kiern vale sig2.png

רשומון 'האיזור למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה

פרק 5: גזעים בבקעת קיירן

 

_______________________________________________

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

 

דמויי אדם: גורג

 

 

נתונים בסיסיים

גובה ממוצע: 1.3 - 1.35 מטרים (גברים ונשים)

תוחלת חיים: כ-45-60 שנים.

מהירות: מהיר יחסית (כ-12 מטרים לסיבוב או יותר)

מתאמים חיוביים ושליליים לתכונות: 2+ לזריזות, 1+ לכושר, 1- לכוח, 2- לכריזמה.

יכולות מיוחדות:

5% + לגלגולי יצירה שקשורים לאלכימיה ועשבונאות; זוכים לבונוס 20% להשפעה של כל שיקוי מחזק שיקחו.

בונוס 2+ לכל בדיקות הכשרון של טיפוס, שחיה והתגנבות.

עמידות מוגברת (4+) לרעל, מחלה וחומצה.

ראיה משופרת באפלה ומתחת למים.

התחדשות טבעית: 3 נק"פ לסיבוב קרב.

 

 

הופעה חיצונית

גורג (Gurg) הם דמויי-אנוש קטנים יחסית, שמגיעים לגובה של עד 1.35 מ' לכל היותר. העור חלקלק, לעיתים קרובות לח מעט וכמעט רירי, בגוונים שונים של ירקרק, מירקרק נוטה מעט לכחול או ירקרק-צהבהב חולני ועד ירוק עמוק יותר. הגוף מעט עגלגל, והרגליים חזקות וקצרות יחסית, מסתיימות באצבעות ארוכות וגמישות יותר מאלו של בני-אנוש. הידיים דומות יותר לידי בן-אנוש (מלבד הגוון), אם כי גם כאן, האצבעות נוטות להיות ארוכות מעט יותר באורח יחסי. ריח הגוף טיפוסי וחזק יחסית, וריחו עשוי להזכיר ניחוח של צמחי ביצה מסויימים, הגם שהדבר משתנה מפרט לפרט.

ראשו של הגורג הטיפוסי עגלגל, עם אוזניים גדולות יחסית ומעט מחודדות בקצה; העיניים גדולות יותר משל אדם, וגונן מגוון מאד, יכול לנוע משחור וחום, דרך ירוק וכחול, ועד לגוונים כתומים או כתומים-צהובים בגוון אש. ניתן להגן עליהן בעזרת קרום לח וגבשושי שנשלף מהמצח מעליהן ומאפשר להן להעצם בחוזקה. האף נוטה להיות מזדקר ובולבוסי בצורתו; הפה רחב יחסית והשיניים דומות לשיני אדם, אם כי קטנות יחסית; הלשון ארוכה, בעלת גוון שנוטה לכחלחל.

שיערם של הגורג, זכרים ונקבות גם יחד, נוטה להיות ארוך, סבוך ופרוע, בגוונים שנעים משחור ממש (הגוון הנפוץ ביותר), דרך שחור-כחלחל או שחור-ירוק, ועד ירוק כהה או כחול.

התכונה הסטריאוטיפית ביותר שמיחסים בני גזעים אחרים לגורג, הוא הקול הצווחני-עכור שלהם, לעיתים קרובות שמנוני ומתרפס באורח שהולם את הסטריאוטיפים הלא חיוביים שקיימים לרוב על הגזע הזה בתור שרצים פחדניים, מתרפסים ובוגדניים, שורצים בשולי ישובים של אחרים ועוסקים בגניבות ושאר עסקים מפוקפקים ועוד.

לגורג, לעומת זאת יש דעה אחרת לגמרי על האיכויות בקולות שלהם, שמתבטאים באורח שאף אחד מהגזעים הגדולים וקהי-האוזן לא מסוגל להעריך, בעיקר במה שנוגע לזמירות חיזור, או שירה בצוותא בליל היפוך הלבנה.

