הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |  ארצות |  מפלצות אלים ואמונה דמויות |  גזעים


רובע היסמין

מהות כללית: רובע פסטורלי ויפיפה, שתושביו מגדלים פרחים, בעיקר למען הפקת בשמים. קהילה משגשגת ושלווה מאד בה חיים ביחד בני אדם, זוטונים, ואלקיריות ועלפים. אלא, שרוצח סדרתי מזעזע שהחל פועל ברובע החל עוכר את השלווה ומאיים לחשוף סודות אפלים החבויים תחתיה.

 

 

I) תאור כללי

רובע מקסים זה נחשב ליפה והצבעוני מכל רבעי העיר הדרומית, ויש אומרים כי בהיידרקרון כולה. הרובע, המכיל קהילה מגוונת של בני אדם כפריים, זוטונים, עלפים מסוגים שונים וואלקיריות לבנות, מתפרנס בעיקר על גידול פרחים מרהיבים לנוי ולהפקת בשמים כאחד. הסחורה הידועה והמבוקשת ביותר של הרובע היא בושם מוזהב ומתקתק הנקרא "נשמת היסמין" ועל שמו קרוי למעשה הרובע כולו.

רובע היסמין, ברובו, מורכב מבתי רעפים גדולים ובהירים, דו-קומתיים ברובם, שכל אחד מהם מוקף בגן מרהיב, בו גדלים פרחים מקסימים ועצי פרי מסוגים שונים, כשהאמידים יותר משתמשים בקסמים שונים לשוות לנחלתם צורה אקזוטית, ומיני ציפורים ססגוניות מזמרות בגניהם.

 

א) הטבעת החיצונית

עיקר הרובע מורכב משתי טבעות: הטבעת החיצונה, המכילה מעט פחות ממחצית משטח הרובע, מכילה את רובם המוחלט של בתי המגורים של בני האדם, העלפים והואלקיריות הלבנות, הנותנים לרובע את צורתו הפסטורלית. הרובע מכיל בערך כ60- משפחות אנושיות, וכמספר הזה משפחות של עלפים וואלקיריות לבנות[1]. מרבית המשפחות נמצאות היכנשהו בין משפחה גרעינית למשפחה מורחבת, ומשפחה טיפוסית ברובע היסמין מכילה בין שישה לחמישה-עשר בני אדם. את מרכז הטבעת עובר הרחוב הראשי של הרובע, רחוב שמי הלובן, לכל ההיקף, ואף הוא למעשה יוצר צורת טבעת משל עצמו, כאשר תחילת הרחוב נקבעה שרירותית במקום בו עומד בית האחוזה המלבלב של הואלקירי הלבנה, השולטת ברובע מזה יותר מ100- שנים, אליריה ה-VIII לבית ריילור, אחת משושלות הואלקיריות העתיקות, ששורשיה מתחילים זמן רב לפני תקופת המועצה הלבנה.

את הטבעת חוצים ארבעה רחובות, הנכנסים מהרבעים השכנים ומשער החבצלות הקבוע בחומת העיר ויוצא ממנה דרומה, אל עבר מחוז פארנס. רחובות אלו נקראים על שם עונות השנה: רחוב האביב, רחוב הקייץ, רחוב הסתיו ורחוב החורף, וכל אחד מקושט, משער הכניסה שלו ועד סיומו, בעמודים מעוטרים עתיקים ששולט בהם המראה והצבע המתאים לשם הרחוב: ירוק, צהוב, אדום ולבן בהתאמה.

