kiern vale sig2.png

רשומון 'האיזור למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה

פרק 4: עיר המחוז אנ'מירלור

 

_______________________________________________

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

 

 

סיפורים חשובים ודמויות מפתח באנ'מירלור

 

 

 

'העלם' דיר'לורמאר קור-טילסורן ("לורי") ואחוזת הקשתות

 

הקדמה: דיר'לומאר היפיפה, או "העלם לורי", אדונה של אחוזה יפיפיה שהיא אחת הבודדות שנותרו במלוא תפארתן ברחבי רובע המרחצאות ההרוס למחצה, הוא אחד הטיפוסים הידועים (וגם שנויים במחלוקת) ביותר בעיר המחוז.

הכל מסכימים, שהוא אחד האנשים הנאים ביותר באנ'מירלור, אם לא בבקעת קיירן כולה; גבוה וחטוב, עורו חלק ובהיר, אם כי לא חיוור מדי; שפתיו מלאות, שערו הארוך זהוב-כסוף ונוצץ, 'כאילו נארגו בו קרני הירח'; ועיניו גדולות, צלולות וירוקות כעלים באביב. לא ברור מה גילו המדויק, אולם עד כה נראה, שלשנים החולפות אין כל השפעה עליו.

בהיותו לא רק היורש היחיד של אחוזה עירונית קטנה ונאה ושל משפחה אמידה, אלא כזו שמתחתיה בוקע אחד ממעיינות המרפא היחידים שנותרו באיזור אנ'מירלור שלא התייבשו או הזדהמו ברפש ביצה, "לורי" נחשב לאדם אמיד מאד, בלא שיצטרך להעסיק את עצמו יתר על המידה בענייני פרנסה - ומסופר כי הוא נדיב בכספו, בעיקר לבני-טובים אוהבי-חיים המבקשים את חברתו ומשתתפים בנשפיות שהוא מארגן מפעם לעפם.

אלא שמעבר לזאת, הדעות על אודות חלוקות מאד: יש הרואים בו גבר צעיר בעל מידות טובות למדי, גם אם חוטא פה ושם במעט הוללות, שדם אנ'מירי רם-יחש זורם בעורקיו ואחראי למראה המלבב שלו ששורד במשך שנים ארוכות; ששולחנו פתוח לאנשים מכל הסיעות בעיר, באורח שעוזר לצד השפוי בעיר המנסה למנוע מהומות ושפיכות דמים, ואפילו משרתיו מקבלים שכר גבוה בהרבה מהרגיל; וכי הוא היחיד הקשור בבכירי גילדת האורגים, שאינו מאמץ עמדות קיצוניות ואינו משעובד לרצונותיו של לורד אבאריל.

אחרים,לעומת זאת, טוענים שמדובר באדם מוזר, הולל בעל נטיות פרוורטיות, שכמה ממשרתיו נעלמו באורח מסתורי במהלך השנים; ושבאורח נוח מאד, נותר בריא ושלם, לאחר שכל משפחתו המאמצת נפלה קורבן למגפה, באורח שהותיר אותו יורש יחיד להונם; וכי האורח בו הוא שומר על עלומיו הינו תמוה מאד. כמו כן נטען נגדו, כי חרף העובדה שהוא אינו חולק את הדעות הפוליטיות של לורד אבאריל, הרי שגם התוכניות שלו לעתיד הבקעה אינן טובות בהרבה.

 

מסופר בעיר, כי דיר'לורמאר - שאיש אינו יודע בדיוק מי היו הוריו, נמסר לאימוץ למשפחת קור-טילסורן המכובדת מגילדת האורגים; וכי אין מדובר באסופי עטוי סחבות שריחמו עליו, אלא בתינוק יפיפה שנמסר להם עם סכום כסף נראה, או בתור "תשורה של כבוד", באורח שהפך את אימוצו לכבוד עבור אותה שושלת אורגים. אחת השמועות, שמסתמכת גם על גוון השיער שלו, טוענת שהוא בנה הטבעי של "כוהנת השחר" בכבודה ובעצמה[1], ששימר חלק מיופיה הנשגב.

הילד המאומץ היפיפה גדל כבן במשפחת קור-טילסורן והתחבב כבר בגיל צעיר על רבים מהאומנים בגילדת האורגים - הגם שהוא לא גילה אלא מעט מאד כשרון במלאכה כלשהי, מסופר שהרבו להשתמש בו בתור 'מודל' או 'מודל להשראה' - דבר שלא נפסק עד היום.

כאשר היה 'לורי' בן 16 לערך, הכה הגורל ביד אכזרית; קדחת (ויש אומרים משהו גרוע מזה) שלקה בה ראש המשפחה דאז, התפשטה במהירות והרגה בזה אחר זה את כל בני המשפחה - מלבד דיר'לורמאר, שלקה רק בגרסה קלה יחסית של המחלה, והתאושש לאחר כמה ימים; מלבד בני הבית, מתו גם חלק מהמשרתים, ואחרים נעלמו וכנראה נסו על נפשם כדי שלא לחלוק את אותו גורל.

עד היום, למעלה משלושה עשורים לאחר מעשה, יש הנהנים לספר את הסיפור המפחיד ולהעלות תהיות מה היה מקור המחלה הקטלנית, ומדוע "העלם לורי" היה היחיד ששרד אותה. ישנם המספרים על כך שאב המשפחה, שהיה בעיצומה של יצירת מופת עלומה, הסתבך עם אריג מקולל או עם מחט מכושפת שנחרטו עליה רונות קטלניות, וכי "העלם לורי" שרד, בגלל הדם הנעלה שזורם בעורקיו; אחרים לעומת זאת לוחשים כי ידו של דיר'לומאר חייבת להיות במעל - וכי אין זה מקרה שכל בני משפחתו המאומצת מתו, כשהם מותירים את כל רכושם והונם רק לו.

