מבוא לאי ההידרוסטי: אקלים, גיאוגרפיה והיסטוריה

4.4: היסטוריה מודרנית: מנפילת "החצר המרקדת" ועד היום

(2340-2440 לסה"א)

קריית המלוכה: משפחות אצולה מקורבות לכתר

לתרשים מפורט של עץ המשפחה המלכותי על ענפיו השונים, לחץ כאן.
לחזרה אל דף האינדקס של קריית המלוכה, לחץ כאן.

בתוך מאבק הכוחות ההולך ומחריף, משתרגים האינטרסים של מספר משפחות אצולה רבות-עוצמה או שאפתניות, שבניגוד לשושלות אחרות, יש להן נוכחות תמידית בקריית המלוכה, כולל נציגים המתגוררים שם בדרך קבע, אוחזים בתפקידים ומנסים להעצים את השפעתם ולחבל בהשפעת השושלות או המחנות המתנגדים.

השושלת הדוכסית סאות'וואש, שאיבדה חלק ניכר מעוצמתה עם החלשותה ומותה של המלכה האם, כמו גם דלדול הנחלות שלהם, שאיבדו את הבכורה ביצור תבלינים לטובת המושבות; חרף זאת, קיימים בחצר מספר בעלי תפקידים מן השושלת או מקורביה, שמונו לתפקידיהם או הוכנסו לחצר בימי המלכה האם סטפאני; בין אלו ניתן למצוא את ליידי מריאן סאות'וואש (כיום סטירלו), רעייתו של אדמירל סטיבן סטירלו היהיר ורב העוצמה (נצר לבית המלוכה של ארליסין ואחיינה של המלכה המנוחה, דרך אמו קורליס); ואת מר אלברט סארמונד ( Elbert Sarrmound), שאר-בשר של שושלת סוכני הבית הותיקה של דוכסי סאות'וואש, שמחזיק תפקיד חשוב כמלומד בכיר בשירות הארמון. כיום, מנהלים תומכים אלו של הסיעה השמרנית קרב מאסף מול בני לייקבורו והנינגלור; ובאורח כללי, נחשבים לתומכים של הנסיך ריצ'ארד, הגם שבלב ולב.

משפחת לייקבורו, שאחד מבניה (לורד אדמונד לייקבורו) משמש כיום מזכיר המושבות החדש, ואחד האנשים החזקים באימפריה. לורד לייקבורו נחשב כממשיך מתוחכם ומתון יותר של קודמו הלא מוצלח, הרוזן פינהאם; והוא מתמרן בהצלחה בין הסיעה השמרנית, הסיעה הכלכלית והסיעה האימפריאליסטית; זאת, באורח שגורם לסיעות הללו לחזר לעיתים קרובות אחרי תמיכתו. משפחת לייקבורו, שעל בניה נמנה בדור הקודם גיבור המלחמה המפורסם, גנרל פרנסיס לייקבורו (עודו חי ומשמש רשמית כרע המלך, ומפורסם בכך כי למרות שעבר את שנתו השמונים, כוחו במותניו באורח מופלא; אולם חרף זאת, כוחו וקרבתו לארמון מצויים בירידה מזה מספר שנים). המשפחה, תחת הנהגת הלורד הנוכחי, שימרה והגבירה את כוחה העתיק בין היתר על-ידי הפניה מסויימת של עורף למעמד ממנה באה, וחבירה אל כמה מן המתעשרים החדשים; גם משבר הגירושין המכוער של הלורד מזכיר המושבות מרעייתו הנרייטה לוסטון לא הצליחה לערער את מעמדו העולה, שלעיתים הופך אותו למגשר ומתווך בין הארמון לפרלמנט, עד כי אומרים שבמידה רבה, הוא עולה בכוחו גם על ראש ממשלת הוד-מלכותו.
מלבד פרנסיס הזקן ולורד אדמונד, ידועה מאד בתו הצעירה והיפיפיה של אדמונד, ליידי קארן לייקבורו: עלמה יהירה וקרה כקרח, בעלת שיער צהוב בוהק, שמהווה שידוך מבוקש מאד; ויש אומרים שמתנהל משא ומתן בין אביה לבין משפחת הורנבי העשירה והחזקה (תומכים של הסיעה האימפריאליסטית) בעניין זה; אם כי משערים שהלורד לא יתן את ידה של בתו בלא תמורה יותר מהולמת במישור הפוליטי ובמישורים אחרים. לעומת קארן, ששוחה בחצר כמו דג במיים, הרי שאחותה הבכורה אנדריאה היתה ההיפך הגמור, ביקשה לעצמה קריירה של הרפתקנית ומצאה מוות טראגי ואלים בסמטה אפלה; טרגדיה שזרזה את קריסת נישואיו של הלורד מזכיר המושבות.