 

גבעת הסעודה וקהילת הזוטונים

המקום היחיד החריג בטבעת החיצונית, ומקלקל את צורתה הוא גבעה גבוהה ומוריקה, מלאה בשדות, העומדת בין רחוב האביב לרחוב הקייץ: גבעה זו, המכונה גבעת הסעודה (פיסטהיל), משמשת כמקום מגוריהם של הזוטונים המקומיים, החיים בבתים קטנים ובמחפורות (האמידים ביניהם) המתאימים לרוחם ואופיים. ברובע חיים כ200- זוטונים, המחולקים לשני קלאנים עיקריים: קלאן ביגהיפ, שבניו ידועים כעגולים ושמנים למדי, אפילו יחסית לזוטונים, העוסקים ברדיית צוף פרחים ועסיס פירות בכדי ליצור מהם ריבות ונקטרים אותם הם מוכרים ברווח גדול בשווקי היידרקרון, וקלאן פינהול, שבניו גבוהים מעט יותר (ורזים הרבה יותר) מבני ביגהיפ, וניכרים בשער בהיר מעט יותר ומקורזל פחות משל בני ביגהיפ. בני פינהול עוסקים בקליעת סלסלות וחפצי אומנות, והן בגידול עשבי מקטרת, ושדותיהם הריחניים, המגודלים לפי מיטב מסורת גזעם, נמצאים על הגבעה, בינות לבתיהם הנאים.

 

השריף של הרובע, הזוטון וילי ביגהיפ

דמות ידועה מאד ברובע, הוא השריף של הרובע, הזוטון השמן-מאד וילי ביגהיפ, הנחשב לראש קלאן ביגהיפ ועורך הסעודות המיומן והמהולל ביותר ברובע. וילי, שתפקידו לטפל במעט בעיות הסדר והבטחון ברובע, תפקיד שעד לפני שנתיים לא הסתכם ביותר מטיפול במריבות שכנים, ידוע מאד ברובע, כאשר הוא מטייל ברחובותיו עם כובע השריף האדום שלו, ומשרוקית גדולה הענודה על חזהו, כשהוא שרוע על כריות משי במרכבה קטנה ונאה הרתומה לארבעה סוסונים צחורים ומפוטמים כמעט כמו אדונם, המכונה ברובע, בדרך של הלצה "מיסטר מאפין". מלבד עיסוקיו כשריף, וילי מנהל גם את עסקי משפחתו ביד רמה (אם כי מגושמת במקצת), עורך סעודות כיד המלך בכל הזדמנות לידידיו הרבים מכל הגזעים, ונהנה מהחיים - אם כי הצללים של העת האחרונה הדאיגו אותו מאד וחרשו קמטים במצחו, ורבים ברובע מלחשים כי הוא ניצב מול הצרות כמעט חסר אונים.

 

ב) הטבעת המרכזית

פנימה לטבעת המגורים החיצונית נמצאת הטבעת המרכזית, המכילה אף היא מעט פחות ממחצית שטח הרובע, טבעת זו מכילה את שדות הפרחים של הרובע, ומחולקת באופן מופתי בין חלקות המשפחה השונות, המופרדות ביניהם בידי גדרות עץ נמוכות צבועות אדום, או משוכות מלבלבות של פתל ושיחים דומים. כמעט בכל עונה נצבעים השדות בגוון מלבלב אחר לפי הפרח הפורח באותה עת, מנרקיסים וסתווניות ועד חרציות, ורדים משובחים ושושנים צחורות, וכמובן פרחי היסמין, המקנים לרובע את שמו וסחורתו המבוקשת ביותר. ארבעת הרחובות "העונתיים" חודרים לתוך טבעת זו, ומשמשים כדרכים העיקריות להגיע אל השדות ולהוביל סחורות, כשהם נפגשים בסופו של דבר במרכז, בטבעת הפנימית הקטנה.

 

ג) הטבעת הפנימית

הטבעת הפנימית של רובע היסמין היא הקטנה ביותר, ומכילה פחות מ10%- משטח הרובע.

