רשומון 'האיזור למתחיל' של עולם המערכה מלסטרה

פרק 1: מבוא והיסטוריה של העולם

_______________________________________________

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

מערב טיל'מארן: המצב בבקעת קיירן וסביבותיה

בשנת פתיחת המערכה

נמל טיל'מירלן וסביבתו

שרידי העיר הנמל הענקית (שחורבות חלקים נכבדים ממנה עדיין שקועות בתוך הים), משמשים כמעוזה של העוצרת לוסרלין א-רילאריון, שמגדלת את בנה של 'ורד אפור' ונחשבת כמחליפתה.

העוצרת עושה כמיטב יכולתה לייצב ולהנחיל משטר וסדר, כולל חידוש דרכים, הקמת צבא וגביית מיסים בעיר הנמל המוכה ובסביבותיה -שההתנפצות הפכה חלקים גדולים שלהם מאיזור חקלאי פורה למדבר סלעים מורעל למחצה ומוכה רוחות. אולם כוחותיה של העוצרת קטנים משהיתה רוצה - והיא אמנם נחלה הצלחות, אבל הרבה פחות משהיתה רוצה.

זאת, כאשר גם המחלוקת בתור שורות המורדות לשעבר ופרישת חלקן, פגעו בעוצרת קשות - הן בתוכניות, והן ברמה האישית.

כעת (ראה פרק המערכה), מנסה העוצרת לנסות להרחיב את השפעתה מזרחה - אל בקעת קיירן, שהיתה עד כה עצמאית לחלוטין וכמעט 'שכוחה' בידי העולם הגדול.

נסיכות אורמ'תריל (גריגליט)

נסיכות עתיקה שהיתה מרכז לתרבות יחודית ואגדות מרתקות עוד מאות שנים לפני קומה של האימפריה האנ'מירית; ובתקופת האימפריה הושפעה מאד ונשלטה במידה רבה בשיתוף בין האצולה המקומית לכוהנות של ההשתקפות האפורה; נודעה בין היתר בנוף יפיפה ובסוסים המשובחים שגדלו שם.

משהו שקרה לאחר ההתנפצות הגדולה, הרעיל חלק גדול מהמישורים הפוריים; וניגע אותם בקיטור מתמר, בסלעים סדוקים ובפטריות מוזרות - מה שגרם לרוב-רובם של הסוסים לגווע באיטיות, ושלדיהם עדיין פזורים במקומות רבים במישור שהפך למדבר מת.

כעת, בית הנסיכים והאצולה, מתכתשים על השטחים הפוריים שנותרו, כאשר שיירות עודן מנסות לעשות דרכן דרך מישורי הטרשים המתים אל החומות והמכרות שבגבול הנסיכות.

בשנים האחרונות, גברה והלכה השפעתו של מיסטיקן מוזר בשם ת'ירנפל, שבעיני רבים הפך את הנסיך לבובה, והדביק רבים בנסיכות באמונה מוזרה העוסקת בגזע דמיוני ושטני של קופי אדם בשם 'גאבוטו' - שלכאורה חדרו לתוך האנושות וטימאו את הדם של רובה.

כמו כן, אורמ'תריל והנסיך שלה, שנאבקים ביורשיהם של מורדים עתיקים בממלכה, מובילים את הקו הבלתי מתפשר כנגד הסכם השלום עם העוצרת והמורדות של 'ורד אפור בכלל'.

וארת'ארון ("היער המוצלף")

האיזור שמדרום לבקעת קיירן ורכס קאראנסיל, הוא רמה סלעית שבחלקה הצפוני יער מוזר של עצים גבוהים ודלילי עלים, שהולך ומפנה את מקומו ככל שיורדים דרומה ומתקרבים לים שחוצץ בין חצי האי טילמארן למחוזות הדרומיים המורעלים של איזור דארנאת'ון.

