kiern vale sig2.png

רשומון 'האיזור למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה

פרק 3: גיאוגרפיה, ישובים ואיזורי משנה בבקעת קיירן

 

_______________________________________________

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

 

צפון הבקעה

מפלי דרארון ו"אחי האבן"

 

 

 

אוכלוסיה: כ-1,000 תושבים (2.5% מאוכלוסיית הבקעה), חיים במספר מקבצים של חוות של קלאנים מקומיים או אחוזות קטנות; כ 100 עד 150 איש חיים בתוך וסביב כל אחת משתי אחוזות הציד הגדולות, בבעלות האחים אראמאל וטולביס קור-אומת'ל.

 

 


"ככה קראו לזה כאן, הלילה של הצרחות. כולם ב'קשת השחורה' שמעו אותה בוכה, מתחננת על עצמה, על הילדים שלה. אבל גורזאג הזקן, הוא כבר החליט. אפילו על הקטנים לא ריחם. כולם שמעו את החבטות, ואיך הצרחות והבכי הלכו ונחלשו כשהירח עלה גבוה מעל האחים השחורים; שמעו, ועשו את עצמם כאילו זה לא יותר מצרצרים בשיחים. גם אני".

"זה מבעית!" הזר העווה את פניו, עיניו סוקרות את האבנים האדירות שהסתמנו בין צעיפי הערפל, גבוה מעל המצוקים ורעם המים הנופלים. "איך יכולתם-"

"ככה זה אצלנו. אף אחד לא ידבר על גורזאג, אם הוא יודע מה טוב בשבילו. אבל הדם... הדם נספג עמוק, עמוק באבני הגבעות. והגבעות לא שוכחות".

 

 



תיאור כללי

הרכס שחולש על בקעת קיירן מצפון ומפריד בינה לבין ביצות אורגאקה, ובעיקר חלקו המזרחי והגבוה יותר, הוא איזור נמוך יותר מהמתלולים העצומים של איזור קור-אומת'ל, חסר דרכי מסחר חשובות, שרק דרכים צרות ומתפתלות, לא פעם משובשות ומסוכנות, עוברות בתוכו; זו ארץ של מדרונות תלולים, חלקם מיוערים בצפיפות, של אפיקים שוצפים ומסוכנים שנופלים זה לתוך זה במפלים קטנים ורועשים, או יוצרים אגמים קטנים ונסתרים בין המצוקים.

במרכז האיזור, בין שתי הפסגות הגבוהות איר'גרה (Ir’gra) וטול'גרה (Tol’gra), בוקעים יובליו השונים של נהר דרארון (Drarun) ממעמקי הסלע, ונופלים מטה כשהם מתחברים זה לזה, עד לאגם טול'בה (Tol've) שמשתרע למלוא יופיו מתחת לגבעות (כיום דורש אחד האדונים המקומיים, שהאגם יקרא תחת זאת על שמו – אגם טולביס) בינן לבין היערות הירוקים שמהעבר האחר.

אלא, שהמונומנט המפורסם ביותר של האיזור מצוי מערבה משם, ממש בבסיס קיר הסלע האנכי העצום שעולה מרכתפי הגבעות לעבר פסגת איר'גרה. שם, כאילו נחרטו בסלע הכהה שמעל לקו העצים, או אולי 'נמעכו' לתוכו בעידן קדום, נישאות צורות תבליטיות שנראות כמו שלושה דמויי-אנוש ענקיים, אפורים-שחורים, ספק מעוכים וספק בוקעים מתוך הצוק. המקום, שככל הנראה שימש גם אתר פולחן קדום של שבטים הקרובים לבני פאר'ליל, מכונה ולא בכדי "אחי האבן" או "שלושת אחי האבן", והוא חולש מגבוה על אחוזת בר-אנזורל העישרה, השוכנת מעבר לגבול האיזור, באדמות המישור הפוריות של מרכז בקעת קיירן.

איזור הגבעות של אפיק הדרארון ואחי האבן, הוא ארץ פראית, יפיפה ומסוכנת אפילו בעונות הנוחות יותר; מאחר ובני האדם מעטים חיים כאן, בעיקר בחלקים הגבוהים יותר של הרכס, המקום הוא משכן ללא מעט חיות מוזרות, ואולי גם מפלצות – כולל זוחלים גדולים; חרקים מוזרים, זן עתיק של צבאים כהים, וציפורים ענקיות.

