירו אף הותירו חותם, לעיתים עמוק מאד. העמק, שהיה בעבר מחוז כפרי ושליו, הרחק מהשאון, העושר השופע והפוליטיקה המסוכנת (וגם שוקי העבדים!) של נמל טיל'מירלן, נקלע לעין-הסערה עוד בשנים שלפני ההתנפצות, כאשר צבא המורדים של הורד האפור צעד לתוכו, לאחר שכבש את עיר הנמל הגדולה במערב; השתלט על רוב-רובו של העמק בסדרת קרבות קצרים, ולאחר מכן העפיל מזרחה לעבר הרמות הגבוהות של קאראנסיל, אך ורק בכדי לספוג תבוסה ניצחת מידי מסדר ספיר-הסערה, שגירשו אותו 'כשזנבו בין הרגליים' בחזרה אל העמקים, כשהם מזנבים בו, וקוראים לנאמני ההשתקפות בעמק עצמו לסייע בידם.

 

בין הצדדים התרחשו מספר קרבות; אולם זמן לא רב לאחר מכן, זועזע העולם כולו בידי ההתנפצות הגדולה, ולאחריה השמועה הבל-תאמן, כי מעברי ההרים הגדולים במזרח התמוטטו, עיר הבירה חרבה, ואיש אינו יודע מה עלה בגורל ההשתקפויות הנעלות עצמן. סמוך יותר לקיירן, נקרעה עיר הנמל הגדולה טיל'מארן לשניים, וכל מחציתה הדרומית התמוטטה ושקעה אל תוך הים.

דווקא בשל העובדה כי קיירן נותרה כמעט בלא פגע, בעוד מחצית מהעיר הגדולה והעשירה במערב התמוטטה לתוך הים והפכה למנגרובים רעילים, הרי שהעמק משך אליו אלפים על אלפים של פליטים מבוהלים ורעבים – חלקם מבני מעמדות עירוניים שבימים כתיקונם ראו עצמם הרבה מעל הכפריים ואנשי העיירותהפרובינציאליות של העמק[6]. חלקם התקשו להבין עד כמה השתנה העולם ברעמיה חסרי הרחמים של ההתנפצות.

התוצאה היתה מהומות דמים, מאבקים וגלים נוראים של רעב ומחלות, בעיקר אך לא רק בקרב הפליטים. עד היום, מספרים על שניים או שלושה חורפים נוראים בהם אנשים מתו כמו זבובים, ויש האומרים שרבים איבדו צלם אנוש, עד כדי תופעות מחרידות של אכילת אדם.

בשנים שלאחר מכן, התייצב המצב לאט-לאט, אם כי מסופר שלא כל הצלקות מאותן שנים נוראות הגלידו עד תום – ואין מדובר רק בחזות החיצונית של רבעי העוני שנוספו סביב העיירה אנ'מירלור ובמידת מה גם מסביב לישובים אחרים.

לאחר הרצח האלים של נציב-העמק האימפריאלי האחרון ובני משפחתו, שנים מעטות לאחר ההתנפצות, לא אוישה המשרה עוד מעולם; הכאוס ששרר בעשור הראשון לאחר ההתנפצות, התגבש באיטיות למשטר רופף שנסמך על מועצת נכבדים משותפת שסמכויותיה מעולם לא הוגדרו באורח רשמי, שחברים בה בעלי האחוזות ומספר נכבדים מקומיים, רובם מאנ'מירלור. המועצה מקיימת גביית מיסים חלקית מאד, בכדי למנות ולשלם משכורות למספר מפקדי מצודות ואנשי משמר, שמספרם תמיד מועט מהדרוש, והפכה לזירת התכתשות בין בעלי האחוזות וראשי משפחות מורחבות גדולות.

