kiern vale sig2.png

רשומון 'האיזור למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה

פרק 5: גזעים בבקעת קיירן

 

_______________________________________________

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

 

בני אדם: פארליל

 

 

 

נתונים בסיסיים

גובה ממוצע: 1.65 מטרים (גברים), 1.6 מטרים (נשים)

תוחלת חיים: כ-80 שנים.

מהירות: רגילה

מתאמים חיוביים ושליליים לתכונות: אין.


יכולות מיוחדות
:

5% + לגלגולי יצירה שקשורים לעבודת עור ועץ, זוכים למתאם 1+ או 5% לכל התוספים והתכונות הקסומות שעל שריונות עור וקשתות.

תוספת 1+ לכל קוביית פגיעה או 10%+ ללחשי טבע (קסם ירוק) ושינויי צורה.

עמידות שמזכה ל-2+ לגלגולי הצלה כנגד שינוי צורה כפוי, השתלטות (possess) האטה ורעל.

 

 

רקע ותרבות

הפאר'ליל, הם בני אדם נמוכים ועגלגלים יחסית שבאו במקור מהרמות הקרות שבצפון מלסטרה, שם פיתחו תרבות של חוואים נוקשים ועצמאיים, שהראו מאז ומעולם מיאוס כלפי שלטון מרכזי נוקשה ומנהגים מורכבים, והעדיפו תרבות של קהילות כפריות שחיו בהרמוניה יחסית עם הטבע. מאוחר יותר, כאשר התפשטו לארצות נוספות, החלו לגלות חיבה גם למסחר זעיר (ולעיתים גם זעיר פחות), בעיקר כזה הכרוך בנדודים מעיר לעיר וראיית עולם מרובה.

הפאר'ליל, הן במחוזות מוצאם ובמידה רבה גם בארצות אחרות אליהם התפשטו, היו ברובם המוחלט מאמיניה של דת עתיקה שסגדה לאל פאר-אגול, או כפי שהוא מכונה בפי מאמיניו "האבא בעל הקרניים"[1]. בניגוד מוחלט לדת המדינה האנ'מירית, דת "האבא" היא דת עם טקסים פשוטים ואקסטטיים (לא פעם, הטקסים מגיעים לשלהוב חושים מוחלט, עד כדי צעקות ובכי, תוך פניה חוזרת ונשנית לפאר-אגול כ"אבא! אבא! אבא!"), שפונה קודם כל לרגש ולמשפחה (או לקהילה קטנה), וכמו כן, היא דת פטריארכלית מאד, שמדגישה את אבי המשפחה כמקור הסמכות והחוכמה, ורואה את הנשים כקלות דעת, ונופלות מהגברים ברוב התחומים ונוטות יותר לקלות דעת וחוסר נאמנות.

ההתנגשות בין קהילות החוואים העצמאיות והפשוטות של הפאר'ליל ובעיקר דתם הקהילתית, משלהבת החושים והפטריארכלית, לבין האנ'מירים על דת-המדינה המטריארכלית הטקסית, המורכבת והמאופקת שלהם, והכוהנות רבות העוצמה ולעיתים חסרות הרחמים שלהם, היתה ככל הנראה כמעט בלתי נמנעת, מרגע בו החלה האימפריה האנ'מירית להתפשט אל מחוץ למישורי סלנטיר. עבור האנ'מירים, הפאר'ליל לא היו יותר מחבורה של ברברים גסים וקולניים, והדת שלהם נראתה כתועבה אלילית מהסוג הגרוע ביותר.

בסופו של דבר, לפני כ-450 שנים, הנחיתה האימפריה מתקפה רבתי על ארץ הרמות מוכת הרוח בצפון, שהונהגה בידי ההשתקפות האדומה בכבודה ובעצמה, ולאחר שנים של קרבות מרים ואכזריים, כבשה אותה. החוואים הנוקשים של הפאר'ליל לחמו באומץ, ותוך שהם מנצלים את שליטתם בהתגנבות ובתוואי השטח הקשה, כמו גם את קסמי הטבע של כוהני ה"אבא"; אולם חרף כל זאת, לא הצליחו לעמוד לאורך זמן בפני הלגיונות האנ'מירים המאומנים והכוהנות רבות-העוצמה של היהלומים הנשגבים. האוטונומיה של הקהילות בוטלה כמעט כליל, והדת של "האבא" נאסרה באיסור חמור - גם שזה לא תמיד נאכף באורח מלא לגמרי.