רבים מבני-האדם באיזור, כך אומרים, פרועים לא פחות מהחיות: קיימות בשטח שלוש או ארבע משפחות מורחבות של ציידים, שבאים אך במגע מועט עם תושבי מרכז הבקעה – וזה מצטמצם בעיקר לכמה מהגברים הצעירים, שיורדים מן הגבעות מספר פעמים בשנה כדי למכור פרוות, בשר וקרניים, ולהצטייד בכלי עבודה. המשפחות המורחבות העתיקות, כך אומרים, הושפעו מעט מאד מן התרבות האנ'מירית, ונותרו דומות למדי לאבותיהן הקדומים שסגדו לאלילי הסלע והיער דורות על דורות לפני שצעדו הלגיונות האנ'מירים לתוך בקעת קיירן. הגם שמעט מאד נכתב, הרי ש'האבנים עצמן, והרוח הנושבת בין עצי היער' מלאות בסיפורים על שנאות עתיקות כהר עצמו בין משפחות ציידים; מעשי רצח ברוטאלים בין ובתוך המשפחות עצמן; קרבות מול יצורים עתיקים שירדו מהרכסים בחסות האפלה או שלגי החורף, ועוד כהנה וכהנה.

 

 

אחוזות הצייד: אראמל וטולביס קור-אומת'ל

המצב באיזור השתנה בדור האחרון; הגם שבאורח רשמי, האיזור נתון לחסותה של שושלת קור אומת'ל, וקיימות עדויות שלפני דורות, הלורדים מן ההר שפטו בין משפחות ציידים כאלו ואחרים, ואפילו אירחו והכשירו פה ושם כמה מבניהן, הרי שבמשך שנים רבות, לא היתה לכך כל השפעה בארץ הגבעות עצמה. אלא, שלפני כעשרים וחמש שנים, בזה אחר זה, הגיעו לכאן שניים מאחיו הצעירים והנרגנים של הלורד דאז, ארת'יריון קור-אומת'ל, שלא היו מרוצים מהדרך בה אחיהם הנוקשה מדיר אותם מהשלטון, ואף פסק נגד אחד מהם במשפט שניהל מול רועה פשוט.

הללו הקימו לעצמם, בחסות הצ'רטר העתיק שעד כה לא נוצל, אחוזות צייד – טולביס על גדתו הסלעית הצפונית של האגם, שהחל לדרוש כי יקרא מעתה על שמו; ואראמל לעומתו, שיפץ חורבות עתיקות גבוה למעלה, על מותני רכס טול'גרה, בנקודה אסטרטגית שמשקיפה על מפלי דרארון, והפך אותם למאחז מבוצר ומוגן היטב.

הצרות בין שני האצילים המבוגרים, החמדנים והקנאים לכבודם, לבין הקלאנים העתיקים של הציידים המקומיים פרצו במהירות הבזק – לא רק בשל נסיונות כושלים לגדר שבילים ולגבות מס, שנחלו כשלון מביש, אלא גם בשל הדרך בו אחד האחים לפחות קיבל לשירותו אנשים שנודו מאחד הקלאנים, לרבות את בתו הנאה של אחד האלימים והפראיים בראשי המשפחות המקומיות; ובשל התעלמות בוטה (או אולי אי-הכרה מספקת) של מנהגים מקומיים שנמסרו בעל-פה, כולל חיות אסורות לציד ומקומות שאין להכנס ולחטט בהן.

הדברים הגיעו עד כדי מצור על אחוזת אראמל שבמרומי הרכס, שהכריח את לורד ארת'יריון לצאת לשם בראש המשמר האישי שלו. לאחר קרב קצר, החל משא ומתן בין לורד ארת'יריון, שזעם על שני אחיו אולם לא רצה להתכחש להם לגמרי, לבין הקלאנים המקומיים, שהסתיים בפשרה שהותירה את שני הצדדים לא מרוצים – ובין היתר, הגבילה את שני האחים, ואילצה אותם לכבד כמה מן המסורות המקומיות.

