רשומון 'האיזור
למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה
פרק 3:
גיאוגרפיה, ישובים ואיזורי משנה בבקעת קיירן
_______________________________________________
חזרה
לערך הקודם | עבור
לערך הבא | חזרה
לתוכן העניינים
צפון מזרח הבקעה
הדרך ההררית,
חצרות הגרניט וטירת תאל א-קארן
|
אוכלוסיה: כ-4,000 תושבים (10% מאוכלוסיית הבקעה), מהם כ-1,500 ב'חצרות
הגרניט' של טירת תאל א-קארן (Thal-A-Kern) או סמוך
להן, והיתר מפוזרים במחנות, חוות וכפרים קטנים אחרים.
תיאור כללי של האיזור איזור מעברי ההרים והגאיות העמוקים שמתחת להן, הוא החלק הגבוה
ביותר בבקעת קיירן, שלעיתים קרובות מתואר כ"משקיף ממרומים" על המרחב
הירוק של הבקעה שמתחת לו; זו ארץ סלעית של מדרונות מיוערים בדלילות, ומצוקי סלע
מוכי רוחות ששבילי עגלות משובשים מתפתלים ביניהם, ומתחברים אל חלקו המזרחי של
'עורק הסחר' המרכזי של הבקעה. עורק זה הינו דרך המלך העולה במעגלים מעלה-מעלה,
לעבר הרכס העצום של קאראנסיל שנישא גבוה מעל האיזור, וניתן לראות תמיד את
פסגותיו העצומות ושלגי העד שלהם.
הטירה, צמודה לצוק סלע אדיר, על שני המגדלים שלה, נראית למרחוק, על
ניסי יד-האבן האפורה על רקע לבן של השושלת; הטירה יושבת למעשה בקצהו של עמק סלעי
קטנטן שניתן להכנס אליו רק מדרום, מקום בו הוא מוגן בחומה אדירה שנבנתה לפני
מאות רבות של שנים; ובין החומה לבין הטירה עצמה, נמתחות 'חצרות הגרניט' – שלושה
מפלסים של אבן העולים זה מתוך זה, שבצידיהם בנויים בסלע מבנים קטנים יותר ופחות,
שמשמשים למגורי רבים מהאנשים שמצטופפים סביב הטירה. ת'אל א-קארן משמשת כתחנת העצירה המרכזית של סוחרי מחצבים ממרומי
רכס קאראנסיל, היורדים עם מרכולתם אל תוך הבקעה, ומתמקחים עליה עם סוחרים
ואומנים מקומיים אשר שוכנים והקימו חנויות בתור 'חצרות הגרניט' – במקום שהפך
לשוק מחצבים אפלולי (בגלל חשכת המצוקים שנישאים מלמעלה, והערפל שעומד לא פעם מעל
האיזור) חשוב, ממנו בא חלק ניכר מההכנסה של השושלת המקומית, והוא אחד המקומות
הטובים ביותר לקנות לא רק מחצבים גולמיים, אלא גם חפצים שונים ממתכת או אבן,
כולל כלי נשק ושיריונות.
שני הפסלים המפורסמים, ופונדק עתיק שחצוב באבן מתחת להן, וקרוי
באורח לא מפתיע במיוחד "רסיס הקרח", מהוות למעשה את גבול אדמות הבקעה,
שמעבר לו ממשיכה הדרך לטפס אל תוך האיזור של רכס קאראנסיל. מאג-אג'לור: יער קדמוני וקשה מאד לגישה, שצומח מתחת למורד הדרומי של רכס
דוש'מאגור, גבוה מעל סדרת המפלים האדירים של קאראנ'דון; מקום צמיחה לעצי ענק
קדומים שקשה למצוא במקומות אחרים, וככל הנראה גם משכן ליצורים מוזרים וחיות
נדירות. הדרכים היחידות להגיע אליו, הם דרך שבילי עיזים בוגדניים העוברים סמוך
מאד לנציבי האבן של דוש'מאגור, ורק ציידים מעטים מאיזור תאל א-קארן מעיזים
להתקרב לשם; וגם הם יראים מאד מהיער הקדום ולא מעיזים להתקרב אליו, בטענה שהוא
שורץ רוחות רעות. לפי השמועות, וכמה אגדות עתיקות באיזור (ועוד יותר מכך, בכפר הרועים
טולו), באיזור גרו בעבר הרחוק יצורים מוזרים הקשורים לדת העתיקה של הפאר'ליל,
ואנשים קדושים התבודדו בו. ישנו סיפור, לפיו בעבר הרחוק ישב בו הכפר הראשון בו
'נולדו' הרועים של טולו, אולם מלחמת אחים אכזרית והסתבכות עם מפלצת עתיקה, אולי
בעלת כוחות דרואידים, גרמו לרבים מבני-האנוש הקדומים לברוח הרחק למטה ודרומה, עד