 

כנסיית אור השלווה והכוהן סילדאר ניצן-חמה

במרכזה, בולטת כנסיה צחורה ויפיפיה, עליה חרוטים סמליה של אלת האור, ולפניה עומדת מזרקה מקסימה, שתכננה אמה של מנהיגת הרובע הנוכחית לפני מאות רבות של שנים. כנסיה זו "כנסיית אור השלווה" כפי שמכנים אותה ברובע, מוקדשת בעיקר לאלת האור של הואלקיריות, אולם ניתן למצוא בתוכה גם את סמליהם של האלים קודור וקורוונט, האהובים מאד ברובע, וכפי שאומרים בני הרובע "היא מוקדשת ופתוחה לכל האלים הטובים" למעשה, כל קהילת מאמינים עושה שם כרצונה, ומכיוון שהמשותף ביניהן רב הרבה יותר מהשונה, כמעט ולא פרצו סכסוכים בין מאמיני האלים השונים. תפקיד חשוב לא פחות של הכנסיה הוא להוות מרכז הווי חברתי של התושבים, שכמעט כולם מגיעים לכאן ביום המנוחה השבועי לתפילה, פטפוטי רכילות ופיקניקים דשנים בגן המקים המקיף את הכנסיה.

הכוהן הראשי של הכנסיה, הנחשב לאיש הדת המרכזי ברובע, הוא עלף זהוב בשם סילדאר ניצן-חמה, עלף בעל מראה מדהים וקול רך ומתנגן, שיכול להקסים כמעט כל אדם בדיבורו הכריזמטי והנעים. סילדאר אהוב מאד על כל בני הרובע, ומשמש, בין היתר, גם כיועץ בכמעט כל עניין בחיי היומיום. הוא מקורב מאד למנהיגת הרובע, המתייעצת בו לעיתים קרובות ורואה בו עמוד תווך מרכזי במשטר החיים השליו אותו היא עמלה לשמר. יריביו היחידים של סילדאר הם עלפי קלאן הירח המסתוריים, שהם, כמו גם סיבתה של היריבות המסתורית ביניהם, מהווה מקור לסיפורים ורכילות רבה. רוב התושבים מצדדים בד"כ בכוהן, אולם רק מעטים מהם שונאים את הקלאן המסתורי בגללו. מרבית התושבים מקווים בכל ליבם כי יום יבוא, וכל אותו סכסוך יפתר בדרכי נועם, כפי שהכל (כך הם חושבים) נפתר ברובע שלהם.

 

גן הכנסיה ומעיין פלאוריליה

הכנסיה מוקפת מכל צדדיה, מלבד הצד הדרומי בגן מדהים, המלבלב במשך כל עונות השנה ופורחים בו עצים ופרחים יפיפיים, רבים מהם בעלי פריחה זהובה, שכלל אינם ידועים בהידרוסט, ואומרים כי צפונים בו סודות רבים. במרכזו של הגן בוקע מעיין של מיים טהורים, שברובע ומחוצה לו מאמינים כי יש לו כוחות מרפא, הנקרא "מעיין פלאוריליה", על שם הכוהנת המפורסמת שנתלתה בידי המלכה רילדאריה בשלהי תקופת שלטון המועצה הלבנה, והואלקיריות מאמינות כי פלאוריליה עצמה יצרה וברכה אותו. הואלקיריות כולן, או כמעט כולן, מעריצות את פלאוריליה ו"ברית היונים הלבנות", ומתעבות כל מה שקשור ברילדאריה "הבלתי מתפשרת" ותומכיה. אנורקיריות, מסיבה זו, אינן מתקבלות בברכה ברובע.

בית הקברות של הרובע

החלק הדרומי, הקודר יותר, של הטבעת הפנימית הוא בית הקברות של הרובע. מקום נאה ומכובד זה זרוע בפרחי סימבלמינה (נצחיה) לבנים, וכל אחת מחלקותיו מיועדת לבני גזע אחר מיושבי הרובע. חלקת בני האדם, מטעמים ברורים, תופסת את עיקר המקום. על בית הקברות לא נפוצו עדיין (כמעט) סיפורים על רוחות מצמררות ואלמתים מרושעים אחרים, ויושבי הרובע, בעיקר הואלקיריות, טוענים בתוקף כי הקסם הטוב בכנסיית אלת האור מגן על המקום מכל פגע. למרות זאת, מעדיפים מרבית באי המקום שלא לעבור בו בלילה, ובוודאי שלא להשתהות בקרבתו.