 

כך, נותרו הדברים במשך שנים; אולם כעת, לאחר הסתלקותו של ארת'יריון, ועליית מעמדם של אחיו בחצר הגרניט, שבו אראמל וטולביס, בהדרגה, להפר או לכרסם בהסכמות, ולהרגיז את הקלאנים המקומיים – בין היתר, הם הגבירו את מסעות הציד שלהם, כשהם מזמינים הרפתקנים מפוקפקים ואנשים עמידים מחלקים אחרים בבקעה לקחת בהם חלק; שבו ופרצו שבילים חדשים בהר, כדי לנסות לאפשר מעבר עגלות (לפחות באחוזה הגבוהה של אראמל, בהצלחה חלקית מאד).

אם לא די בזה, הרי לפני שנים מספר, השיג טולביס קור-אומת'ל ביצים מפוקפקות מביצות אורגאקה, והצליח להרבות מהם עדר של זוחלים טורפים קטנים (שאגלוט); שכמה מהם הצליחו לברוח, ולפגוע בחיות מקומיות – ואם לא די בכך, הרי שאראמל הנרגן, במשלט הגבוה שלו, מקנא מאד בעדר של אחיו, ומנסה בכל כוחות להשיג גם הוא ביצי שאגאט טורף מאור'גאקה, או יצור מרשים אחר – לזעמם ולחששם של המקומיים; כך שנראה כי התנגשות חדשה בין הצדדים היא רק עניין של זמן.

 

 

דמויות חשובות

 

גורזאג הזקן: ראש משפחה מורחבת שמכונה 'הקשת השחורה', שחיה במתחם מוגן, חלקו בתוך מערות במקום קשה לגישה במרומי אחד הרכסים. גורזאש, שפניו האפרפרים והקמוטים מזכירים צלע של הר, מנהל את המשפחה ביד ברזל מזה עשרות שנים, ואף אחד לא יודע מה גילו המדויק – וידוע כצייד וראש קלאן אכזרי שאינו מפחד מדבר.

בין היתר, הספיק גורזאש בימי חייב לשרוד התקפה של דוב ענק כאשר היה מחוסר נשק; לרצוח את אחת מנשותיו ואת ילדיה בלא טיפת רחמים, כאשר סבר שהם חותרים תחתיו ביחד עם בני משפחה יריבה; להוביל מסע צייד קטלני כנגד זוחל ענק נגוע בכוחות אפלים (יש אומרים, שאגאט שחור); ולהלחם אחד על אחד כנגד לורד ארת'יריון קור-אומת'ל, לפני שנשא ונתן עימו על הסכם פשרה בנוגע לשני אחיו הסוררים של הלורד והאחוזות שלהם.

למרות גילו, הוא מכיר את נתיבי ההרים כאת כף ידו, ומבין לא מעט גם במה שקורה מחוץ לארץ הגבעות; ישנן שמועות כי הוא נושא ונותן כיום עם כמה משארי-בשרו היותר קנאים של הלורד אנזאריון, שהחלו להעריץ את הדת הישנה ולשקול פעולות כאלו ואחרות כנגד אצילים אנ'מירים יריבים – בעיקר לורד אבאריל ומשרתיו.


פוראן 'ארבע אצבעות'
: אישה גדולה וקולנית, שמנהיגה מזה עשרים ותשע שנים משפחה מורחבת בשם קאז-שארן ("כף השועל"), ונחשבת ליריבה קשה ומרה של גורזאג הזקן ואנשיו. פוראן תפסה את ראשות המשפחה, לאחר שהרגה את אביה, שהשתעבד למכשף מגזע מפלצתי של יצורי פטריה מן המעמקים, שהתכוון להשתמש בו כדי להרעיל את בני הקלאן ואת מאגרי המים שלהם בנבגים ארסיים; ולאחר מכן, עלה בידה לרקוח תרופה שהצילה את מרבית האנשים שכבר החלו לפתח את המחלה.

בת-דודתה האהובה היתה אותה רעיה של גורזאג, שנרצחה על-ידו ביחד עם ילדיה, ומאז פוראן מתעבת את גורזאג ואנשיו בכל ליבה, ומחכה להזדמנות המתאימה לנקום נקמה אכזרית. פוראן פיתחה עם השנים את ידיעותיה בצמחי מרפא (אולם גם ברעלים, כך אומרים), ונחשבת אחת המרפאות ורוקחות השיקויים הטובות בבקעת קיירן – כאשר היא טורחת לקום מהכרים שלה ולעבוד ברצינות; כיום, שלושת הבנות שלה, שנראות פחות או יותר כהעתקים צעירים של אמן, עושות עבורה את רוב המלאכות; ואילו בנה הערמומי סוחר עבור המשפחה, ומבלה לא מעט במאהלים השונים של בני הגורג ברחבי בקעת קיירן עבור כך.