השושלת הדוכסית של הנינגלור, שזכתה בכוחה לאחר שנים של פרובינציאליות, משום שבחצרם גדל המלך הנוכחי (וגם בת דודתו הרגזנית, הנסיכה לין שמצד אמה קשורה אליהם בקשרי דם, הגם שזו מחבבת את בני הנינגלור הרבה פחות, בלשון המעטה); למשפחת הנינגלור מספר משרות, בין היתר גנרל פול הנינגלור, שמשמש כמפקד משמר הארמון; והדוכס ארתור הנינגלור עצמו, לוחם מזדקן ועב בשר שידוע לשמצה באהבת המשקה והבשרים שלו, שהסכים בלב ולב לבקשת המלך למלא באורח זמני את תפקיד ראש ממשלת הוד-מלכותו (ובשם העתיק יותר, המשנה למלך), לאחר שהתפקיד נותר לא מאוייש במשך כמעט שנתיים, עקב אי הסכמה בין הארמון לבין הפרלמנט; הדוכס ארת'ור, שמאז ומעולם העדיף את נחלותיו הכפריות או מסעות בים על פני התככים של ארמון המלך, מתעב את התפקיד, את הפוליטיקאים, האצילים הבטלים ממעש, התככנים והשקרנים, ובמיוחד את לורד לייקבורו והנסיך ג'ון סטיוארט; אולם לא הצליח להביא את עצמו לסרב לידידו הותיק, שנחשב בעבר כבן-חסות של שושלת הנינגלור; מה גם, שהוא מעריך שהאולטרא-אימפריאליסטים, אם לא ירוסנו ובכוח, עלולים להמיט על הידרוסט צרות צרורות.

במישור הפוליטי, הרי שהמשנה למלך או ראש הממשלה (התארים משמשים כעת בערבוביה), נחשב לתומך חשוב של האגף המרכזי בסיעה השמרנית, ובכך הוא מחליף במידה רבה את המלכה האם המנוחה – גם אם באורח מגושם ורטנוני הרבה יותר ממנה.

