עולם המערכה של קלדאריה

"דולתוסיה ומונקריליי"

העולם של דולתוסיה ומסדרי "שומרי השלום"

מול מונקרילי הנטושה והעצובה, ניצבת דולתוסיה העשירה והתוססת, עיר הולדתה של הרפורמה הדתית שחסידיה חוגגים כעת את נצחונה, ואת העובדה שהממסד הריילוריני הישן, שבמשך שנים נהג ברפורמאטורים בחשדנות, נראה כעת נלהב לחלוטין לאמץ אותם ואת תורתם, וסיעות שונות בקרב הכהונה והפקידות ממש "מתחרות" על מי תאמץ יותר את הגישות החדשות, כולל אלו המבקשות לשלב בין פולחן האור לאלמנטים מהדת האלילית של העממים העתיקים, להתכחש לחלוטין למסורת הצבאית הישנה, ולחלום על עולם שכולו "שלום, אהבה ופרחים".
אמנם, ישנם ציניקנים הטוענים כי מתחת לפני השטח, הפקידות הריילורית לא שינתה הרבה מדרכה, וגם לאחר חיסולה של משפחת הירנהייל, תאגיד המסחר שלה והסיעה שעמדה בראשה, השתנה מעט מאד – בעיקר בכל הנוגע לשחיתות, לכפלי סמכויות ולשיטת הממשל הסבוכה והמגושמת).

כך או כך, דולתוסיה אינה שוקטת על שמריה; שתי האקדמיות המפורסמות שלה, סארן-דולטיר (שהיא מקום הולדתה של הרפורמה הגדולה), ודולמיריל העתיקה והמפוארת, תוססות והומות חיים. נהוג לומר, שצעירים "רחבי לב" מכל רחבי העולם הידוע (או למצער, צפון העולם הידוע) נוהרים לשם, בכדי לקנות לעצמם דעת, ולהתערבב אלו באלו, ביוצרם את אחד המקומות הקוסמופוליטיים ביותר בקלדאריה (ראוי לציין, כי בניגוד למיתוס, אך חלק קטן מהם מצליחים לשמש כסטודנטים של ממש באחת משתי האוניברסיטאות העתיקות, ואף בתריסר גופים קטנים ובעלי רמה פחותה יותר שקמו במרוצת שני הדורות האחרונים, רבים הרבה יותר פשוט עוקרים לדולתוסיה וחיים בפאתיה, מהם עוסקים במסחר זעיר או מצטרפים לחבורות כאלו ואחרות, ומהם מתגייסים לאחד ממסדריהם של "שומרי השלום"). למרות הדעה הלעגנית הנפוצה באיי מונקריס ובאיזורים דומים, הרי שרוב-רובם של חלקי דולתוסיה אינם נראים כ"שכפול" של "מאורות רדיקלים" מדרום העולם הידוע (למשל: מעוזי הרדיקלים בהידרוסט ובנמל קאהנדבריש), ורק מעטים מאד מצעירי דולתוסיה סוגדים לסיימר או לרוחות החרקיות של קאהנבדריש, אם בכלל. רוב-רובם של אותם אנשים רואים את עצמם, לעיתים בכנות גמורה, כמאמינים של אלת האור המבקשים להביא עידן חדש שייצג את דרכה האמיתית, או כפי שהעיר אי-מי ("לנתץ את החרבות ולהשיב את הכוכבים"[1]). מלומדי דולתוסיה עוסקים במרץ ביצירת תאוריות חדשות למשטר עולמי חדש וחברה אנושית חדשה; כוהנים ומטיפים צעירים מוכשרים לשאת את הבשורה לכל רחבי ריילורין ומעבר לה; השווקים שוקקי חיים, הכסף זורם והסחורות מצויות בכמויות חסרות תקדים, כולל סחורות אקזוטיות.

דולתוסיה, מעבר לחוגי המשכילים הרחבים שלה, התענוגות המצויים בה בשפע, וחיי המסחר הנמרצים שלה, היא גם המרכז הראשי לגיוס עבור רוב מסדריהם של "שומרי השלום", מהגדולים והמתונים יותר, ועד לקבוצות קטנות, קנאיות (ולא אחת גם אלימות) בהרבה. מעבר לאידיאולוגיה שמניעה רבים להצטרף אליהם, הרי שגם המימון הנדיב והתרומות שזורמות מכל עבר, מבטיחות חיים טובים יחסית למי שיעבור את המבחנים ויתקבל – למצער לאחד המסדרים הרשמיים והמוכרים יותר; כמו כן, הצטרפות ושירות במסדר כזה נחשבת דרך מצויינת לקידום, בעיקר למי שבא ממעמד נמוך.