 

אמלארג השבור: מנהיג משפחה מורחבת שחיה מתחת למפלים, ליד האגם התחתון, ועסקה בדיג ובצייד. כמה שגיאות קריטיות שעשו הוא ואחיו, שניהלו את המשפחה ביחד, הביאה לכך כי המשפחה המורחבת איבדה כמעט כל מה שהיה לה – בין אם בדרך חובות לטולביס ואראמל קור-אומת'ל, להם הבטיח אמלארג הבטחות שלא יכול היה לעמוד בהן, ובין אם בדרך של מלחמה קצרה מול גורזאג הזקן ואנשיו, שהכו את המשפחה של אמלארג שוק על ירך, וגירשו אותם משטחי הציד הטובים יותר בחלקים הגבוהים של הרכס.

כיום, מה שנותר ממשפחתו של אמלארג (אחיו נפצע קשה בקרב מול 'הקשת השחורה', איבד את הרצון לחיות ומת שנתיים לאחר מכן), הדרדרה לעוני, ומצטופפת בבקתות עלובות ליד האגם, בפאתי אחוזתו של טולביס קור-אומת'ל; רבים מהם נאלצים לשרת את האדון הזקן והיהיר ולעבוד קשה בעבור הפרוטות השחוקות שהוא משלם להם, כמו גם הזכות לחיות ולדוג דגים ב"אדמות שלו".

אמלארג עצמו רובץ בדרך-כלל ימים שלמים בבקתה הגדולה שלו על שפת האגם, סובל מגירויי עור ועוד מספר מחלות, ועסוק רוב הזמן במעט דייג והרבה תלונות על הגורל שהמר לו; אלא אם כן הוא נדרש להתייצב בפני טולביס ולספוג שם הוראות וגערות.

 

ראלאן ("הציפורן הלבנה"): ראלאן, שנודעה לפני שני עשורים כיפיפיה מקומית, היא בתו של גורזאג הזקן מרעייתו השניה חסרת המזל, ולמעשה היחידה מילדיה ששרדה את הרצח הברוטאלי שביצע ראש המשפחה, כאשר העמידה פני מתה וגלגלה את עצמה לתוך המים, ולאחר מכן הצליחה להגיע, חבולה ושותתת דם, אל אחוזתו של ארמאל קור-אומת'ל ולשכנע אותו לפרוש עליה את חסותו – עניין נוסף שהעלה את המתח בין האחים קור-אומת'ל לבין המשפחה המורחבת של הזקן.

כמעט שני עשורים לאחר מכן, ראלאן היא אישה מרשימה, בעלת כוחות קסמים ניכרים שיש אומרים שמסייעים לה לשמור על מראה מצודד, כאילו לזמן אין אחיזה עליה; מסופר, שהיא שולטת בקסמים עתיקים של המצוקים והרוח, אבל למדה להטות אותם לרצונה ולהשתמש בהם באורח סדור יותר ופראי פחות מהשאמאנים העתיקים של הסלע. היא הספיקה ללמוד כמה שפות, לאסוף כמה וכמה חפצים ושכיות חמדה מעניינות, לתכך ולגרום לשני בני קור-אומת'ל הקשישים – אראמל וטולביס, להעריץ אותה ולהתכתש ביניהם על חיבתה – ומעל הכל, היא לא שכחה את אביה הרוצח, ומחכה לרגע בו תוכל להשיב לו מנה אחת אפיים על מה שעולל לאמה ולאחיותיה.

מספרים, כי כשם שאביה קשר קשרים עם צעירים קנאים מאחוזת אנזאריון, כך לראלאן יש קשרים זהירים עם אנשיו של לורד אבאריל – גם אם באורח רשמי, הלה מתייחס אליה כ'ילדת פרא מעט יותר נבונה מן השאר, שהצליחה ללמוד כמה אותיות'; והיא עצמה אינה בוטחת באציל האנ'מירי היהיר יותר מהמינימום הדרוש לקידום התוכניות שלה עצמה.