שהתיישבו הרחק משם, והקימו את הכפר טולו במיקומו הנוכחי. כיום, כמה מהקנאים באנשי הטירה, שהושפעו יתר על המידה מהמיסטיקן
ת'ירנפל וחסידיו בנסיכות אורמ'תריל, החלו לדבר על כך כי הרוחות הרעות ביער, אינם
אלא שאמאנים של אנשי קוף שטניים מגזע הגאבוטו, שיתכן שכבר רוקמים מזימות כיצד
לפגוע בטירת תאל א-קארן ולזהם את דם הנוטרים שלה בכשפים המרושעים שמייחסים להם
ת'ירנפל וחסידיו. המערכה המקומית - פוליטיקה ודמויות חשובות
ארת'יריון קיים ברית זהירה עם הכוהנת המתונה לינטוריאל, משום שחשש
מהלורד השאפתן לבית אבאריל; הקיף את עצמו באנשים נוקשים ויעילים כמוהו, חלקם
קצינים ותיקים או בנים למשפחות מיוחסות מקומיות, וחלקם אנשים שהוא העלה עצמו
ממעמדות נמוכים יותר; והגם שהתגאה בקשרי הדם שלו לאצולה של נסיכות אורמת'ריל,
הסתייג מאד מהמדיניות של הנסיך הצעיר שלה, ובעיקר מהמיסטיקן ת'ירנפל והתורות
המוזרות שלו על קופי אדם שטניים שהזדווגו לכאורה עם בני-אדם וניגעו אותם בדם
טמא.
במשך מספר שנים, ניסה מרנליון ללכת בדרכי אביו, תוך העזרות בקצינים
הותיקים וידידיו המחוספסים של ארת'יריון; אולם לאט-לאט, החל חש כי הללו אינם
מכבדים אותו כראוי, ורואים בו פחות מאביו; ובהדרגה, החל להתקרב יותר אל שלושת
דודיו – אחיו של אביו: דאמרון (Dam’eron) (81),
אראמל (Era’mel) (76)
וטולביס (Tol’vis) (74).
שלושת הדודים, שנחשבים לאנשים צייקנים, יהירים ואנוכיים למדי, וזעמו במשך עשרות
שנים על הדרך בה ארת'יריון הותירם רחוקים מהשלטון ולא כיבד את דעותיהם – כולל
רצונם בהידוק הקשר עם אורמ'תריל (והמותרות שאפשר להשיג ממנה) האיצו את התרחקותו
של לורד מרנליון מאנשיו של אביו, והפצירו בו להביא לחצר אנשים מהנסיכות האפורה,
ששינו גם הם את פני 'חצר הגרניט'. כך, יובאו אל חצרות הגרניט בהדרגה אופנות חדשות מ'הנסיכות האפורה';
כולל תורותיו של המיסטיקן ת'ירנפל (שהפך בעשור האחרון לאיש החזק ביותר באותה
נסיכות) אודות גזע נסתר של קופי אדם בשם 'גאבוטו' שזיהם את רוב האנושות בדם הטמא
שלו, והצורך לטהר את האנושות, במגוון דרכים, חלקם מוזרות ומיסטיות וחלקן אלימות,
מהדם הטמא שנמהל בה. בית קור-אומת'ל משנה צדדים: אמנם, לורד מרנליון עצמו מתקשה עדיין לאמץ את התורות של
ת'ירנפל, שרק לפני שנים מספר כינה אותו בפומבי מטורף; אבל מגלה סובלנות מפליגה
כלפי אנשים בחצרו שהחלו לאמץ את האמונות הללו, ולא פעם להתנכל בשמן לאחרים. מנגד, ובהשארת הקשר המתהדק עם הנסיכות האפורה, הלורד ביצע מהפך פוליטי
במסגרתו ערק מן המחנה המתון של הכוהנת לינטוריאל שצידד בהסכם השלום בין שרידי
האימפריה (ובעיקר מאמיני ההשתקפות הכחולה על ההרים) לבין העוצרת שמושלת בשרידי
המורדות 'ורד אפור'. תחת זאת, כרת הלורד ברית עם לורד אבאריל הקנאי, ושאר אלו שמתנגדים
להסכם השלום, ורוצים לקומם את האימפריה בטהרתה. רבים מהקצינים הותיקים של חצר
הגרניט סולקו מתפקידיהם, חלקם עזבו מרצון את האיזור, ואחרים פרשו משירות, או
הועברו לתפקידים פחותים. 'חצר הגרניט' של היום היא מפוארת בהרבה מכפי שהיתה לפני
כמה שנים, עם נוכחות רבה מאד של אנשים מנסיכות אורמת'ריל, וגם חשדנית ומסוכנת
בהרבה לאנשים שלא יודעים לנצור את לשונם. שלושת הדודים, הגם ששניים מהם כלל אינם מתגוררים באיזור (אלא
באחוזות משהם, מערבה משם, על הגבעות שחולשות על הבקעה מצפון), הפכו לאנשים חזקים
מאד, קנאים לכבודם ולזכויות היתר שלהם – ומסוכן מאד להעלות את חמתם; והברית בינם
לבין מפקד המשמר החדש חיזקה אותם עוד יותר.