האיזור מתאפיין בדו-קיום מתוח בין המקומיים והנכבדים שלהם, רובם בעלי אדמות וסוחרים אמידים,

לבין הפיקוד של הלגיון הזהוב השלישי של האימפריה, שנסוג לכאן בעת המלחמות הגדולות בין האימפריה למורדות, ממש לפני ההתנפצות הגדולה.

כעת, מה שנשאר מהלגיון, עליו מפקדת עדיין אותה מצביאה קשוחה ואכזרית שניהלה אותו ביד ברזל בעת המלחמה, פרוש על פני שטח גדול, ועוסק הן בשימור משהו מהמשטר האימפריאלי, והן ובעיקר בהגנה מפני יצורים מעוותים - בעיקר התושבים הנגועים של עיר נמל עתיקה בחלק הדרומי של האיזור, שהופצה בגלים רעילים בעת ההתנפצות, והפכה לגהינום רוחש תתי-אדם נגועים, אלמתים למחצה.

כעת, המתח באיזור עולה גם עקב התעצמות הסכסוכים הפנימיים, גם עקב התגברות הדרגתית בכוח של היצורים הנגועים ומפלצות אחרות, וגם עקב התנחלות של הפלג הקיצוני של המורדות באיזור סמוך, בראשות קפטן אנליריס קורוואריון - שאומרים שלה ולמפקדת הלגיון השלישי יש חשבון עתיק ומדמם עוד מימי המרד.

רכס קארנסיל

יושב במרומים של מרכז חצי האי-טילמארן, האיזור ההררי היה מאז ומעולם שילוב בין איזור של מכרות עשירים, מהן הופקו מדי פעם גם אבני חן נדירות בעלות חשיבות רבה עבור האנ'מירים, וסביבם נפרשו מנזרים וטירות שהיוו את בסיס לתומכים נאמנים ורבי-עוצמה של ההשתקפות הכחולה, בראשות מסדר אבירי נזר טילת'וריס.

שם, בין היתר, נחלו המורדות של ורד אפור את התבוסה הגדולה הראשונה שלהן, כאשר ניסו להעפיל על הרכס, ונהדפו בידי אבירי טילת'וריס, הכוהנות הכחולות וההרריים ששמרו להם נאמנות.

מאותו מקום, להבדיל, יצאה עשרות שנים לאחר מכן גם הבשורה על הסכם השלום בין כוחות ההשתקפות הכחולה לבין היורשת של ורד אפור; ומסופר כי הדבר לא בא במקרה, ומתחת לפאר העתיק שכאילו לא השתנה מהתקופה של טרם ההתנפצות, המסדרים הכחולים לחוצים מאד:

שמועות מפחידות מספרות, על ארועים אלימים ומחרידים במעמקי המכרות, שקשורים בפלישה של אבנוני מערה, דאש'מו (קרובים עתיקים ומוזרים של העוגים), ויצורים נוספים, אפלים עוד יותר; על קרבות נואשים בין שרידיה של עיר עתיקה, ועוד - שגורמים לאבירים הכחולים ובני-בריתם לנהל קרב הגנה תת-קרקעי נואש, וגרם לסגירה של כמה מהמכרות ולהדלדלות המסחר וההכנסות באיזור.

כל זאת, לצד הרעת היחסים בין האבירים הכחולים לבת-בריתם לשעבר - הנסיכות האפורה של אורמ'תריל, כאשר לאבירים הכחולים נראה (והם לא מסתירים זאת), כאילו הנסיכות כולה השתגעה ושטופה בסיפורים טפשיים על דם טמא של קופים, במקום לסייע בטיפול בבעיות האמיתיות; ואילו בעיני הקנאים של אורמת'ריל, הרי שהאבירים הכחולים, מרגע שחתמו על שלום עם היורשת של ורד אפור, והשלימו עם בן-הזנונים של המורדת הגדולה, אינם יותר מבוגדים מטונפים

בקעת קיירן (איזור תחילת המערכה)

בקעה ערוכה ופוריה שמשתרעת במרכז חלקו המערבי של חצי האי טילמארן, מהמורדות המזרחיים של רכס קארנסיל ועד לגבעות הסלעיות הצחיחות שמפרידות בינה לבין המישורים שסביב עיר הנמל טיל'מארן.