 

לינ'היר א-גאלאנדין: נצר לבית אצולה אנ'מירי זוטר, שנחשב לאחד ממעגל המצומצם של מקורביו ואנשי סודו של לורד ת'ילסאריון אבאריל. אדם מנומס, ערמומי ומחושב, וצייד אובססיבי בשעות הפנאי, לינ'היר נשלח בידי לורד אבאריל כציר לאחוזת טולביס, בכדי לקדם שם אינטרסים כאלו ואחרים אצל האחים קור-אומת'ל, ואולי גם בכדי לתור אחרי כוחות עתיקים ואבני-חן מכושפות החבויות מתחת לצוקים ולנהרות, ולידע את לורד אבאריל בממצאיו.

בין היתר, לינ'היר התבקש לחקור את השמועות על הגריפון האחרון של הנציב הקיסרי, שברח למרומי הגבעות לפני ארבעים וחמש שנים, לאחר שנכשל בהגנת אדוניו בלילה בו נרצחו הנציב לוסטירן ומשפחתו. הוא זה ששיגר, בעבור אדוניו, שתי משלחות ציד כדי לאתר את החיה או את צאצאיה, אשר שתיהן נכשלו, ואחת מהן נקלעה לסופה וכל חבריה נהרגו (הגם שיש לוחשים שאנשיו של גורזאג השלימו את מה שהחסירה הסופה). אבל נראה שלינ'היר אינו אומר נואש, והוא עשוי לנסות לשגר משלחת נוספת – אולי לאחר שיצליח לשכנע את ראלאן לעזור לו ולרתום כמה מכשפיה לעזרת המטרה, דבר שהיא לא ששה כלל ועיקר לעשות.

 

 

מהיכן באיזור יכולה הדמות להגיע?


אחוזת טולביס או אחוזת אראמל: הדמות או משפחתה הגיעו לאיזור לפני שנים מ'חצרות הגרניט' או אחת הנחלות האחרות של בית קור-אומת'ל, והיא או משפחתה נמצאים או לפחות היו בשירותו של אחד משני בעלי האחוזות הנרגנים, וחוו את הקטטות הבלתי פוסקות שלהם עם המקומיים, אותם הם מחשיבים לפראים מטונפים ובוגדניים. בין אם הדמות או בני משפחתה שימשו כסיירים שנועדו לאבטח את האחוזות ולסרוק את המרחבים מסביבן, מובילי סחורות, משרתים או שומרים - הם זרים באיזור הפראי של המפלים והרמות המסוכנות, ורובם יודעים זאת היטב. הצללים רוחשים בלילות האפלים, מפלצות וסודות מוזרים רוחשים בחשיכה; והמקומיים האכזריים, עוטי הפרוות, מעולם לא השלימו באמת עם נוכחות בני התרבות והאחוזות שלהם.

 

קלאן הקשת השחורה: הדמות באה מהקלאן הפראי, המיומן והמסוכן ביותר באיזור דרארון; וגדלה גבוה מעל המפלים, בכפר מוסתר היטב ומסוגר, שאנשיו מכירים את הרמות הפראיות כמו את אצבעותיהם. האנשים עימם גדלה הדמות הם בעלי הגאווה המפותחת ביותר באיזור, גדלים על מסורות על מסורות בעל-פה של מלחמה במפלצות ובפולשים אנושיים, לרבות ההתכשויות האחרונות עם אנשי הלורדים החדשים , שנתפסים כלא יותר מפולשים מאוסים ושוטים, שהגבעות יקיאו אותם מתוכן במוקדם או במאוחר - ולא בעדינות יתרה.

לצד הגאווה המקומית, בקלאן שוררת אווירה של פחד דומם שנמצא בכל מקום; ומי שגדל שם למד להכיר אלימות חסרת פשרות כבר מגיל צעיר, ולמד שלא לשאול שאלות אסורות ושלא להעז לפקפק בגלוי בלוחמים המבוגרים יותר, ובעיקר במנהיג הקלאן, הנוקשה והעתיק כמו האבן עצמה; כל אחד בקלאן יודע היכן מקומו, שאם יחרוג ממנו יטופל, והגבעות ישמעו את הזעקות שלו - אם לא מיד, אז בבוא העת.