במשך מאות שנים, נאלצו הפאר'ליל לחיות בתור מעמד נמוך ומבוזה ברחבי האימפריה (שההשתייכות אליה האיצה את ההתפזרות שלהם במחוזות שונים, הרחק מארצם המקורית). רוב הפאר'ליל, או למצער אלו מהם שלא "מצאו את דרכם" לעבדות (למשל, בגין טקסים אליליים אסורים שנחשבו כפוגעים בשלום האימפריה), הוסיפו לחיות כאיכרים קטנים (ולעיתים קרובות אריסים), סוחרים קטנים ורוכלים, לעיתים בעלי מלאכה קטנים ובינוניים, שלא נהנו מההוד-וההדר של רבי-האומנים האנ'מירים ורק לעיתים רחוקות התקבלו בתפקידים זוטרים לגילדות עתיקות היומין שלהם. צורת הגוף הנמוכה והעגלגלה של רבים מהפאר'ליל, צליל השפה שלהם והמבטא שלהם כאשר נאלצו לדבר באנ'מירית נפוצה, היו בעיני רבים מהאנ'מירי מושא ללעג ונראו כהתגלמות של כיעור, עילגות ושכל רפה.

ומנגד, ולמרות שעם הזמן חלק מהפאר'ליל השתלבו באימפריה והפכו לחלק בלתי נפרד ממחוזות שונים, בעיקר בתחום המסחר (וכמו כן, כרגיל אצל בני אדם, הופיעו אנשים בעלי מוצא מעורב של פאר'ליל ואנ'מירי כאחד),הרי שרבים מצאצי העם הזה זכרו היטב את הסיפורים הישנים, שגם לאחר שרוב הכוהנים העתיקים הוצאו להורג או נמכרו לעבדות, הועברו בעל-פה מאב לבן, על התקופה בהם חיו כחוואים גאים ועצמאיים, התקיימו בהרמוניה מול הטבע הראשוני והטהור של ארצות הולדתם; ועל כך כי יום יבוא, והאבא יתגלה בשנית, יושיע את בניו האהובים ויחזיר עטרה ליושנה, כשהוא גובה מחיר יקר מהאימפריה ובניה הגבוהים והחיוורים, שנראו לפאר'ליל אנשים קרים, אכזריים וריקניים לגמרי מתחת למעטה המפואר שלהם.

ההתנפצות הגדולה שקרעה את האימפריה לגזרים, הגם שפגעה בפאר'ליל ולא "הפלתה" בינם לבין האנ'מירים בקורבנות בנפש, ברעב ובמחלות, נראית לקנאים שבין הפאר'ליל כהוכחה בדוקה לכך שהחטאים המתועבים של האימפריה והכוהנות השנואות שלה הביאו לכך כי האלים - ובעיקר האבא הדגול - המיטו על העולם עונש נורא כדי לטהר אותו, ולהכין אותו לשיבת הדת הישנה.

אמנם, חלק מהפאר'ליל רחוקים ממחשבות על גאולת עולם וחזרה לארצם המקורית בצפון, אלא פשוטו כמשמעו, נאבקים להמשיך ולהתקיים בעולם המוזר, המסוכן והאכזרי שנוצר לאחר ההתנפצות הגדולה; חלק מהם אף נהנים מההזדמנויות שהחלו להיקרות בפניהם בעולם שהסדר המעמדי הנוקשה של האימפריה התערער ודעך בו. אולם אחרים בטוחים ש"הגיעה עת הגאולה" ו"השבת העטרה ליושנה" - וכחלק מכך, חיסול החשבון עם שרידי האימפריה, בלא לבחול באמצעים. כאשר לא אחת, גם נשים בנות פאר'ליל שנוהגות באורח משוחרר ו'אדנותי' מדי נראות כחלק מהרקבון האימפריאלי.

את הקו הנוקשה וחסר הפשרות ביותר מוביל עבד נמלט לשעבר, שהפך או הכתיר את עצמו כנביא הגדול שבא לבשר על שובו של "האבא" ועל ראשיתו של עידן חדש של חזרה לשורשים הפשוטים והטהורים. אותו אדם, שידוע כיום בתור "הנביא" גאלארד פרון (Ghalard Frun), הקים מדינה עצמאית בצפון, כשהוא מחסל כל שריד וזכר לאימפריה באותם מחוזות; אולם אינו מסתפק בכך; סוכניו, רבים מהם טוענים להיות כוהנים חדשים של הדת הישנה, מתפשטים ברחבי העולם, כשהם באים "להעיר את ילדיו האהובים של האבא" בכל מחוז ומחוז, ולהמריץ אותם לקבל עליהם את מרות הנביא ולהרים נשק כנגד שרידיה המוכים של האימפריה.