"אגרוף הגרניט" – שמו הלא רשמי של המשמר של בית
קור אומת'ל, על שם הסמל המפורסם שמוטבע על שריונות הקצינים שלהם. בעבר, נחשב לכוח
עילית, שאיגד בתוכו לא מעט קצינים מוכשרים בעלי נסיון של שנים רבות בכל הנוגע
לאיזור ההררי והסכנות שלו. כיום, הוא ירד במידה רבה מתהילתו, ותחת מפקדו הנוכחי
הפך לארגון שנוי במחלוקת, שמגן בעיקר על טירת תאל א-קארן, ורודף את אויביו של
הלורד הנוכחי. דמויות חשובות אחרות
בשש השנים שעברו מאז, מנסה קור'דלין להפוך עצמה למלומדת אפורה לפי
המסורת של אורמ'תריל, בהצלחה חלקית בלבד, והפכה מרירה, קנאית וזועפת יותר
מאי-פעם. יחסיה עם ידידה הקרוב ראל'היר התקררו מאד, ותחת זאת, מספרים שהיא מאוהבת
באהבה נואשת ברב-האומנים המעודן והערמומי שהגיע מהנסיכות האפורה, שאינו חש כלפיה
דבר, אולם יודע היטב לנצל את חולשתה כלפיו. מפעם לפעם, היא נתקפת בגעגועים
לשיטוטיה הישנים בארצות הפרא, ולעיתים שוכרת הרפתקנים כדי להשיג עבורה חפצים או
חומרים שהיא נזקקת להם עבור המחקרים שלה.
אר'ליריון קור-אומת'ל (32): בנו של הלורד מרנליון. צעיר נלהב ואידיאליסט, בעל כשרון
לא רע (אם כי זקוק עדיין לנסיון וליטוש) בתור לוחם ומפקד צעיר, שנחוש בדעתו
להעלות את חצר הגרניט ובית אביו לגבהים שלא נודעו עדיין. בנעוריו, היה תלמידו
ובן חסותו של המפקד ראל'היר קור-אמ'טיר (ע"ע), ורצה מאד כי ינשא לאחותו
הבכורה ויהפוך לחלק מהמשפחה. אולם בהמשך, כאשר מעמדו של ראל'היר בחצר דעך, והוא הפך בהדרגה בלתי
רצוי אצל הלורד, גם יחסיו עם אר'ליריון הצטננו; ובמקומו החל הצעיר הנלהב להעריץ
את המפקד החדש, אורג הערפל האצילי למראה, ולהפציר בו לסייע לו בדרכו לגדולות. קפטן פאלנסאר (??): אורג ערפל נוקשה, ששימש בעבר בדרגה בכירה במסדר האבירים
המלכותי של הגנים המוארים, שאנשיו לחמו עד טיפת דמם האחרונה בנסיונם הנואש להגן
על עיר הבירה וחצר המלך הנשגב של האור מפני התוקפים שהחריבו אותה – והיה בין
היתר מפקדה של הגבירה וארליריל (ע"ע). מסופר, שהאסון והאורח בו שרד אותו,
לאחר שרוב אנשיו נהרגו, ניפץ משהו בתוכו, והפך אותו מאביר אצילי לשכיר-חרב קר
ונטול עכבות, שמאמין ש"האור מת". חרף העובדה כי חזותו הנאה הועמה במקצת ושערו הבהיר האפיר לגמרי,
הרי שחזותו המרשימה, הכריזמה שלו ומיומנותו בחרב הרשימו מאד את לורד מרנליון,
שהפך אותו לאחר זמן-מה למפקד המשר של חצר הגרניט, במקום המפקד הקודם, שהיה
מאנשיו הותיקים של אביו. בתור מפקד משמר, פאלאנסר נערץ על רבים בשל דמותו המרשימה, קולו
השקט ונסיונו הקרבי העשיר, אולם מנגד הוא קר כמו קרח, מסוגל להקריב אנשים בלא
ניד עפעף, ואוכף ביד ברזל את רצונותיו של הלורד, כולל הנבזיים והקטנוניים ביותר.