מאז תום תקופת האבל, נותר "לורי" לחיות באחוזה, כשהוא נהנה מההון שנותר לו, ממעמדו בגילדת האורגים ובמקומות אחרים, ומהמעיין החם שנותר לוהט וטהור, ומספרים כי הוא יודע לנצלו לתועלתו; הוא מעולם לא נישא, ובעיר לוחשים, כי לשנים החולפות כמעט ואין השפעה על חזותו המצודת. במרוצת השנים, הצליח דיר'לורמאר לבצר לעצמו השפעה לא מעטה - בתור אחד מעשירי העיר, שרבים מהצעירים בעלי ההון מבקשים את קרבתו, ומוכנים לעשות הרבה כדי להיות מוזמנים לנשפים אצלו, או לרחצה במעיין הטהור.

כך למעשה, "לורי" הפך לאחת הדמויות היחידות הקשורות בגילדת האורגים, שאינו מיישר קו עם ראש הגילדה, ומוכן לדבר עם אנשים מכל המחנות, כמו גם לפעול, כשהוא מתבקש, לנסות למנוע פרובוקציות ולפעול למניעת מהומות; מלבד קשריו בגילדת האורגים, הוא חביב מאד גם על המנהיגה התקיפה של גילדת הצורפים, שלא פעם כיבדה אותו במתנות יקרות,חלקן מעשה ידיה שלה.

מספרים, כי דיר'לורמאר צופה מהצד במאבק הפוליטי הגדול, שנסב בעיקרו על השאלה, האם על הבקעה לכרוע ברך בפני עוצרת הורד האפור מהמערב, או לפחות לתמוך בשלום השברירי בין מורדות הורד האפור לבין אנשי ההשתקפות הכחולה, או לחלופין, לחבור אל נסיכות אורמ'תריל. "העלם לורי" גורס, חצי ברצינות וחצי בצחוק ליד שולחנות עמוסים בכל טוב, שהבקעה - או לפחות הצעירים הנבונים מן המעמד הגבוה - אינם צריכים לקחת שום צד במה שהוא מתאר בצחוק "קרבות בין אנשים זקנים ונפוחים"; ותחת זאת, על הבקעה וצעיריה לקחת את עתידם בידיהם, ככל הנראה ככח עצמאי לגמרי.

כך או אחרת, ולתסכולו של ראש גילדת האורגים - דיר'לורמאר מסרב לקחת צד ממשי בעימות ההולך ומסלים, וידוע שליד שולחנו שוררת 'הפסקת אש' בין כל הקרואים שהוא מזמין - עד כדי כך, שהיכל הסעודות המפואר של 'אחוזת הקשתות', הוא המקום היחיד בו בנו של לורד אבאריל סעד במחיצת בנה של ליידי א-רלארן ואחד מבניו של לורד אנזאריון, בערב שנגמר בשלום יחסית, מלבד קומץ עקיצות הדדיות אגב שתיה לשוכרה של משקאות יוקרתיים.

 

חרף העובדה כי רבים מחבבים את 'העלם לורי' ורואים בו כוח חיובי יחסית ואפילו מועיל, ישנם בעיר גם אלו החוששים מפניו או אפילו מתעבים אותו. ישנן שמועות שההוללות שלו גלשה פה ושם למעשים פרוורטיים ואפילו מפחידים; כי המשרתים שלו, הגם שהם מקבלים שכר גבוה מאד יחסית, מתנהגים באורח מוזר, וכי כמה מהם נעלמו בלא להותיר עקבות - ויש אומרים, בעיקר משרתות צעירות; שיש לו בעלי ברית וקשרים שהשתיקה יפה להם, וכי לא רק דם עתיק או סגולות פנימיות מאפשרות לו להתעלם משיני הזמן ולהראות כעלם צעיר גם בעודו מתקרב ליום הולדתו החמישים (כנראה).

ידידיו של 'לורי', לעומת זאת, טוענים כי מדובר ברכילות זולה שמקורה בקנאה; וכי גם אם העלם יפה התואר אכן חטא מפעם לפעם בדברים שאינם עולים בקנה אחד עם 'מוסר של כוהנות קשישות' (ומי מהצעירים העשירים לא חטא בכך?), הרי שהוא מעולם לא נסחף, ואין בסיס לכל השמועות המרושעות.

 

 

 

 

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים


_______________________________________________

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1] בהיותה כוהנת של ההשתקפות הצהובה וחלק משושלת נשים, עמדה לה ממילא הזכות לדרוש ממי שתרצה לענג אותה, ולאחר מכן הזכות הבסיסית של כל שושלת נשים לאמץ לתוכה את התינוקות ממין נקבה שתרצה בהן. התינוקות ממין זכר, לעומת זאת (וגם תינוקות ממין נקבה שלא אומצו) אינם נחשבים חלק מהשושלת של אימן - ולא אחת הן נמסרות למשפחת האב או "שושלת הגברים" שלו, אם הוא בן אצולה או חרש-אומן. לעומת זאת, גם אם יש אמת בסיפור שדיר'לורמאר הוא בנה של הכוהנת המפורסמת (טענה שרבים מפקפקים בה מאד), המקרה שלו הוא שונה - משום שהוא נחשב כמאומץ בשושלת בה גדל, וממילא לא דמה במראה לאף אחד מהם.