במחוז בו מתחילה המערכה, כוחו של הנביא אינו מורגש; והפאר'ליל חיים לכאורה בשלום לצד האנ'מירים, תחת שלטון רופף של מועצת הנכבדים המקומיים, שמונהגת בידי בן פאר'ליל שעלה לגדולה ונישא בנישואי תערובת לכוהנת אנ'מירית לשעבר; והחשש מהתפשטות כוחם של העוגים מהביצות בצפון, או גרוע מכך, של היצורים המעוותים שהולכים ומתרבים מעבר לגבול הדרומי,מעסיקים את הפאר'ליל (והאנ'מירים) המקומיים יותר מאשר הנביא ומלחמת הדתות, שטרם הגיעה למחוזם. אולם יתכן שלא לעולם חוסן, וכבר כעת ישנם מי שמתלחשים ותוהים האם לא מתקרב הזמן לבוא חשבון עם בתי האצולה האנ'מירים המקומיים.

 

 

תיאור חיצוני

הפאר'ליל נוטים להיות נמוכים יותר מהאנ'מירים, עם מבנה גוף טיפוסי נוטה לעגלגל, עור בהיר יחסית, אבל בלא החיוורון האנ'מירי ועם נטיה לאדמדם ולעיתים לשיזוף קל. השיער הטיפוסי הוא אדמדם, או חום-אדמדם (ולמעשה, כל גוון של אדמדם או נוטה לו), שופע יותר מזה של האנ'מירים (גם במה שנוגע לשיער גוף). הגברים בני פאר'ליל ידועים בחיבתם לפאות לחיים שופעות מטופחות באהבה מסוגים שונים - והאנ'מירים לפחות נוהגים להתבדח בבוז, כי הדבר נכון לא פעם גם לנשים.

עיניהם של הפאר'ליל יכולות להיות כמעט בכל גוון (וודאי לכאלו בעלי מוצא מעורב), אולם הגוונים הנפוצים הם ירוק מסוגים שונים, חום-ירוק וחום.

 

 

שפה

שפת-האם של הפאר'ליל נקראת "פאר'לין" (Far'lyn) בפי האנ'מירים ובפי הפאר'ליל עצמם אגלור (Eglur), לפי האגדה שפת 'האבא הגדול' ובניו בעלי הקרניים, בעזרתה העיר את כוחות הטבע וגם הכניע את הנימפות הטפשות וקלות הדעת.

הפאר'לין (או אגלור) היא שפה נוקשה ממש כמו הרמות הקרות ומוכות הרוח בהן התפתחה, עם מעט נטיות טונאליות, ומרבה להשתמש בעיצורים נוקשים (ר, ז, ג, ט).

 

 

יחסים עם גזעים אחרים

מעבר למתח התמידי ולעיתים עוינות גלויה בין הפאר'ליל לאנ'מיירי, גם ובעיקר במקום בו שני הגזעים חיו ביחד באותם ערים ולעיתים אפילו התערבבו מעט זה בזה, הפאר'ליל היו ונותרו חשדניים למדי כלפי גזעים אחרים; אבל רבים מהם נוקטים חרף זאת בגישה פרקטית, כאשר האינסטינקט המסחרי שלהם גורם להם לחוש שניתן להפיק רווח משותפות כזו או אחרת בלא להסתכן יתר על המידה.

רוב הפאר'ליל מסתייגים ואפילו מתעבים את אורגי הערפל על התרבות העילית המעודנת מדי, והמתוחכמת עד כדי מלאכותיות שלהם; גם הגישה המצועצעת של רבים מאורגי הערפל לטבע אינה נראית לפאר'ליל, בעיקר לשמרנים ביניהם שעודם חיים קרוב לטבע. מנגד, רוב הפאר'ליל מפחדים מיריביהם העתיקים ואדומי-העיניים של אורגי הערפל, הראלג'קריל, וסבורים כי הם גזע מרושע ומסוכן שדם דמוני זורם העורקים שלו, באורח שניתק אותו מזמן מכל יכולת אמיתית לחוש את הטבע ולזכות בחסדו של "האבא".