הגם שהוא בז בליבו לאנשי אורמת'ריל ולטירוף 'דם הגאבוטו' שלהם (הקפטן אינו מאמין
בזה, ויש אומרים שהוא איבד את היכולת להאמין בכל דבר שהוא, מלבד בחרבו, שכלו החד
ובאינטרסים שלו עצמו), הוא משתף עימם פעולה ממניעים פרקטיים. אמ'נורל "הבהיר" (27): רב-אומן מעודן שהגיע מאורמ'תריל, והפך לצורף וחרש
שכיות החמדה החביב ביותר על הלורד וקרובי משפחתו. אמ'נורל הוא אדם צעיר ומבריק,
בעל פנים חלקות ונאות, מאורכות במקצת, ושפם אדמדם דק ומטופח, וכן קול מתנגן ורך.
מסופר, שהיה לו עתיד מבריק בארץ מוצאו, אולם סכסוך עם אומן מבוגר יותר ורב כוח,
ואולי גם הבטחת נישואין שהופרה, אילצו אותו לגלות למקום שהוא מחשיב כפרוביציה
עלובה. מעמדו של אמ'נורל בחצר, הגם שאין לו תואר רשמי, הוא חזק מאד, וכפי
שלמדו כמה וכמה אנשים בדרך הקשה, מסוכן מאד להסתכסך איתו[2];
השפעתו של שני בניו של הלורד היא ניכרת מאד; רבות מהגברות של החצר, כולל בתו
הקודרת של הלורד, מאוהבות בו במידה כזו או אחרת – והוא אינו מחזיר אהבה ממשית
לאף אחת מהן, אולם יודע היטב כיצד לתמרן אותן. הוא רואה את עצמו, בסתר ליבו,
כבן-תרבות כמעט יחיד בחצר של פראים למחצה, שזכותו הטבעית לנסות לחנך ולעדן אותם.
הוא נחשב כמאמין אדוק בתורות של ת'ירנפל, כולל בכל הנוגע לסכנה שבדם קופי
הגאבוטו, ויגיב בכעס ובחומרה רבה על כל פקפוק בתורות האלו שנשמע בחברתו. ראל'היר קור אמ'טיר (44): נצר למשפחה אנ'מירית מקומית עתיקה וטהורת-יחס, ששימש
בעבר קצין משמר צעיר ומבטיח, ואיש אמונו של הלורד לשעבר אמת'יריון – שראה בעין
יפה את הידידות הקרובה (ואולי גם מעט מעבר לזה) בינו לבין נכדתו, קור'דלין. אלא,
שהדברים השתנו לאחר חילופי השלטון, וגם לאחר אותה הרפתקאה כושלת של קור'דלין
שהותירה אותה מצולקת ושבורה מבפנים ומבחוץ; הגם שראל'היר היה זה שמצא אותה שוכבת
חסרת הכרה ונשא אותה בחזרה אל חצר הגרניט, מציל בכך את חייה – הרי שנראה שהיא
מאשימה אותו מאז בדבר-מה, שטיבו המדוייק לא התברר מעולם. בהדרגה, הפך ראל'היר ללא רצוי בחצר הגרניט, והוא מבלה את זמנו
באחוזת האבן הקטנה והמבודדת של משפחתו, או במספר מקומות ופונדקים חביבים עליו,
כמו 'רסיס הקרח'; הוא ספג מהלומה קשה ממותו המסתורי של האדם הנערץ עליו מכל,
מפקד המשמר הקודם של הטירה, שנמצא מת בנסיבות מוזרות במקום מבודד – כאשר נראה
ששם קץ לחייו, שנים מספר לאחר הדחתו; אולם יש שמעלים חשדות אפלים יותר בנידון. גם השנים שחלפו לא הטיבו עם מי שהיה פעם קצין מרשים למראה; הוא
השמין, פיתח חיבה יתרה לטיפה המרה, ופיתח מזג קודר וציני למדי (ותיעוב חסר
פרופורציה למפקד המשמר החדש, וכנראה לאורגי ערפל בכלל) – הגם שמספרים שכשרונו
בחרב ובגישוש במרחבים הסלעיים והקרים מעולם לא נטש אותו כליל. אנ'רוסט ואומ'לאר לבית מאלניר (54 ו-51) שני אחים, דומים מאד זה לזה בגוף גדול וחסון ובשערם החום-מאפיר ושפמיהם