בני מילהולם (במקור תאצ'ר), שהתרוממו מדלת העם לאצולה הבכירה כגמול למעשה הגבורה של מייסדת המשפחה, משרתת שהבריחה את אבי המלך הנוכחי מן הארמון העומד ליפול בשנת 2361, וכך הצילה את הנסיך בן השלוש (ודרכו את השושלת) מחיסול כמעט וודאי בידי אנשיו של פרופסור הנקן; וחרף הכבוד הרב שנחלו, הם זוכים לא אחת לעיקום אף, כמו גם לסטריאוטיפ אודות מנהגים וולגאריים ששימרו; ולא ברור עד כמה הם נשפטים מראש לפי הסטריאוטיפ שהודבק להם, או שמא זה הפך לנבואה המגשימה את עצמה. בני מילהולם מתגוררים כיום באחד מארמונות הלוויין של משפחת המלוכה, אשר זכה לשם "The Headless lizard" בשל צורתו המוזרה והדרך בה הוא יושב על צוק צדדי החולש על צידה המערבי של קריית המלוכה ועל המישורים שמחוץ לעיר, הרחק למטה.
ראש השושלת דהיום הוא נכדה של מילי המפורסמת, הרוזן אדלברט-גאלאדורן הראשון לבית מילהולם, המצוי כיום באמצע שנות ה-50 שלו; אדלברט, בעל השם המסובך שיש אומרים שניתן מראש כדי שישמע עתיק ומרשים ככל שיהיה (כולל הטיה ארכאית של שם החודש הראשון של הסתיו, גאלאדיין); ובוודאי מרשים יותר מזה של אביו, שהסתפק בשם ג'ים, וכנראה היכנשהו ביקש לפצות על-כך. בניגוד לאביו, שהיה עממי בהרבה ושלח ידו לעסקי פיננסים, הרי שאדלברט-גאלאדורן מנסה להציג את עצמו, כמעט בכוח, כפטרון דגול של אומניות, ולא פעם נכנס לחובות בשל כך. הוא מקפיד לעטות אריגי כסף וזהב, לחבוש פיאה משובחת ומעוטרת (יש האומרים, בטעם מוגזם ורע למדי), ולפקוד באורח קבוע את האופרה, טקסים באקדמיה המלכותית ועוד כהנה וכהנה. מלבד זאת, יש לו חוש בלתי נדלה להיעלבויות, בעיקר כלפי מי שפגע בכבודו או רמז על מוצאה הפשוט של המשפחה. כך למשל, קטע בזעם שנים של שותפות וברית פוליטית עם לורד אדוארד קלווין, ראש הפלג המתון של הסיעה הכלכלית, משום שהלורד התחמק מהצעותיו לקשור קשר שידוכין בין בנו של קלווין לאחת מבנותיו של מילהולם; מכאן ואילך, מילהולם הפך לתומך אדוק יותר ויותר של הסיעה האימפריאליסטית, וכעת מרבה מלל על הצורך להרחיב את גבולות האימפריה ו"לתרבת" עוד עמים ילידיים, בכוח אם צריך.
הרוזן מילהולם לא נחל הצלחה רבה בחיי האישות שלו; תחילה, הסתבך בשערוריה כאשר התאהב עד טירוף במלומדת זרה ויפיפיה, שמעט ידוע עד היום על מוצאה ומעמדה; וזו נטשה אותו לאחר שנים ספורות, כשהיא מותירה אותו עם בת אחת, מלינדה; לאחר מכן, נישא הרוזן לקתרינה, בתו של פיורוד מאגלורו (Magluru), אציל מאסקארי גולה, חם-מזג וחסר פרוטה חרף יחוסו לשושלת ארוכה של אצילים המתייחסת לכהונת מאסרוד, רוח הקרנף הגדולה של מאסקארו. פיורוד הצליח, במשך שנים, ובמידה רבה עד היום, לסבך את חתנו בשערוריות, כולל שכרות, קטטות אגרופים ושני דו-קרבות לא חוקיים, שאחד מהם הותיר על פניו צלקת מכוערת שגם כוהני החצר לא הצליחו להסיר; ויש אומרים כי בשנים מוקדמות נהג הלה גם להטעים את בתו מטעם אגרופיו, באורח שהשפיע לרעה על אופיה והתנהגותה למשך שנים ארוכות; מקתרינה (מתה מקדחת ביצות לפני מספר שנים), נולדו לרוזן בת בשם לורליי ובן בשם ואלתר-לינדלורן (הראשון), שהוא יורשו של הרוזן ועליו גאוותו.