ראשית, שירות באחד המסדרים עשוי לשפר מאד את הסיכוי להתקבל לסארן-דולתיר או לדולמיריל, לעיתים אף בתוספת דמי כלכלה נדיבים. המלצה של אחד מראשי המסדרים "לשקול באהדה" את עניינו של אחד מאנשיו, הינה כיום בעלת משקל עצום.
שנית, יותר ויותר, הופכת החברות באחד המסדרים למקפצה גם למשרות רבות בפקידות הבינונית והבינונית-גבוהה; במקומות רבים, כבר התבססו נהגים שמשמעם העדפה של יוצאי המסדרים הללו בתחרות על מיני משרות וכיבודים.

המסדרים העיקריים הינם כדלקמן:

"משואות טריאנול" (מכונים לעיתים גם "משמר האמנה הגדולה", או "הגלימות הלבנות"):

מסדר גדול וותיק יחסית, בעל מבנה ארגוני מרשים, כולל ספינות המצויות בבעלותו, בסיסי הכשרה ואימון, וכח פוליטי רב. באורח עקרוני, מדובר במסדר הקשור בקשר הדוק עם גורמי השלטון בריילורין, ותפקידו המרכזי הוא לאכוף את ישום אמנת טריאנול, כולל מתן דוחות על גורמים סוררים, כאשר בימים הללו, המדובר בעיקר באבירי מונקריס ובגורמים מסויימים בלופאר (כאשר האחרונים ממילא לא מכירים בגופים של ריילורין), ולעיתים גם גורמים מיליטנטיים מדי בקרב הטורז' – בעיקר הנביא רור'האן וחסידיו. לאחר שבדורות קודמים, עיקר פעילותם היתה בפיקוח וחיכוך עם הנסיכים הסוחרים (בין היתר, כמה מבכירי המסדר היו מעורבים בחקירת מעשיה ובהפלתה של שושלת הירנהייל), הרי שכיום, הם פעילים בעיקר בצפון.
מלבד פיקוח על ישום האמנה – קרי, דיווח על הפרות שלה ועל פעילויות מחרחרות מלחמה, ביצוע בדיקות בספינות וכיוצא באלו, לכמה מכוחותיו של המסדר יש גם סמכויות ביצועיות של ממש בכל הנוגע להשכנת שלום, כולל חציצה בין אוכלוסיות ניצות במקומות מסויימים, לכידת שודדי ים ושאר פורעי חוק ימיים משני הצדדים (מדרום לקו של איי מונקריס, במקום בו לאבירים אין סמכויות; אבל לעיתים הם חודרים גם צפונה יותר, והדבר יוצר חיכוכים עם שלטונות מונקריס), ולעיתים גם סמכויות להפעיל כח של ממש, אף כי השימוש בו נעשה במשורה. במספר איזורים בעייתיים במיוחד (ע"ע בהמשך), קיימים נציבים מטעם הארגון שתפקידם לשמש כמתווך ואפילו להפעיל סמכויות מסויימות.

הגלימות הלבנות של "משואות טריאנול", עם סמל הלפיד הכסוף ושני הורדים, הוא מראה נפוץ בנמל של עיר הגרניט, כמו גם באי קריילמיר ובאיזורים בעייתים אחרים; הגם שהיחסים בין המסדר לאבירי מונקריס הינם בלתי ידידותיים בעליל, הם מצויים לעולם במגע שוטף, ונציגי "המשואות" לא אחת נאלצים להפגש עם נורקלירד או נציגים בכירים אחרים של המונקרילים. המונקרילים, מצידם, טוענים שמשואות טריאנול עויינים אותם, משמיצים אותם בדיווחי כזב, ועושים ככל יכולתם כדי להצר את צעדיהם, כאשר הם נמנעים מלפעול כנגד הצד השני; משואות טריאנול, מצידם, טוענים לאי-שיתוף פעולה מצד אבירי מונקריס, ולעיתים אפילו להתקפות על ספינותיהם (בעיקר בידי דארקירי או פיראטים, שנראים כאוחזים מידע מעודכן מדי לגבי תנועותיהם), וכי הם פועלים בנחישות דומה כנגד פעולות איבה שיוזמים חסידיו של הנביא רור'האן וגורמים קיצוניים אחרים בקרב הטורז', ומפעם לפעם אפילו נפגעו אנשים משלהם בפעולות שכאלו.
תפקיד נוסף שממלאים "משואות טריאנול", זה מלחמת חורמה בספינות טיגוביות שנושאות עבדים; בעוד שגורמים אחרים בקייסרות לשעבר משלימים בשקט עם המנהג, הרי ש"הגלימות הלבנות" עושים ככל יכולתם, ולא בוחלים בפשיטות קטלניות בכדי לנסות ולמגר את המנהג. זאת, כאשר בדוחות שלהם, הם מאשימים לא פעם גורמים במונקריס, ולעיתים גם בקרב הטורז', כמי שמשתפים פעולה בסתר, ולעיתים כמעט בגלוי, עם סוחרי העבדים.