גורג רגישים ליובש קיצוני, וחשים צורך עז לכך שלפחות חלק מעורם ישאר מאוורר, ולכן רובם מתעבים שריונות שמכסים את כל הגוף; רבים מהם מחבבים לבוש גורגי טיפוסי, שמורכב מסוג של מכנסיים קצרים וגופיה, עשויים בדרך-כלל מאריג גס שנטווה מצמחי מים (אם יש), או מבדים פשוטים של גזעים אחרים, אם אין ברירה. גם צורת הלבוש הזו, הפכה לא אחת למשל ושנינה בקרב בני-אדם וגזעים אחרים[1]. גורג רבים מוותרים לחלוטין על נעליים, וסומכים על האצבעות הנוקשות והחזקות שלהן לשאת כל מגע עם קרקע מזוהמת; לחלופין, הם יוצאים ידי חובה במנעל פשוט מאד המזכיר סנדלים גסות.

 

 

מוצא והיסטוריה

הדעה המקובלת היא שהגורג אינם גזע טבעי, אלא גזע שנוצר לפני למעלה מ-1000 שנים בניסויים קסומים שערכו המכשפים העוגים הגדולים של אור-נאארום, בימיה הגדולים של האימפריה הקדומה ההיא. באותם ימים, תלמידיו של הקיסר-המכשף הגדול ניסו את כוחם באין-ספור ניסויים מורכבים, מסוכנים ולא פעם אכזריים שנועדו לשלל מטרות, מהפקת חומרים נדירים לכשפים שלהם, ועד יצירת מפלצות קטלניות עבור הזירה הקיסרית.

במקרה של הגורג, הרי שהמכשפים העוגים רצו ליצור גזע של משרתים כנועים ומתרפסים, שיהיו חלשים מהם בהרבה באורח שלא יהווה סיכון עבור האימפריה - ונראה שהצליחו בכך במידה רבה. מסופר, שהעוגים נהגו בגזע המשרתים שיצרו לעצמם ביד קשה ואכזרית עוד יותר מזו בה נהגו כלפי גזעים מתחרים (כגון בני-האדם), ובין היתר דאגו להרוג ולבשל כל גורג שהראה תכונות מסוכנות מדי, ובעיקר נטיה והבנה טובה מדי של קסם. מכאן, שעד היום ישנם רק גורג מעטים מאד שמסוגלים להפוך למטילי לחשים 'טהורים', ובעיקר מתרחקים מקסם הרמטי.

עם ההתדרדרות ולאחר מכן הנפילה של האימפריה של אור-נאארום, רבים מהגורג ברחו מאדוניהם או מצאו עצמם בלא אדונים, ומכאן החל הגזע הזה מתפשט ברחבי מלסטרה, כאשר רבים מבניו מחפשים לעצמם מקומות ישוב בטוחים, הרחק ככל הניתן מידם הקשה של אדוניהם העוגים. חלקם יסדו לעצמם קהילות קטנות סמוך למקומות ישוב של גזעים אחרים, בעיקר כאלו שעריהם גבלו במקורות מים מתוקים; וחלקם התפתו להתגורר בשולי הישובים של גזעים אחרים ממש - רבעי עוני, פרברים עלובים ליד השוק הגדול, ומקומות דומים.

 

 

שפה

לגורג אין שפה משל עצמם. הגורג הראשונים דיברו ככל הנראה עוגית משובשת; וכיום, רוב הגורג מדברים בלהג שנראה כמו תערובת של אנ'מירין נמוכה עם מילים שמקורן בעוגית המשובשת של אבות-אבותיהם, ועוד מילים מפה ומשם.

לצרכי משחק, ניתן להתייחס אל שפת האדם של הגורג כאנמירין נמוכה.