 

המערכה כיום: בשנים האחרונות, לאחר שני דורות בהן העמק הושאר פחות או יותר לבד, מלבד מעשר סמלי שנהגו הנכבדים לשלוח מדי שנה למקדש ההשתקפות הכחולה של 'ספיר השמיים' שבמרומי ההרים, החל העולם הגדול לשוב ולהזדחל פנימה, על הסכנות והפוליטיקה הבוגדנית שלו:

עוגים שבו וחדרו לאור'גאקה שבצפון; אדים רעילים בוקעים מהמכרה הישן והמקולל, ויש שמועות על מפלצות צהובות (יצורים מעונים, לא טבעיים, חלקם עם שרידי אלמנטים אנושיים שמרמזים שהיו פעם משרתים של ההשתקפות הזהובה) שנראו בגבולות העמק, במקום בו האד המבחיל הצמיח פטריות שעירות ועצומות לגודל.

ובאותה עת עצמה, כאשר העננים החלו להתאסף, הופיעה העוצרת א-רילאניון והשתלטה על מה שנותר מעיר הנמל במערב, בטענה הבל-תאמן (שהרתיחה את כל שרידי נאמני המועצה) כי היא מושלת בשם בנה ויורשה של הורד האפור; אמנם, העוצרת לא מיהרה לבוא בדרישות אל הנכבדים של עמק קיירן; אלא שחרף זאת, החלו רוחות מלחמה מנשבות בעמק, כאשר הכל חששו (ומיעוטם קיוו) כי מלחמה חדשה בינה לבין האבירים של הר קאראנסיל אינה אלא עניין של זמן.

אלא שבסופו של דבר, לא זאת בלבד שהמלחמה לא פרצה, אלא שקרה הבל-יאמן ונחתמה מעין ברית בין הכוחות היריבים (שפרטיה המדוייקים לא לגמרי ברורים בעמק קיירן, ואנשים שונים מפרשים אותן באורח שונה); כלפי חוץ, הנכבדים המקומיים מברכים על השלום שהושג, ומוכנים להשבע נאמנות לעוצרת ולברית הרופפת שהיא מובילה, כעת כאשר אין פירוש הדברים בגידה בהשתקפות הכחולה, תוך שהם מקווים - בקולניות רבה למדי - כי לא יהיה בכך כדי לפגוע באורח ניכר באוטונומיה של העמק, ומצד שני, כי הברית המחודשת תדאג לשלוח תגבורות לגראן-א-דרום שבקצה העמק, כדי למנוע מהעוגים שנכנסו לביצות אור'גאקה מלחדור לקיירן, וכן בכדי לסייע להם לטפל בלא מעט בעיות אחרות שהתעוררו בשנים האחרונות.

 

אלא, שלא הכל בעמק מסכימים עם הקו הרשמי המסתמן הזה.

כמה מהקנאים יותר מתושבי העמק, מובלים בעיקר בידי בית אבאריל עתיק-היומין והעשיר כקורח, רואים בעצם הברית בגידה מתועבת, ומעודדים מהשמועות כי מזרחה יותר, מצידן האחר של ביצות אור'גאקה, סירבה נסיכות אור'מנריל (ששליטיה שמרו נאמנות להשתקפות האפורה), ולו לשמוע על הצטרפות לברית, כאשר אדונה נשוא הפנים מכריז, כי לא יניח את נשקו לפני שהעוצרת והילד המתועב שבשמו היא מושלת ישפטו ויתלו בגין בגידה, כפירה ומרד.

תושבים אחרים, לעומת זאת, חרדים לעצמאות שלהם; מהם, חרדים בעיקר מכך כי בקרוב עלולים להשית עליהם פקידים אימפריאליים חדשים, להטיל מיסים גבוהים ולחדש את חוקי הגיוס האימפריאלי הישנים, ומבחינתם אין זה משנה האם הגבירה הלא רצויה שתשוב לשעבד אותם תהיה נאמנה להשתקפויות או תבוא משורות המורדים לשעבר... ויש מי שמרחיקים עוד יותר, גם אם בלחש, ויודעים לספר שאי-שם בצפון, קם נביא דגול לבני פאר'ירל, ונשבע לנתץ כל שריד וזכר לאימפריה, לאבני החן המכושפות שלה ולהשתקפויות והמראות השחצניות שלהן... לא כולם בעמק סבורים (גם אם רשמית יטענו אחרת) כי מדובר ברעיון רע.