 

II) מנהיגת הרובע, אליריה ה-VIII לבית ריילאר

המנהיגה הבלתי מעורערת של הרובע מזה 100 שנים בערך היא אליריה ה-VIII לבית ריילאר (ראה קודם). אליריה, קוסמת מנוסה המתעסקת בקסמים לבנים, היא ואלקירי יפיפיה וזוהרת, הלבושה תמיד לבן בוהק, וכמעט תמיד מרוח חיוך ידידותי ומקסים על פניה המדהימות. שערה הבהיר פזור תמיד על כתפיה הדקות, ומעוטר בנזר פרחים קסומים המפיצים ריחות ניחוח מעודנים ואינם נובלים לעולם. לאליריה יש כמה נזרים כאלו, המותאמים לעונות וארועים שונים. אליריה מרבה להסתובב בקרב כל בני הרובע (להוציא קלאן הירח), לפזר חיוכים, לקשור שיחות, לטפל בבעיות ובעיקר לדאוג לאחווה, לאיכות החיים ולקהילתיות ברובע, שהיא יותר מכל אחד אחר, אחראית לצורה בה הוא חי ומתנהל. אליריה אהובה מאד ברובע, שבניו רואים בו פטרונית וכמעט קדושה. אליריה מנהלת חיי משפחה למופת, ואוהבת להשוויץ בבתה הבכורה, קאסילדה, הדומה לה במידותיה, לה היא קוראת משוש חייה וממשיכת דרכה.
מקטרגיה המעטים של אליריה (שבדרך כלל מצניעים את עצמם מאד) לוחשים, לעומת זאת, כי לאליריה יש גם צד אחר, נחמד פחות, שעדיף מאד שלא להתקל בו, והיא מוכשרת מאד בתככים צבועים וחסרי מצפון, ואולי גם בגרוע מכך. היה מי שטען כי היא עומדת מאחורי מעשי הזוועה שהטרידו את הרובע לאחרונה, אולם אדם זה נתקל בכעס כזה עד שהיה צריך להמלט מהרובע מפחד משפט לינץ'.

 

III) קהילת העלפים של קלאן הירח

 

א) תאור כללי

הקהילה החריגה היחידה ברובע היא קהילה קטנה של עלפים מדהימים וזרים, המכנים עצמם קלאן הירח. הם גבוהים יותר מהעלפים האחרים, ושפתם שונה כמעט לחלוטין. הם שייכים, ככל הנראה, לאחד מגזעי ה-Elven Lords, שכן הם אינם מזדקנים, ומסוגלים לחיות לנצח אם לא נהרגו. קהילה זו מונה 150 עלפים לכל היותר. הם חיים למעשה בנישה משלהם בשוליו הדרומיים-מערביים של הרובע, ואם כי גישתם מעולם לא הייתה עויינת , הם אינם מרבים להתערות בחיי החברה ברובע, ביחוד מאז קיבלה ראש הרובע הנוכחית את השלטון. "שכונת" עלפי קלאן הירח מרוכזת למעשה סביב רחוב אחד, רחוב מינאס-היתלור, ומוקפת בחומה פנימית שרישומה ניכר ברובע, גם עם שעריה תמיד פתוחים. סגנון הבניה של קלאן זה הוא שונה לחלוטין משל יתר בני הרובע, ומגוריהם נראים יותר כמו מצודה, בנויה בסגנון יפיפה, אולם קודר משהו, וסמלים ורונות הקשורים בירח מעטרים כמעט כל פינה שם. עלפי קלאן הירח מרבים להשתמש בפרחים לבנים כמו כריזנטמות ופרחי נצחיה, המסמלים בעיני בני הרובע (ורוב ההידרוסטים) אבל או גרוע מכך, ודבר זה מבדיל ומחשיד אותם בעיני בני הרובע האחרים.