בשל עיסוקיו אלו של המסדר, הרי ש"הגלימות הלבנות", או למצער חלקים מהם, עוסקים בלחימה ומתאמנים בה היטב, יותר מכל המסדרים המקבילים (והדבר מביא גורמים קיצוניים יותר למתוח עליהם ביקורת). מסיבה זו, בין היתר, יש בו ריכוז גדול יחסית של פלדינים (מקצוע שחסר מאד בקרב אבירי מונקריס); התקפה על מחנה שלהם היא עניין קשה ומסוכן יחסית, אף כי גורמים לא מעטים מנסים – בין היתר, משום שהמסדר עשיר מאד.

למרות היחסים המתוחים והעויינים בין הגלימות הלבנות לבין האבירים המונקרילים, המסדר הזה נחשב כמתון שבין מסדרי שומרי השלום (ומפעם לפעם, ספינותיו או כוחות הקרקע שלו אכן זוכים להתקפות מגורמי טורז' קיצוניים במיוחד). הקו הרשמי של המסדר הזה, הינו כי הוא אינו עוין למונקרילים ושולל בכל תוקף את הרעיונות לחסל או לגרש אותם, אלא רק דורש מהם לקיים את האמנה בקפדנות, ולעזור לשומרי השלום לאתר ולמצות את הדין עם אלו מהם שעברו את הגבול ופשעו כנגד האמנה. מעבר לכך, הרי שבחיי המעשה קיימים הבדלים עמוקים בין יחידות ואישים שונים במסדר, כאשר באורח כללי, חלק מאנשי השטח הבכירים, בעיקר כאלו המצויים באיזור שנים ומכירים היטב את עיר הגרניט, נוקטים עמדות מתונות ומאוזנות יותר, ואילו הדרג הפקידותי היושב ברובו (רוב הזמן) הרחק מאחור, בריילורין, עויין בהרבה (והוא זה שבידיו מופקדת מלאכת העריכה והניסוח הסופי של הדוחות, לפני שהם מוגשים לגורמי השלטון בריילורין) – וכנ"ל פעילים צעירים וחדשים, שהגיעו מן היבשת זה לא מכבר, לאחר ההכשרה האידיאולוגית המקיפה.

"אחוות האור והצדק" (מכונים גם: "שושני דולמירין", ולעיתים גם "ילדי הפרחים", או "שומרי הפרחים").

ארגון נמרץ ופעיל מאד, גדול מעט פחות מ"הגלימות הלבנות"; המסדר מזוהה בסמל שרשרת הפרחים, שבמרכזו צורה מעין-רונית שלשיטתם, בולקירין עתיקה מאד סימלה את המושג של "צדק ואור"; המסדר, שנתמך בידי כמה מהמלומדים החשובים ביותר של דולתוסיה, מייעד את עצמו להביא "אור ושמחה לסובלים", ומונע על-ידי הטענה כי התקפי הקנאות הדתית והשנאה בצפון נובעים מחוסר צדק ומחלוקה מעוותת של "טובו של האור, ושל אמנו האדמה". במסדר נהוג סוג של פולחן דתי שנראה כמו שילוב (ויש שיאמרו: מלאכותי ומכובס למדי) של אמונת האור בגרסתה לפי רפורמת סארן דולמיר, לבין אמונות דתיות של העממים העתיקים, הקשורות לפולחן הטבע והרוחות.

המסדר הזה – מאורגן ועשיר פחות מאשר הגלימות הלבנות, אבל לא אחת נמרץ יותר – מיעד את עצמו באורח רשמי להעביר תרומות מעשירים ומוסדות בריילורין לטובת נזקקים מקרב השבטים הצפוניים, שחיים בתנאים-לא-תנאים בארצות עוינות. חברי המסדר פעילים מאד באיזורי הסרייק-קרווק של אחרי מלחמת בארג'אן-ג'ול, מחלקים כספים, מסייעים בבניה (ולטענת המונקרילים, גם בהברחת נשק, ריגול וסיוע לבניית ביצורים ומכשולים כנגד הספינות של אבירי מונקריס).