 


יחסים מול גזעים אחרים

הגורג חיים בדרך-כלל באיזורים לחים, סמוך לישובים של בני-גזעים אחרים. הגם שרבים מהם עובדים בפועל למחייתם - החל מטוויית אריגים גסים וחבלים, רקיחת משקאות זולים מצמחי מים, ולעיתים גם שיקויים משיקויים שונים, ציד ובישול יצורים קטנים ומכירת הבשר לאחר מכן, וכלה במסחר זעיר פה ושם (כולל סחר בקמעות), ועוד, הרי שטיבם, קולם המתרפס והעכור וידיהם הזריזות, הוציא להם מוניטין של גנבים שפלים וקטנים, ששורצים בחלקים המטונפים יותר של העיר, ולעולם אין לבטוח בהם.

עם זאת, בדרך-כלל נוכחות של גורג בפאתי הישובים היא עניין מקובל, והגם שבני גזעים אחרים נוטים לבוז להם, רבים מהם עושים איתם עסקים, ובדרך-כלל נוכחותם נסבלת על-ידי רוב השליטים או מועצות העיר.

הגורג עצמם סבורים, שהם הגזע הגמיש והחכם ביותר, דווקא משום שהם יודעים להתרפס ולהתכופף בעת הצורך, ולכן שורדים סערות שיכולות להפיל את הגזעים הגאים וגבוהי-הקומה.  הגורג רואים באנ'מירים ואורגי הערפל טיפוסים יבשים ושחצנים, ולא פעם אכזרים ומסוכנים (אם כי, משעשע לעיתים לרמות אותם); את הפאר'ליל הם נוטים להעריך מעט יותר, בגלל הקשר בין רבים מהם לטבע; הם מפחדים מאד מהראלג'קריל והנטיה שלהם להתפרץ כמו האש הצורבת שמעולם לא רחוקה כאשר הם בסביבה; ומתעבים בכל ליבם את העוגים - אם כי הדבר לא ימנע מהם להתרפס בפני עוג כאשר הדבר משתלם להם.

 


חברה וקהילה

רוב בני הגורג חיים בסוג של משפחות מורחבות או קהילות קטנות שסובבות סביב נקבה מבוגרת ותקיפה שמכונה "אם הביצים הגדולה" (The Great Egg mother); נקבה כזו שולטת בקהילה שלה בדרך-כלל ביד ברזל, ויכולה לגרש ממנה כל גורג שלא ישביע את רצונה. היא רשאית לתבוע לעצמה כל זכר בקהילה (וגם גורג זר שמבקש לגור עם הקהילה באורח זמני במסגרת מסעותיו), ולא פעם כמה זכרים בבת-אחת; היא עומדת במרכז 'מקהלת הירח' הטקסית של הגורג, והיא זו בעלת המילה האחרונה לגבי פרנסה ועסקאות עם בני-הגזעים האחרים שגרים בסמוך, ומה תפקידו של כל חבר או חברה אחרים בקהילה, שלא פעם נדרשים להעביר לה את רוב הכנסתם - בין אם מעבודה ממש ובין אם מהרפתקאות או עסקאות מזדמנות.

"אם הביצים הגדולה" והיא בלבד, מטילה ביצים פוריות מהם יבקעו לאחר מספר שבועות גורג צעירים. למעשה, במהלך רוב ההריון מוחזקות הביצים בתוך בטנה של האם, והן מוטלות החוצה בשלב האחרון, שבו הן מתחילות לתפוח, כדי שהקרום שלהן יתקשה באוויר שמחוץ לבטן. למעשה, "אם הביצים הגדולה" מטילה בבת אחת עשרות על עשרות של ביצים, אולם רק מיעוטן - מסופר שלא יותר מתריסר - הן ביצים פוריות, בצורה אליפטית מוארכת בגוונים ירוקים-חומים או ירוקים-סגלגלים; הביצים האחרות הן ביצי-סרק קטנות בהרבה (בגודל חרוז או כזה שלא עולה בהרבה על חרוז), חלקן בגוונים עזים בהרבה.

מסופר, כי ביצי הסרק או הקליפות שלהן משמשות ללא מעט שימושים בקהילת הגורג; מחליטות תה מיוחד, שנחשב בעיני הגורג למבורך או ממוזל במיוחד, ובעל תכונות משובחות רבות אחרות שתלויות בגוון שלו; ועד צעצועים לילדים וקמעות מזל. מסופר, כי הגורג מאמינים כי אם אתה עוטה עליך קמע מביצת סרק שיצאה ביחד איתך מן הרחם, תזכה במזל רב במיוחד.