העבים והמטופחים; האחד משמש רב הסוהרים של חצר הגרניט, והאחר קצין משמר – אחד
האחרונים מאנשיו של ארת'יריון ששרדו בתפקיד. סבם של האחים עלה לגדולה בצבא
האימפריה בזמנו, והיה אחד מאנשי פלוגת העילית של המצביאה 'רסיס הקרח' בכבודה
ובעצמה, ומסופר כי נפל בקרב הנורא שבסופו אבדה המצביאה עצמה, ובכוחה האחרון
זימנה מפולת קרח אדירה שלכדה אותה ואת יריביה. אנ'רוסט ואומ'לאר הם מאחרוני הקצינים 'מהסוג הישן' בחצר הגרניט –
גברים מחוספסים ובעלי פה מלוכלך למדי, אבל הגונים, ולא אוהבים כלל את המתרחש
בחצר, ובעיקר את המעצרים או ההגליות החפוזות של אנשים שרבים ששירתו את בית קור
אומת'ל בכבוד מזה שנים רבות. מהיכן באיזור יכולה דמות השחקן להגיע? חצרות הגרניט: הדמות היא בת לאחת ממשפחות האומנים או החרשים שמסתופפות בחצר
הגרניט ועובדות בשוק החרשים והמתכות שמתחת לטירת קור אומת'ל, או לחלופין נצר
לאחת המשפחות שמשרתות במשמר של קור-אומת'ל, או בתפקידים זוטרים יותר (מחסנאים,
משרתים ועוד), ויתכן כי בשנים בהן התבגרה והגיעה לפרקה, ראתה את השינוי האיטי,
אבל היסודי שחל באיזור. לחלופין, הדמות יכולה להיות בת למשפחת כורים שמגיעה תדיר לטירה כדי
למכור את מרכולתה, או אחד האנשים שהיגרו לכאן מנסיכות אורמת'ריל (מומלץ פחות
לשחקנים מתחילים). אחוזת קור-אמת'יר: הדמות גדלה בתוך או ליד אחוזת האבן הקטנה והמבודדת
בהרבה של בית קור-אמת'יר, גבוה על המדרונות ורחוק יחסית מדרך המלך, בקצה דרך
בוגדנית שמובילה אל מאג אגלור; בחצר האבן מוכת הרוחות שהטבע הפראי לעולם לא רחוק
ממנה, בעיקר בחורף, או בבקתות העץ והשדות האפלוליים שמקיפים אותה. במרוצת השנים
האחרונות, הדמות חוותה כיצד אנשי האחוזה הפכו מבודדים יותר, ורצויים הרבה פחות
בחצרות הגרניט, אליהן היו יורדים בעבר לעיתים קרובות יותר כדי להצטייד. פונדק 'רסיס הקרח': הדמות הגיע מהפונדק החצוב באבן (או מסביבתו/אחת החוות
הסמוכות לו), ממש מתחת לשני פסלי הענק שעל 'המדרגות הקפואות', נחשב לנקודה
המזרחית והגבוהה ביותר בבקעת קיירן; ולמרות שרוב היושבים בו הם נוסעים וסוחרים,
בדרך-כלל כאלו שחיים על הציר בין המכרות הגבוהים שעל רכס קארנסיל לבין חצרות
הגרניט, יש בו ובסביבתו כמה דיירים קבועים ונוקשים – קומץ חוואים שמספקים לפונדק
מצרכים; לוחמים בדימוס שעקרו לכאן, לעיתים עם המשפחות שלהם,לאחר שהפכו רצויים
פחות בחצרות הגרניט ומתפרנסים לעיתים מהגנה על הפונדק או על השיירות שעוברות
בדרך הקפואה; וכמה כורים לשעבר שהפכו למתווכים, סוחרים או הרפתקנים ובני
משפחותיהם – רובם מאמינים אדוקים ונוקשים בהשתקפות הכחולה, בגרסה ההררית שלה. חוות מבודדות וציידים הרריים: לצד נקודות הישוב המרכזיות, קיימות באיזור גם מספר חוות
מבודדות, שיושביהן המחוספסים מגיעים למקום ישוב אך מפעם לפעם כדי למכור תוצרת