 

קלאן כף השועל: רועש וקולני בהרבה מיריביו השנואים בקלאן הקשת השחורה, בעל משמעת רופפת יותר וכוח לחימה פחות, אולם ידע רחב יותר בעשבונאות, בישול וחשוב מכל - סחר עם האנשים שמחוץ לגבעות (אם כי הם רחוקים מלהיות תמימים בנוגע למניעים וליהירות של הלורדים ואנשיהם), תחת המנהיגה הנוכחית ושלוש הבנות שלה, המשכנות של קלאן כף השועל הם מקום חופשי בהרבה מהקלאן היריב (ונראה לעיתים כמו משפחה גדולה, רעשנית ושמחה למדי), אם כי גם הם מכבדים מנהגים עתיקים משל עצמם, ויש להם צללים משלהם, קבורים עמוק מתחת לפני השטח.

מלבד בני האדם של הקלאן, יש קומץ של גורג, שנחשבים מקורבים אל 'כף השועל', עוסקים ברובם במסחר וטיפול בעשבים, כשהם יוצאים ובאים, ולעיתים מתגוררים למשך תקופות בפאתי המחנה של בני האדם.

 

הקלאן של אמלארג השבור: הדמות גדלה בקלאן ציידי נוקשה (גם אם אכזרי פחות מהקשת השחורה), וראתה כיצד אנשיה הופכים, בתוך שנים לא רבות, מציידים גאים, לשברי-כלים חסרי כל, מצטופפים בבקתות עלובות לצד האגם, וחיים מפירורים עלובים שמשליכים להם הזרים, אנשי הלורדים. היא איבדה חברים ואולי חוותה בעצמה את המפלה המוחצת שהנחילו להם אנשיו של גורזאג הזקן, שגירשו אותם בחרפה מאדמות הציד שלהם ואבני הפולחן שלהם; את הבוגדנות של הלורדים, שסיבכו את ראשי הקלאן בחשבונות וחובות, ואז התנכרו להם, ומתייחסים אליהם כיום כאל קבצנים נחותים שחסד נעשה עימם שהתירו להם להסתופף סמוך לאחוזת טולביס, ולעסוק במלאכות בזויות; וראתה אנשים שהפכו לשבר-כלי ומכורים למשקאות חריפים זולים, או מאבדים את הרצון לחיות ודועכים בין הבקתות העלובות, הרחק מהקברים של אבותיהם.

 

 

הצעות להרפתקאות

 

פטריות, פטריות נובטות במעמקים: שלושה עשורים לאחר תבוסתו הקודמת של מכשף הפטריה בידי פוראן, היצור או אחד מיורשיו 'תופסים אומץ' מחדש, מפתים כמה ציידים צעירים לתוך מערה, שם הם מנגעים אותם באמצעות חפצי 'אוצר' נגוע בנבגים רעילים.

הדמויות נשכרות בידי פוראן 'ארבע אצבעות', שמלמדת אותם כיצד לזהות את סימני המחלה, כדי לאתר את ארבעת הציידים הנגועים ולהמית אותם, לפני שהם יוכלו – בצו האדון החדש שלהם – להפיץ מגפה בקרב כל משפחות הציידים של ההר; אולם לשם כך, על החבורה לזכות בשיתוף פעולה מסויים גם מצד הציידים הפראיים של גורזאג, שמתעבים את פוראן והמשפחה שלה, וגם אינם מרשים לזרים להכנס לשטחי הציד שלהם.

 

מלתעות שחורות: כמה התקפות ברוטאליות מהרגיל על עדרי צאן, והעלמות של כמה מקומיים באפיקים הגבוהים יותר של הגבעות, מלמדים על כך שחיה מסוכנת מסתובבת באיזור. לורד טולביס היהיר מאשים את אחיו, לורד אראמל, שבקנאתו בעדר השאגלוט שלו, עשה עסקים עם עוג מפוקפק וגנב כמה פריטים מהעדר שלו – שאחד מהם יצא משליטה והזדווג עם היצור הלא נכון.

הדמויות צריכות לנסות לשכנע את שני האחים לנהוג בהגיון, ולהוציא מן המרתפים של אראמל מידע מספיק, כדי לאפשר להם להבין מה ארע, ואז למצוא את הדרך הנכונה לאתר הזיווג של היצורים המסוכנים, לפני שהירח והכוחות המאגיים (שמובנים בדרך-כלל רק למכשפים עוגים) יגיעו למצב הנכון בשמיים, באורח שיביא להולדת זוחל מפלצתי אדיר שכזה, אשר יסכן את כל שוכני הגבעות.

 



חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים


_______________________________________________

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.