העוינות בין המונקרילים לבין "אחוות האור והצדק" מרקיעה שחקים (מה גם, שאין בין הצדדים כמעט תיאום, קל וחומר שלא עבודה משותפת שתמתן את אי-האמון והשנאה); מאחר ו"שומרי הפרחים", מבלים לא אחת זמן רב בקרב השבטים הנוקשים והקנאיים ביותר של הטורז', הם מושפעים מאד ממה שהם שומעים וקולטים שם, והעמדות שלהם כלפי המונקרילים בכלל הן לא אחת קיצוניות מאד. בקרב "ילדי הפרחים" למיניהם, לא נדיר לשמוע חזרה, גם אם מכובסת מעט, על טענות הטורז' כי הם בעליהם המקוריים של האיים, וכי המונקרילים הם שודדים וחומסים ש"אין להם מה לחפש שם", ו"מדוע שלא יחזרו בשלווה ובשלום למולדתם האמיתית בריילורין". הגם, שלכאורה אין לאחוות האור והצדק כל סמכות להתעמת עם אבירי מונקריס, ולאבירי מונקריס אין כל סמכות ולמעשה חל עליהם איסור מוחלט לעצור או לפגוע באחוות האור והצדק, הצדדים מתכתשים לא אחת, ולעיתים נופלים קורבנות בנפש. כך למשל, במקרים בהם שומרי השלום מנסים למנוע בגופם פשיטות של כוחות מונקרילים על ישובים ומחנות של הסרייק-קרווק (בדרך-כלל, בכדי להכות במיליציות או לחפש פושטי טורז' כאלו ואחרים, מה שעשוי להתפתח ואכן התפתח לא אחת למרחץ דמים), או כאשר המונקרילים פושטים על ספינות של "אחוות האור והצדק" בטענות מטענות שונות (בדרך כלל, חשד לנשיאת נשק ולוחמי טורז'), הגם שלכאורה אין להם כל סמכות לעשות זאת, וודאי שלא מבחינת "אחוות האור והצדק".

השנאה בין הצדדים הרקיעה שחקים, במיוחד אחרי אותה שרשרת טעויות בשנת 2438, שהביאה למה שמכונה "פרשת הבהמה המשתוללת" (ע"ע בהמשך), מה שנתפס בעיני המונקרילים כשיא של צביעות ורשע מצד "אחוות האור", ואילו בעיני שומרי השלום, כשיא של אכזריות ובהמיות מצד המונקרילים, שהסתיימה במרחץ דמים של ממש, ובמוות של כמה מפעיליהם היותר בולטים.

"שומרי היונה" (לעיתים מכונים גם "יונאים")

מסדר רעשני מאד וקטן יותר משני המסדרים הקודמים; כמו כן, הוא ממסדי פחות ובעל קשרים פחותים בהרבה לפקידות ולגופים אחרים בממשל של ריילורין. זאת, גם משום שהוא מאורגן פחות, וגם משום שהעמדות הקיצוניות שלו, ובעיקר מידה רבה של אנטי-ממסדיות נחרצת, מונעות במידה רבה קשרים כאלו. שומרי היונה, יותר מכל המסדרים האחרים של שומרי השלום, מזכירים במובנים רבים את הרדיקלים ההידרוסטים, וככל הנראה אף עומדים איתם בקשרים כאלו ואחרים. על קבוצה זו, יותר מאשר כל קבוצה אחרת, ישנן שמועות על סגידה לכל מיני רוחות מפוקפקות של עונג, שימוש בסמים משכרים וכיוצא באלו. זאת, אם כי יתכן מאד כי גם השנאה כלפיהם – לא רק מצד המונקרילים ותומכיהם המתמעטים, אלא גם הסלידה מצד גורמים מרכזיים יותר בקייסרות, מהווה בעצמה מקור לחלק מן השמועות האלו.