נקבות גורג אחרות בקהילה, סובלות לא פעם במיוחד מנחת זרועה של 'אם הביצים הגדולה', בעיקר אם הן מגלות מידה גדולה ומרגיזה מדי של עצמאות; והן מטילות אך ורק קומץ של ביצי סרק, אם בכלל; הטלת ביצים פוריות בידי מי שאינה שליטת הקהילה, משמעה המיידי הוא גירוש לאלתר, ולתמיד.

מהסיבה הזו, חלק גדול יחסית (אבל בהחלט לא רוב מוחלט) מההרפתקנים מגזע הגורג הן נקבות צעירות, שגילו מידה רבה של עצמאות ואומץ ש"סידרו" להן סילוק מוקדם מהקהילה, אולם הן בהחלט תכונות שהולמות הרפתקן ולא אחת הולכות יד ביד עם דחף לצאת להרפתקאות, להתחזק ולצבור קשרים, כסף ועוצמה, שבבוא היום יאפשרו להרפתקנית בת-הגורג ליצור קהילה חדשה ולהפוך ל"אם ביצים גדולה" בעצמה.

 

בגלל המנהגים האלו, הגורג הטיפוסי כלל אינו יודע מי היה אביו, והדבר נראה לו חסר חשיבות. לעומת זאת, היחוס לאם-ביצים גדולה הוא זה שיוצר קהילה וקרבה משפחתית.

חשוב לציין כי ישנם גורג, בעיקר כאלו שחיים ממש בתוך ערים של גזעים אחרים, שמאסו בחיי קהילה מסורתיים וב"אם ביצים גדולה" שתרדה בהם, וחיים תחת זאת בגפם או בקבוצות קטנות, ולפעמים אפילו תוך חיקוי המסורת הזוגית המונוגמית של האנ'מירים. גורג כאלו, שלפעמים גם (רחמנא ליצלן) יודעים מי היה אביהם, זוכים לא פעם ליחס של בוז מגורג שבאו מקהילות מסורתיות. בני הקהילות הגדולות נוטים לכנות את אחיהם הסוררים בשמות הגנאי "ביצת אבא" (Papa's shell)  או "ביצת-עיר" (House Egg).

 

 

דת ופילוסופיית חיים

הגורג הם גזע פרגמטי, שהורגל להסתכל על החיים מלמטה ולנסות לשרוד. לרובם אין דת או הערכה רבה לישויות נשגבות, שממילא מעולם לא נוטות להתייחס לגזע קטן ולא הרואי מסוגם. במקום זאת, הם מחשיבים מאד מזל, ולעיתים נוטים להאניש אותו ("סבא מזל הזקן") עד שהוא כמעט ומתקרב לדרגה של ישות אלוהית כלשהי. גורג אוהבים מאד קמעות מזל מסוגים שונים, וגורג שמכבד את עצמו נושא לפחות שלושה או ארבעה מהם עליו בכל עת.

קיימת קבוצה קטנה של גורג, שבחרה בגישה מנוגדת, ובחרה או יצרה לעצמה דת שצברה מאמינים והתפתחה באיטיות בשנים שלאחר ההתנפצות הגדולה. לפי הדת הזו, זהו שקר בזוי לראות את הגורג כיצירי כפיהם השפלים של הקוסמים העוגים, אלא למעשה הם צאצאיה של תרבות עתיקה ונעלה של קוסמים אדירים, שנבראו בצלמו של האל ויש'קאק, אדון אגם הרקיע ואביהן מולידן של שבע קרפדות השמים. אותם אבות קדמונים של הגרוג, חיו בביצות קדומות וחמות, ועליהן בנו ערים אדירות בכשפים שלעומת הקסמים של הקיסר-המכשף של אור-נאארום עצמו פשוטים וגסים כנעירה של חמור. העוגים המרושעים, הם אלו שגנבו מאבות-אבותיהם של הגורג את הקסמים (לאחר שקודם לא היו יותר מבריונים מטומטמים שנבראו כדי לשרת את ילדיו של ויש'קאק), הורידו אותם מגדולתם ושעבדו אותם; אולם הדת החדשה תוביל את הגורג שיאמינו בה לשחזר את גדולתם העתיקה.