ואלתר, הגם שהוא בן 24 בלבד, משמש כבר כיום כסרו, המוצב בדרך-כלל במושבת באדוואטר שבדרום הרחוק, ומזדמן לביקורים בארמון רק לחודש-חודשיים בשנה לערך; ואלתר הוא עלם נאה, הגם שבעל ארשת זעופה במקצת, כהה מעט יחסית לשאר בני המשפחה (וודאי יחסית ללובן החיוור מאד של מלינדה). בעקבות אביו, הפך לתומך נלהב של האולטרא-אימפריאליסטים, ולא אחת הוא ממש מתפאר במעשיו בדרום, ובדרך בה הוא מנסה להשפיע ולפעול למען ליבוי וגרירת הידרוסט למלחמה כנגד שבטי הקלוויזורי באיי השחר; ויש אומרים, שכמו לסבו פיורוד, יש לו מפעם לפעם התפרצויות אלימות מאד, ופעם אחת, בדרום, כבר הזדמן לו להרוג קצין אחר בדו-קרב, אולם העניין טואטא בהוראה מגבוה; הוא יהיר למדי, ואוהב מאד את מדיו הבוהקים ואת הדורבנות הנוצצים שלו; רוקד להפליא, ונהנה להקסים נשים ב"קסמו האפלולי", אם כי לא פעם מגזו מכשיל אותו; לאכזבתו של אביו, לא נמצא לו שידוך הולם באצולה, ובסופו של דבר נישא לבתו של אחד מראשי המתיישבים של באדוואטר: עלמה נאה מאד עם נדוניה הגונה, אולם בלא כל אילן יוחסין שיספק את הרוזן מילהולם.
מלינדה, נאה וחיוורת מאד, היא עלמה שחרף יופיה, כבר יצרה לעצמה מוניטין של "בתולה זקנה נצחית"; כיום היא בת 27, שערה זהוב-בהיר ושופע, עיניה תכולות-אפורות ופניה עגולים וחלקים מאד; נאמר עליה, כי חרף העובדה כי גזרתה מלאה מעט יתר על הרצוי, הדבר אינו פוגם משמעותית ביופיה; אולם מנגד, רבים מתייחסים אליה כאל אישה קהת-תפיסה, חסרת כל כשרון מלבד בענייני ריקמה וטיפוח עציצים, ומשתדלת, באורח כמעט מטופש, למצוא את הטוב בכל אדם (עד כדי כך שבעיני רבים, הדבר משול לאיטיות שכלית לשמה; הגם שאחרים אומרים שלא כל כשרונותיה של העלמה גלויים לעין, והיא עשויה להפתיע, בעיקר במצבים בלתי צפויים); עד כדי כך, שהיא משפילה את ראשה בביישנות ונמנעת ממענה כלשהו להלצות שמפריחים על חשבונה בחצר, בעיקר האחיות לאדנברידג', שהפכו אותה מזמן למושא להתלוצצות בלתי פוסקת. שמועה מספרת, כי בעבר נרקמו יחסים קרובים בין מלינדה לדוכס וינסנט לאדנברידג' נעים ההליכות, אולם שתי אחיותיו גילו את העניין, והצליחו לקלקל את הדבר באיבו, לאכזבתו הרבה של הרוזן. לעומתה, לורליי הצעירה יצאה בנעוריה לתרבות רעה במיוחד; לורליי, רזה בהרבה מאחותה, בעלת שיער אדום שופע ומעט מקורזל ותווי פנים חדים ולא מושכים במיוחד, ירשה מנה גדושה מדי מאופיו של סבה המאסקארי, או אף גרוע יותר; אם לא די בכך, כי עוד מילדותה נודעה לשמצה בעצלות, ובמנהגה שלא לקום ממיטתה אלא הרבה לאחר חצות היום, פיתחה משיכה לשעשועים מפוקפקים ושתיה לשוכרה, הגיבה לא אחת באלימות להתגרויות מעודנות שהוטחו בה או במשפחתה, הסתבכה בקרבות אגרופים, והתנהגותה הלכה והחמירה עם השנים. לשווא ניסתה מלינדה, שהיתה הנפש הקרובה ביותר אל אחותה למחצה, לדבר אל ליבה ולשכנעה להטיב את דרכיה – ההבטחות לא החזיקו מעמד, ושערורייה אחת רדפה את רעותה.
לא ברור בדיוק מה ארע זמן קצר לאחר יום הולדתה ה-18 של לורליי, אולם השמועות דיברו על הסתבכות במשהו גדול וחמור במיוחד, בו הסתבכה לורליי ביחד עם אחת בשם אן ווסט, בתה המדורדרת של סוכנת בית נשואת פנים ששירתה את בני לאדנברידג', ויצאה גם היא לתרבות רעה; יהיה הדבר אשר יהיה, הרי שהדברים הגיעו עד למלך, ובסופו של דבר העניין הוחנק, ושתי הגיבורות המפוקפקות שלו הועלמו מן החצר: אן ווסט – לכלא מחוץ לעיר הבירה, שם בילתה מספר שנים עד שיוסטישיה לאדנברידג' התרצתה לתחנוניה של אמה וארגנה לה חנינה, בתנאי שלא תשוב לעולם לחצר; ולורליי מילהולם, "להתגורר אצל קרובי משפחה", הרחק מעיר הבירה, שם היא שוכנת עד היום (הגם שלא ברור בדיוק באילו קרובים מדובר, שהרי לבני מילהולם אין כל שארי בשר בעלי אחוזה או תואר אצולה; שמא, מדובר בהסכם עם בעל אחוזה שלא מן המשפחה, שנשמר בסודיות, ושמא בעניין אחר – זאת אין יודעים, הגם שהתהלכו בקריית המלוכה שמועות רבות, בזמנו). כך או כך, הארוע הגביר מאד את האיבה בין בני (בעיקר בנות) לאדנברידג' לבין בני מילהולם, כאשר כל צד מאשים את השני; והדם הרע ממשיך לזרום ביניהם עד עצם היום הזה.