למרות מיקומה המרכזי, הרי שבשני הדורות מאז ההתפנצות הגדולה, נותרה הבקעה - שכמעט ולא נפגעה ישירות בהתנפצות עצמה, פחות או יותר מבודדת ושכוחה בידי העולם החיצון, מלבד יחסי מסחר דלילים.

בעוד השנים הראשונות שלאחר ההתנפצות אופיינו בתוהו-ובוהו, שנגרם בעיקר בידי גלי פליטים מאיזור טיל'מארן ומאיזור אור'גאקה (שהפכה במהירות ממישורים פוריים לביצה מליחה, שמאוחר יותר גם הפכה מוקד לפשיטה והתיישבות של עוגים).

הנציב הקייסרי האחרון של הבקעה ניסה תחילה לטפל במצב, אולם כמה מהפעולות שביצע היו בלתי פופלריות בעליל, וכמה מהכשלונות הגדולים של התקופה דבקו - בצדק או שלא בצדק - בשמו.

חמש שנים לאחר ההתנפצות, לערך, נרצחו הנציב ובני משפחתו באכזריות בידי מתנקשים שזהותם לא נתגלתה מעולם; ומאז, קרסו שרידי המשטר האימפריאלי, והבקעה נותרה מחוסרת שלטון מרכזי ממשי - כאשר הגוף היחיד שמנהל אותה באורח רופף, היא מועצה שחברים בה נציגי ארבעה בתי אצולה מקומיים, מפקד צבאי אחד מגבול אורגאקה, כוהנת כחולה אחת שכוחותיה דעכו והלכו, וראש כפר נוקשה של רועים בעלי-זרוע.

שני דורות חלפו, והבקעה התרגלה לאיזון המוזר של שלטון שכמעט ואינו קיים, מלבד סביב הנחלות הפרטיות של ארבעת בתי האצולה המקומיים, המסוכסכים מאד; מתיחות רדומה למחצה בין בני אדם אנ'מירים, בני אדם ממוצא פאר'ליל, וקומץ גורג ואורגי ערפל; מסחר דליל עם כמה ארצות חוץ, והשתלבות הדרגתית וכואבת של חלק מהפליטים - שרבים מהם, שבאו במקור ממעמדות מכובדים בהרבה בטיל'מארן וסביבותיה, נאלצו להתרגל לחיים במעמדות הנמוכים ביותר.

אלא שכעת, לאחר ארבעה עשורים שלווים יחסית, מתחיל העולם החיצון להתעורר ולשלח זרועות לתוך הבקעה - ואין מדובר רק בהתגברות המתח בגבולות, כולל התקלויות הולכות וגוברות בעוגים שהתיישבו באור'גאקה בצפון וביצורים שמשרתים את המאגים שלהם.

הויכוח הפוליטי והמתחים, שהיו רדומים במשך עשורים, התעוררו באחת נוכח הסכם השלום בין העוצרת ממערב, לבין האבירים הכחולים במזרח, שנמשך במה שנראה כנסיון ישיר של העוצרת להתחיל ולהשפיע על הבקעה, עד כדי סיפוחה בעתיד לממלכה שלה.

בעוד שחלק מתושבי הבקעה מקדמים שינוי כזה בברכה, בעיקר נוכח האיומים ההולכים וגוברים והצללים שמתעבים מסביב, אחרים מתנגדים לכך בכל תוקף - ומועצת הנכבדים המקומית מצויה כעת ממש על סף פיצוץ שלא נודע כמותו במשך עשרות שנים.

חזרה לערך הקודם | עבור לערך הבא | חזרה לתוכן העניינים

_______________________________________________

חזרה אל האינדקס של קלדאריה

---

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.