רוב הגורג, חרף ההטפות של כוהנים נודדים מהאמונה הזו, עדיין מגיבים בספקנות או אדישות לדרשות הדת החדשה, ומעדיפים להמשיך בחייהם, בלא דת ממוסדת או אמונה על גדולה קדומה; ואילו רוב המלומדים מהגזעים האחרים מתייחסים למיתוס הזה בלעג גלוי, וטוענים שמדובר בהעתקה צולעת, אגב שינוי ועיוות שמות, של אחד המיתוסים שמקורו בכלל מאורגי הערפל.

 

 

שמות

השמות של גורג בנויים משתי הברות בנות שלוש אותיות, כאשר

- ההברה כמעט תמיד תהיה עם תנועה של Xוּ או Xִי:

- הסיומת תהיה כמעט תמיד האות "ק" או "ג", ולעיתים רחוקות "מ".


דוגמאות: ריק, ריג, יוק, יוג, מוק, מוג, קיק, קים.

שמות של גברים יורכבו מצירוף של שתי הברות שונות: ריקמוק, יוקריג, מוגיוג.

שמות של נשים יורכבו בדרך-כלל מצירוף של שתי הברות זהות: ריקריק, יוקיוק, קימקים.

פניה אל "אם ביצים גדולה" תכיל את התואר "גרו" (Gru) לאחר השם. לדוגמא: מוגמוג גרו.

 

 

 

אנ'גורג

התפתחות מוזרה ומסוכנת של מאה השנים האחרונות, שמקורה ככל הנראה בקוסמים אנושיים חסרי עכבות, שניסו ללמוד קסם של עוגים ולשכלל אותו, אם כי יש טענה שלשם כך קיבלו סיוע ממקור אחר ואפל מאד, לא אנושי או עוגי – וכך נוצרו בני-כלאיים לא יציבים ואכזריים, שנראים כמו גורג מגודלים (גובה 1.4-1.5 מ'), אפרוריים-ירוקים, בעלי מבנה גרמי ומגושם יותר משל קרוביהם הזריזים והרכים, ובלא שמץ מהפחדנות הסטריאוטיפית של הגורג;הפנים מעוכות משהו לא פעם סובלות מכל מיני תפרחות וגידולים.

אותם יצורים, כך נראה, נועדו מעצם בריאתם לשמש חיילים אכזריים, ממושמעים רוב הזמן, אולם נגועים בפרצים סדיסטיים, לעיתים בעוצמה מפחידה.

הגם שהתופעה היתה מוכרת, ונחשבה לתועבה מזה שני דורות לפני ההתנפצות הגדולה (המורדות של הורד האפור טענו, כי המצביאות של והכוהנות של ההשתקפות הצהובה עשו בהם שימוש בסתר במעמקי המכרות והקסרקטינים בדרום, וגם ניסו להאכיל אותם באבני פרח רעיל שגרם להם לטירוף קרב), הרי נראה שהפעם הראשונה בה עשו בהם שימוש סיטונאי, היה לאחר ההתנפצות הגדולה, בצבאו של אחד הנסיכים האנושיים שהשתתף בהתקפה על בירת אורגי הערפל.

האנ'גורג נחשבים בעיני-כל כגזע נפרד ומעוות, והם אינם פתוחים לשימוש כדמויות שחקן.

 

 

 

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים


_______________________________________________

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1]"ראיתן את השמלה שטיל'רינילד לבשה לנשף האביב? טוב-טעם מעודן כמו גופיה של גורג, אני אומרת לכן!"