 

לקלאן הירח יש מקדש משלו, מקום מדהים הבנוי על עמודים אפורים הנוצצים בלילות באור כסוף-חיוור, ובמרכזו עמוד מוזר, כולו מלא ברונות, שעל כותרו מפוסל אביר מיסטי שכולו נוצץ בלילות ירח מלא. סביב עמוד זה, והפרחים המוזרים הגדלים לידו, מתנהל הפולחן המסתורי של הקלאן, המרוכז סביב אל אותו הם מכנים טיליון, הקשור בירח. קלאן הירח אינו משתתף בפולחן הקהילתי של הרובע, ומתיר רק לקומץ קטן ממי שאינו אחד מהם לחזות בטקסיהם המיסטיים, אולם שמועות ברובע ריכלו כי ראו אנשים מוזרים הנכנסים ויוצאים אחרי חשיכה: בין היתר, כוהנות של האלה הקריינליכטית ליטאנגארדה, לגיונר הילאסיאני מסתורי שכל מדיו אפור וכסף, קוסם ישיש (אולי מאנשי אקדמיית מגדל הברקים) בעל זקן ארוך הנשען על מטה, ופעם או פעמים גם אבירים-מכשפים סוראגים ממסדר רוכבי האגדה של רילאדיה.

כל מי שהיה זמן רב די הצורך באיזור זה יכול היה לספר על עצבות עמוקה השוררת בו, כאילו הרובע ובניו שרויים באיזשהו אבל נסתר ועמוק, השקוע מאחורי עיניהם הבהירות, לא מופגן אבל קיים תמיד.

 

ב) מנהיג קלאן הירח, פיאנדרין סיל'גלייר

מנהיגם של עלפי הירח, פיאנדרין סיל'גלייר[2], הוא עלף גבוה בעל שער כסוף ארוך ועיניים כחולות עמוקות. פיאנדרין הוא אביר, מכשף ונגן נבל מחונן כאחד, ששושלתו העתיקה מגיעה, לפי השמועה, לעידנים הקדומים ביותר, וקשורה לדמות מיתולוגית של הטוב בנגני הנבל מבין העלפים העתיקים. איש אינו יודע מה גילו האמיתי של פיאנדרין, אולם טוענים כי הוא חי והנהיג את קלאן הירח גם בתקופת המועצה הלבנה (קרי, לפני 2,000 שנה ויותר). הוא עלף מיושב ומתון, שאין קץ לנסיונו. הוא ממעט לדבר ולתת עצות, אולם כאשר הוא נחלץ לתת אחת מהן, מסוכן להתעלם ממנה. פיאנדרין לא היה נשוי מזה ארבע-מאות שנים, ומספרים כי אשתו מתה מוות אומלל אי-שם בתקופת שלטון אחוות הגולגולת, כאשר נאלץ קלאן הירח לרדת למחתרת, ופיאנדרין סרב להנשא לאחרת תחתיה. אי-מי סיפר כי תמונותיה של מית'ליריה האומללה והיפיפיה עודן תלויות במקומות רבים בביתו. לפיאנדרין יש בת אחת בשם ארוויין, צעירה יחסית לבת קלאן הירח, האהובה עליו מאד (אם כי פזיזותה לא תמיד נושאת חן בעיניו). שמועה אפלה מספרת כי לפיאנדרין היה גם בן נוסף, עתיק הרבה יותר, אולם משהו אפל קרה לו, אי-שם בעבר, או שמת מוות נורא, או שהתמכר לאופל, ושמו אינו נישא לעולם בקרב בני קלאן הירח.

 

פיאנדרין מקיים קשרים מסתוריים רבים עם דמויות מסתוריות. בין היתר, לוחשים כי יש קשר מסתורי בינו לבין המכשף המפחיד קורטאק, אדון ה-Drow מרובע רטרומונד, וכמובן, עם גורמים רבים באקדמייה למדעי הקסם. מספרים גם על מלחמות מסתוריות שהוא מנהל כנגד גורמים אפלים מסתוריים, למשל עלפים מרושעים ורבי עוצמה היושבים בנאכטמייר, ומעריציו טוענים כי כוחו, ולוא דווקא כוחה של אליריה, הוא שמאלץ יצורי תופת כגון עורב הנשמות לשמור על מרחק של כבוד מהרובע.