בני שושלת המלוכה של ארליסין שבצפון אמת'וריה, שארי-בשרם העתיקים של ההידרוסטים ובני-בריתם הקבועים במאבק נגד האמת'ורים מאמיני-השמש. רעייתו של מלך הידרוסט ואם ילדיו, הנסיכה אסטרילדה, היתה אחת מבנותיה של המלכה-הכוהנת האגדית של ארליסין, טרלינד 'רועצת שמש', ואחותו של המלך הנוכחי (עד למותה בלא עת, שהשמועות מייחסות להרעלה מתוחכמת, הגם שאין שמץ ראיה לכך); ומלבד כל אלו, רבים ושונים, שכולם נאבקים על מקום ועל עוצמה, בין אם במסגרת אחד המחנות הידועים בחצר, ובין אם בתנודה ותמרון בין המחנות. הבכירה בין בני ארליסיין בחצר המלך היא הנסיכה קורליס, אחותה של המלכה המנוחה ואמו של אדמירל סטיבן סטירלו (ברנש מהודר וגאה שדי נכפה על הפיקוד העליון של הצי בידי חצר המלך), גבירה תקיפה המקפידה לפעול למען האינטרסים של ארליסיין ושימור 'ברית האריות'.זאת, כאשר להבדיל מבתי האצולה האחרים, בני ארליסיין נהנים מן המוניטין של בית מלוכה עצמאי, מיוחס לא פחות מבית וייטהולד ולמעשה עתיק ממנו בהרבה; שהאריה הזהוב שלהם התנוסס על דגלי הארגמן של עיר המדינה העתיקה, דורות על דורות לפני שהאריה הלבן של הידרוסט הפך לבעל עוצמה.
כיום, לאחר שנים בהם בני ארליסיין דחפו ותמרנו בכדי להפוך את הידרוסט לפעלתנית וחסרת רחמים יותר כלפי יריביהם השונים, כולל התפשטות והתקפות אכזריות במקרה הצורך, ניכרת התמתנות בקו שלהם, ושאיפה לתמרן לשמירה ועיבוי ההישגים הקיימים. נראה, שהמניע העיקרי של הנסיכה קורליס ובני-בריתה הינו החשש, כי הסתבכות של הידרוסט במלחמות הרחק מעבר לגבולות, עשויה להמריץ את יריביה הישנים והמרים של ארליסיין, האמת'ורים מאמיני השמש, למרד חדש וגדול. כמו כן, יתכן שנסיכי ארליסין הופכים להיות מודעים יותר ויותר לצללים האפלים שהחלו זוחלים מעבר לגבולם הצפוני – חוסר יציבות הולך וגובר ביערות מאסקארו השכנה, ועימו התעוררות של מיני כוחות אפלים, כולל מאמיני השדים מן הכת הגוגלובית; ואי לכך, לאחר שנים של שיתוף פעולה עם הכוחות האימפריאליסטים, הפכו בני ארליסיין לזהירים בהרבה, ובשנים האחרונות מוצאים עצמם לא פעם מתעמתים – עדיין בעדינות – עם סיעתם של לורד שאו וחבר מרעיו.

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.