הפאר'ליל ברובם בזים לגורג ורואים בהם שרצים בעלי ידיים מהירות מדי שאינם יותר מגנבים ירקרקים שראוי לחבוט בהם בכל פעם שהם מתקרבים אל בית החווה או החנות המשפחתית; מנגד, כמה סוחרים מבני פאר'ליל למדו שניתן להפיק רווחים מחלק מהגורג, אם יודעים כיצד לנהוג בהם ולשמור על הגב.

בעבר הרחוק, שררה איבה מרה ועמוקה בין הפאר'ליל שישבו ברמות הצפוניות לבין העוגים, שלא פעם פשטו לתוך הרמות הצפוניות בחיפוש אחר שלל, עבדים וקורבנות לשלוח למגים האכזריים שלהם. אלא שישנן שמועות כי דווקא כעת, החלה להרקם הבנה מסויימת בין הפאר'ליל הקנאים שמשרתים את הנביא, לכמה מהאצילים-מכשפים של העוגים, מתוך הבנת אינטרס משותף בהתפשטות לתוך שטחי האימפריה לשעבר ומאבק לריסוק השרידים של האימפריה האנ'מירית.

 

 

שמות

שמות של פאר'ליל משקפים היטב את השפה הישנה והנוקשה מהצפון, ולא פעם נוטים להזכיר או להתכתב עם שם האל פאר-אגול. השמות בדרך-כלל בעלי שתי הברות, בלא קידומת שם מופרדת כמו של האנ'מירים.

תחיליות נפוצות: Am, Ag, Zo, Gar, Por, kor, (כמעט תמיד נהגה כ-"אָ" או "אוֹ", ולא "אֶ" או "אוּ") לעיתים נדירות אפשר למצוא תחילית כמו "Gir" או "Pir". התחיליות משותפות בדרך-כלל לגברים ונשים כאחד.

סיומות נפוצות לגברים: Zag, Rand, Zart, Zorg, Lag, Larg.

שמות של נשים: כדי ליצור הטיה נקבית של שם פרטי, הסיומת משתנה והופכת קצרה (ומעט רכה) יותר, כאשר ההגיה משתנה מ--"אָ" או "אוֹ", בדרך כלל ל"אֶן"

כך למשל:

אָמְרָאנְד (הוא) יהפוך ל-אָמְרֶאן; גִירְזָאג יהפוך ל-גִירְזֶאן, קוֹרלאג יהפוך ל-קוֹרלאֶן.

שמות משפחה: במקור, לא היו לפאר'ליל שמות משפחה, אלא רק אפשרות להוסיף את שם אבי המשפחה (ולעיתים ראש המשפחה המורחבת) לשמו של הפרט שפונים אליו, למשל: אמראנד בן אמזאג.

במרוצת השנים, פאר'ליל שרצו לנסות להשתלב בחברה האימפריאלית, יצרו שמות משפחה, בדרך-כלל משמו של אב קדום ומוערך, כאשר לעיתים הוספה לשם סיומת Xוֹן או Xוֹר.

כך, אמראנד בן אמזאג הפך לאמראנד אמזאג, או לאמראנד אמזאגון או אמזאגור[2].

 

סוכניו של הנביא ידועים בכך, שהם מסרבים במפגיע לפנות אל פאר'ליל כלשהו בשם משפחתו, באשר שם משפחה הוא התרפסות ונטילת מנהג אנ'מירי שנוא. לכן, כאשר הם יעמדו מול מר אמראנד אמזאגור, הם יתעקשו לפנות אליו אך ורק כ"אמראנד בן אמזאג".

 

 

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים


_______________________________________________

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1]השם נהגה Par Egul, אבל המאמינים משתמשים בו לעיתים רחוקות, ובדרך-כלל פשוט אומרים "האבא", בהטעמה שמבדילה אותו מ"אבא" סתם. הדמות בה הוא מוצג הוא של מעין קנטאור עם קרניים ארוכות, פנים סמוקות וזקן סבוך, אדום-כהה, לעיתים מפוסל כשהוא מחזיק מטה עבה בידו האחת, וגביע יין בידו האחרת.

[2]יותר מזה, במקרים שאותו פאר'ליל עלה לגדולה וניסה לחקות אציל אנ'מירי (מה שקרה מפעם לפעם, בעיקר אחרי ההתנפצות), הוא יכול היה להוסיף תחילית אצולה אנ'מירית לפני שם המשפחה, כגון: אמראנד קוֹן אמזאגור - הגם שבעיני רבים משני הצדדים, הדבר נשמע לא פעם נלעג ומנופח למדי.