kiern vale sig2.png

רשומון 'האיזור למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה

פרק 2: החיים בבקעת קיירן

 

_______________________________________________

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

 

אוכלוסיה וגזעים בבקעת קיירן

 

 

 

האוכלוסיה בבקעת קיירן

בבקעת קיירן חיים פחות או יותר כ-40,000 איש, מהם כ-12,000 בעיר המחוז, כ-3,500 מסביב לגראן א-דרום, ו-2,500 בכפר הרועים הגדול טולו. השאר מתחלקים על-פני האחוזות והכפרים הסמוכים להם, כפר הרועים הגדול טולו, העיירה גראן א-דרום, וישובים קטנים יותר, כולל חוות ומאחזי ציידים מבודדים.

במקומות רבים, ניכר לפי החורבות, או חלקים ריקים ליד ישובים, שבעבר חייתה כאן אוכלוסיה גדולה ומפותחת בהרבה מבחינת חקלאות ומסחר.

 

 

בני אדם

בקעת קיירן היתה חלק מהאימפריה האנ'מירית במשך כ-400 שנים. מעט מאד מסורות (אם בכלל) מדברות על התקופה שקדמה לכך, ונראה שהיה מדובר בתקופה חסרת ממשל מרכזי עם התיישבות אנושית דלילה בהרבה מאשר כיום,

(אם כי נראה כי הכפר טולו, פחות, היה קיים בצורה כזו או אחרת).

נראה, שרוב התושבים האנושיים המקוריים של הבקעה, היו שארי-בשרם של בני פאר'ליל מהצפון (גם אם החלו להתערבב באנ'מירים עוד לפני הכיבוש).

בתקופת האימפריה, המצב השתנה במהירות נוכח הסחר המסיבי בתקופת האימפריה, בעיקר לאורך דרך המלך שיורדת מרכס קאראנסיל, חוצה את בקעת קיירן, ובעבר המשיכה מערבה דרך מנהרות חצובות עמוק בסלעי ההרים, עד למישור שסביב עיר הנמל העצומה טיל'מירלן.

חלק מהזרים שעברו בבקעה הירוקה והשלווה יחסית – בעיקר אנ'מירים - התיישבו בתחומיה; בין היתר, הגיעו לכאן גם מספר שושלות אצילים אנ'מיריות שזכו בנחלות באיזור – חלקם קיים עד היום.

התוצאה היתה, כי עד להתנפצות הגדולה (ובמידה רבה, עד לשנים האחרונות ממש), רוב האוכלוסיה האנושית (שמהווה כ-90% מתושבי הבקעה), ראתה את עצמה כנתינים, ואחר-כך

נתינים לשעבר, של האימפריה – כאשר מלבד במעמדות הגבוהים, רוב האוכלוסיה היא כזו שזורם בה דם מעורב של אנ'מירים ופאר'ליל, ומערבת בחייה מסורות מכאן ומכאן. בניגוד למקומות אחרים (כמו נסיכות אורמ'תריל למשל), לא השתיירו כמעט בבקעת קיירן (מלבד אולי טולו) אגדות או מיתוסים על ציביליזציה קודמת שהוכנעה או הוחרבה בידי האימפריה – ככל הנראה כי כמעט ולא היתה כזו.

לכן:  הכלל הבסיסי (הגם שיש לו חריגים), הוא כי ככל שהמעמד של המשפחה גבוה יותר (בעיקר במה שנוגע לקריירה צבאית או של כוהנות שיצאו מהמשפחה), כך היא תהיה בדרך-כלל יותר אנ'מירית במראה ובהתנהגות, ולהיפך.

 

למעשה, האופנה של אנשים מסויימים לשייך את עצמם במובהק למוצא אנ'מירי ובעיקר למוצא של פאר'ליל, הוא במידה רבה חידוש של השנים  האחרונות, ונראה כהשפעה גם של השינויים (ויש אומרים טירוף) בנסיכות אורמ'תריל, וגם לצילו של הנביא גלהארד פרון, שמבקש "להחזיר עטרה ליושנה" וללטש מסורת פאר'ליל טהורה.

 

הערה: מצב הדברים הזה יכול ליצור שאלה, האם מחשיבים בן-אנוש ממוצא מעורב יחסית כאנ'מירי או פאר'ליל מבחינה טכנית. התשובה היא, שאין תשובה ברורה והדבר נתון לשיקול דעת של המנחה והשחקן, ויקבע במידה רבה לפי השאלה, כיצד המשפחה של הדמות רואה את עצמה ומציגה את עצמה בפני אחרים – כאשר בתור ברירת מחדל, משפחות ממעמד בינוני-נמוך שלא שמרו על קשר לתרבות האימפריאלית הגבוהה, יכולות להחשב כבני פאר'ליל – גם אם כאמור, זורם בעורקיהן גם דם אנ'מירי

 

 

דמויי אדם

בין התושבים הלא-אנושיים של הבקעה[1], 80% הם גורג. לבני הגורג יש שלושה קלאנים שונים עם מחנות שבטיים בתחומי בקעת קיירן:

יים (Yim), בומז (Bumz) ויוק (Yuk), ולכל אחד מהם "אם ביצים גדולה" משלו, ששולטת במחנה ביד רמה (מי יותר ומי פחות). לצידם, קיימים גם גורג שחיים באורח זמני או קבוע בפאתי העיר המרכזית של הבקעה ובכמה מקומות אחרים – חלקם סוחרים או נציגים של אחד משלושת הקלאנים, וחלקם קומץ גורג עצמאיים – בין אם מנודים או כאלו שעזבו מרצונם את אחד הקלאנים, ובין אם זרים לגמרי.

שארית התושבים הלא אנושיים של הבקעה הם אוסף מגוון מפה ומשם, רובם פליטים אורגי ערפל שנמלטו מחורבן 'ממלכת הלובן הנשגב' שלהם שמעבר לים המערבי, והתגלגלו בדרכים כאלו ואחרות לכאן.

 

 

טבלת אולוסיה לפי אחוזים (ק%)

01-20: פאר'ליל "טהורים" או כמעט טהורים, כולל תושבי הכפר טולו (כ-8,000 איש)

21-70: בני-אנוש עם דם מעורב ברמות שונות של אנ'מירי ופארליל (כ-20,000 איש)

71-90: אנ'מיירי "טהורים" או כמעט טהורים.

(כ-8,000 איש).

91-98: גורג (כ-3,200 נפש)

99-00: אורגי ערפל או אחרים (כ-800 נפש).

 

 



חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

 


_______________________________________________

??????? - ????

חזרה אל האינדקס של קלדאריה


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 



[1]כאשר הכוונה כאן היא לדמויי אנוש, ולא למפלצות.