 

באחוזת אנזאריון המפוארת (לפי קנה מידה מקומי), יושבת עדיין הגבירה לינ'טוריאל, לשעבר 'מראה' של ההשתקפות הכחולה, אשר בשנים שלאחר ההתנפצות נישאה לסוחר רב-יוזמה מבני פאר'ליל, וכך זנחה את שבועתה והניחה לאבן הספיר המכושפת שכושפה (socketed) לתוך הנזר שלה להתעמעם ולכבות.

ארבעה עשורים לאחר מעשה, ולאחר חמישה ילדים ואין-ספור משברים שהאפירו את שערה, לינ'טוריאל עודה רואה את עצמה כמחויבת על-פי כבודה לשרת את ההשתקפות הכחולה, או למצער לפשר בין מאמיניה הקנאים יותר בעמק לבין נאמניה של העוצרת. בעמק מספרים, כי היו ללינ'טוריאל יותר מיד ורגל בהסכם השלום ושיתוף הפעולה הרופף בין המורדות לשעבר והעוצרת שבראשן, לבין כוחות ההשתקפות הכחולה שנותרו בטילאנור; התחדשות המלחמה בין הצדדים, כך היא טוענת, תחריב את כל מה שנבנה ושוקם במשך עשרות שנים, וסופה להפיל את טילאנור כולה בידי העוגים, או בידי כוחות גרועים עוד יותר.

הגם שבעלה המזדקן של לינ'טוריאל, שכעת רוצה בעיקר לשבת על הישגי חייו ולהנות מהכוח והמעמד שצבר עם השנים, תמך בה (גם אם באורח מגומגם יותר מכפי שרצתה), הרי הבחישה של הכוהנת לשעבר עוררה עליה זעם משני הצדדים[7], לא רק מקרב בני אבאריל הקנאיים, אלא - כך אומרים - גם מתוך משפחתה שלה ומקרב חניכותיה לשעבר.

 

וכעת, בעוד הנכבדים המקומיים עסוקים בויכוחים ביניהם, והשמועות האפלות מתרבות והולכות, מגיעה למחוז הידיעה הבל-תאמן, לפיה לא רק שהעוצרת א-רילאניון בכבודה ובעצמה מתכוונת לבקר בקיירן בעתיד הקרוב, (אולי בדרכה למשא ומתן חשוב במקדשים שעל ההר), אלא שהיא מתעתדת להביא עימה בזו הפעם את בנה הצעיר של הורד האפור, ולחשוף אותו לראשונה מחוץ למבצרה שבעיר הנמל במערב.

 

 

 

 


 

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1]פירוש שמו: "מהלומת פטיש".

[2]Karansil the Dimming

[3]מכאן, שלמרות הכינוי 'בקעה', הרי שהאיזור גבוה מפני הים בשיעור של בין 500 מטרים בנקודת המוצא שלמרגלות קארנסיל, ועד 200 מטרים בערך ב'מיצרי הפטיש'.

[4]Opalberry

[5]Pearlspine וגם spinel tree.

[6]שרבים מהם מגזע Par'irl, של אנשים נמוכים, עגולים ואדמוניים שבניה המקוריים של האימפריה נטו ממילא להסתכל עליהם מלמעלה למטה.

[7]יש הרואים בה נטע זר, משרתת של ההשתקפות שמעולם לא חדלה להתנשא על המקומיים, למרות נישואיה לאחד מבני פאר'ירל; ואילו מנגד, מאמינים ובעיקר מאמינות קנאיות יותר של ההשתקפות הכחולה רואים בה בוגדת לכל דבר ועניין, בעיקר נוכח מגעיה והידידות לכאורה שהפגינה כלפי העוצרת.