(חקלאית או צייד) ולהמיר אותה במצרכים. האנשים הללו ובני המשפחות שלהם הם
טיפוסים נוקשים מחוספסים כמו ההרים עליהם הם חיים, קשים לעיתים להבנה (יש
אומרים, שהם במקורם שארי-בשר לרועים הנוקשים מהכפר טולו), ושקועים עמוק בתוך
מנהגים ואמונות עתיקות שנוגעות בחלקן לצללים שהותירו בני הדוש'מא העתיקים או
ליער המסתורי והמסוכן של מאג אגלור. רעיונות להרפתקאות המפה הנעלמת: אבנוני מערה חיו תמיד במערות שבמצוקים הגבוהים שחולשים על איזור
תאל א-קארן והדרך שעולה ממנה אל רכס קאראנסיל, אבל בחודשים האחרונים הם הפכו
חצופים יותר ויותר, ומסופר שיש להם מנהיג חדש ומגודל, בעל כוחות דמוי-לחש
הרסניים. הלורד מרנליון מבטיח פרסים למי שיגנו על שיירות ויהרגו אבנוני מערה
תוקפים – אולם המתקפות נמשכות. מסתבר, כי כאשר הליידי קור'דלין וראל'היר היו
הרפתקנים צעירים, היתה ברשותם מפה ישנה ומפורטת של מנהרות האבנונים, שאפשר לעשות
בהם שימוש כדי לנסות לשגר התקפת פתע שתלכוד את המנהיג שלהם. אלא, שלא הגבירה הקודרת בחצר ולא ההרפתקן לשעבר שהתמכר לטיפה המרה
זוכרים, או מודים שהם זוכרים את המפה ולהיכן אבדה; והחיפוש אחריה נוגע לסוד אפל
מן העבר של שניהם, וגורם לעיניים לא רצויות ליפול על הדמויות. הפרי האסור: הגבירה קור'דלין, ששקועה כעת במחקר ארוך שמתקדם לאט אודות כוחות קסם
של ההשתקפות האפורה, זקוקה לפירות ולשרף של עץ נדיר, שגדל רק ביער המסוכן והקשה
לגישה של מאג אגלור, שלגלעינים שלו יש תכונות של אבנים יקרות מסוג מסוים. אלא, שיש כאלו בחצר שאינם רואים מסע לאיזור ההוא בעין יפה, משום
שהוא 'מזוהם ברוחות של קופי גאבוטו', שיכולים לשאת עימן מחלה, והם ינסו להכשיל
את הדמויות, או להוכיח לגבירה הקודרת כי החבורה אינה נאמנה לה. לעומת זאת, סייר
ותיק שמכיר את האיזור ככף ידו, חושד בפעילות של דרואיד אפל מכת קיצונית של
פאר'ליל – אולי אחד משליחיו של הנביא רב העוצמה גאלארד פרון. הדלת הנסתרת: כורה זקן שהולך לעולמו באחת החוות המבוצרות לא הרחק מקור אומת'ל,
מספר על ערש דווי לנכדתו על מעבר עמוק באדמה שהוא וחבריו חסמו, למרות שלפי כל
הסימנים הוליך לעורק עשיר שיתכן שטמונות בתוכו אבני חן נדירות – בגלל קולות
נוראים שנשמעו מהאפלה, וגרמו לחלק מ"הבחורים" שלו להשתגע. הנכדה הצעירה, שחרדה מחיי עוני, וחולמת לעקור מכאן למקום אחר, שליו
ועשיר יותר, שוכרת חבורת הרפתקנים למצוא את הדלת החסומה ולחקור האם אכן יש אבנים
נדירות מאחוריה. אולם עד מהרה מסתבר, שגם אחרים מחפשים את אותו המקום – חבורת הרפתקנים
מתחרה, חלקם בני-טובים חסרי מעצורים מנסיכות אורמת'ריל, נשכרה בידי אמ'נורל
הבהיר עבור אותה מטרה עצמה; ושומרי "כפפת הגרניט", בהוראת קפטן
פלנסאר, מסייעים להם. |
חזרה
לערך הקודם | עבור
לערך הבא | חזרה
לתוכן העניינים
_______________________________________________
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.