באורח מפתיע, הרי שאף כי המסדר הזה הוא השנוא ביותר והקיצוני ביותר (כמה מאנשיו התבטאו, באורח לא רשמי, כי המונקרילים וכל שריד לתרבותם "חייבים להעלם"), הרי שלמעשה, הנוכחות שלו בצפון היא החלשה ביותר. היונאים, רובם סטודנטים משולי האקדמיות או מן החוגים היותר קיצוניים שם, או צעירים מתוסכלים שמסתופפים מסביב להם אך לא הצליחו לפלס לעצמם מעמד, מתרחקים בדרך-כלל מהצפון הסוער והמסוכן, ופעילים בעיקר בערים הגדולות של ריילורין עצמה, שם הם יושבים ומסתובבים בחבורות גדולות, מטיפים ומרעישים (מנהגים שלא פעם גורמים למרירות רבה אצל המסדרים האחרים, שקובלים על כך שלאחר שאנשיהם הטלטלו בסערות ובסכנה, האכילו ילדים רעבים או חצצו בגופם בין יורדי ים ניצים ואכולי שנאה, מופיעות חבורות רעשניות שבמשך כל אותו זמן התבטלו והתפנקו בריילורין המבושמת, ולא פעם מנסות לגזול את הבמה או לרכב על הישגים של אחרים) מה גם, שלפחות חלק מהגלימות הלבנות, מוצא את ההטפות של "היונאים" מטרידות למדי בקיצוניות שלהם; במיוחד הצורה בה, כאשר הם סוף-סוף יוצאים לצפון, הם מפליגים בדרך-כלל לאי קריילמיר, לעלות לרגל אל הנביא רור'האן, להתפטם על שולחנו ולשמוע בצמא את דרישותיו, ובאורח כללי, בעיני חלק מ"הגלימות הלבנות", הופעתם של שומרי היונה משמעותה בדרך-כלל צרות וכאב ראש נוסף.

בעוד שפעילותם בצפון מעטה יחסית (גם אם קולנית), הרי ששומרי היונה מעסיקים עצמם מאד בתחום פעילות אחר: מאבק, הצקה והטרדה בלתי פוסקת כנגד שרידי תומכיהם של המונקרילים בריילורין; יצירת פרובוקציות בלתי פוסקות, נסיון להתפרץ לנכסים השייכים למשמר הקייסרי, לחסום בגופם ביקורים של אנשי המסדר ובעלי בריתם בארקלארילדה, ועוד כהנה וכהנה. כאן, חבורות אלו אינן בוחלות לעיתים באלימות, כגון – כנגד סוחרים ריילורים המוכרים סחורות מאיי מונקריס, ועוד כהנה וכהנה.

עם כי לעת-עתה, אין למסדר כח ממשי בפקידות, באקדמיה או בצינורות כח נוספים, הרי שמנהיגו לאנרארד "החכם" – גאון צעיר ומיסתורי בעל חיוך שליו וקול מהפנט, מתכנן לא מעט תוכניות. בין היתר, יש לו קשרים רבים עם גורמים בנולג-הית'רורק (והדבר מביא לטענה, כי אנשיו עובדים גם כמלשינים עבור ההית'רורקים באיזורים הסמוכים לגבול), כמו גם עם כמה וכמה בנים של שרים, פקידים חשובים וכוהנות בכירות בארקלארילדה ודולתוסיה; לא ברור מה הוא מתכנן, אולם יש המשערים כי מדובר בתוכניות סבוכות ומרחיקות לכת.

מסדרים אחרים: לצד שלושת המסדרים הללו, קיימים שני מסדרים קטנים יותר "אחוות הזכרונות המוארים" (מסדר מיסטי ומוזר יחסית), ו"כוכבי קאהרליירי" (מסדר שבסיסו בארקלארילדה ולא בדולתוסיה, ורובו מורכב מנשים, רבות מהן כוהנות זוטרות של אלת האור); כמו גם כמה תריסרים של חבורות קטנות יותר, שחלקן נספחות לאחד המסדרים הגדולים, וחלקן עצמאיות.

כתוב תגובה

חזרה לדף הראשי של המערכה בצפון-מערב קלדאריה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

[1] הפניה לקטע המפורסם באפוס "קינת קאהרליירי", שבו אלת האור המוכה מורידה את הכוכבים הזוהרים משמי גנה, מתיכה אותם אגב בכי, ודמעותיה מתערבות בהם כאשר היא מחשלת מהן חרבות ושיריונות עבור רוחות האור ושומרות הגנים שלה, שמשנות את דמותן והופכות לולקיריות. הרפורמאטורים וממשיכיהם אוהבים להסתמך על הקטע הזה, בכדי להראות כי כל אותם אפוסים צבאיים על הולקיריות המעופפות מתוך הסערה, פרי ראשית העידן הרביעי, אינם אלא סטיה זמנית מן הדרך, שהאלה הסכימה להם בלב ולב, כך שהם עצמם אינם מורדים במסורת, אלא למעשה מבקשים להשיב את המסורת האמיתית.