 

הסכסוך בין פיאנדרין לאליריה ריילור

בין פיאנדרין לבין הואלקיריות הלבנות קיים עימות חשאי ואי-חיבה הדדיים ארוכי שנים, שהשמועה טוענת כי החלו עוד בתקופת המועצה הלבנה. הואלקיריות, ובעיקר מנהיגתן הנוכחית אליריה, מאחורי האחווה הצדקנית ונימוסיהן המשובחים, מגנות אותו כמתבדל ושחצן, המעדיף לחיות באפלולית מאשר ללגום ממעיין האחווה של אלת האור, ובסתר הן מוסיפות עצות כי עדיף שלא לסמוך על דבריו ולהמנע מחברתו עד כמה שאפשר, ואליריה הוסיפה פעם אחת כי הוא ובני גזעו הם שרידים מובסים של כשלון מחפיר, שאינם מוכנים להכיר בכך כי חסדה של אלת האור נטש אותם, ועבר לבנותיה הטהורות והמצויינות, הולקיריות הלבנות. פיאנדרין אינו מרבה להשמיע את צידו בעניין, אולם יודעי דבר אומרים כי הוא בז לולקיריות הלבנות ורואה בהן בורות, צבועות ולא-ראויות, שבגדו בחסדה של אלת האור והתמכרו לעצלנות ואהבה-עצמית מעוררת גועל, לאחר שכפרו בלא בושה במנהיגתן האמיתית, רילדאריה. חיבתו לאליריה פחותה עוד יותר, והוא העיר פעם או פעמיים כי לגבירה הזוהרת והחייכנית יש גם צדדים אחרים, מחמיאים הרבה פחות.
פיאנדרין ואנשיו, מדי פעם, עוסקים בחזונות ובריטואלים המפחידים את הואלקיריות, ביחוד כאשר כתוצאה מהם הם מזהירים בשקט, לפי דרכם, מפני סכנות המסתתרות מאחורי מסווהו השליו וחסר הדאגות על הרובע, דברים אשר מרגיזים את אליריה כל פעם מחדש. ביחוד כועסת אליריה על טענתו החוזרת ונשנית של פיאנדרין כי בתוך מעיין פלאוריליה חבוי אי-כה משהו נסתר ואפל, היכול להסב צרות צרורות בעתיד. אליריה פטרה הכל כשטויות שמפיץ פיאנדרין בכדי להכפיש את שמה "הקדוש והזך" של פלאוריליה.

 

ג) הגבירה ארוויין סיל'גלייר, בתו של פיאנדרין

חריפה מפיאנדרין היא בתו ארוויין. ארוויין, צעירה ונמרצת יחסית לבני גזעה, סרבה להסתגר ברובע, והפכה להרפתקנית ידועת שם, שהצטרפה לפנים שנים מספר למסדר סנט-קודור והגיעה שם לתואר ודרגה בכירים. ארווין בזה לאליריה בפומבי, ומכנה אותה בלעג "טיפת הדבש הצבועה", דבר שהפך אותה לכמעט מנודה בקרב הואלקיריות ורבים אחרים - אולם ארויין, בכל מקרה, אינה מבלה זמן רב ברובע, אלא נמצאת רוב הזמן ברובע סנט-קודור ובמקומות אחרים, כשהיא חיה את חלומותיה הבוהקים על גדולה, תפארת ואבירות, והזמן שהיא מקדישה לענייני הרובע או לואלקיריות הוא בכל מקרה כמעט אפסי.

 

IV) יד הגורל מכה ברובע היסמין; מהלך המאורעות

 

א) רצח כוהן וארין

החל מלפני שנתיים, החלו מאורעות מסתוריים קורים ברובע השליו, ומעכירים את שלוותו. תחילה, הופיע ברובע עלף חייכן ושופע נימוסים שבא לבקר את אליריה והביא לה מתנות נאות. לדבריו, נמנה אף הוא על קלאן הירח, וסוגד לאל "טוב ומיטיב" בשם וארין. הזר הציע לאליריה לישב את ההדורים בינה לבין אנשי קלאן הירח המקומיים, אולם הללו, להפתעת בני הרובע, נעלו את שעריהם בפעם הראשונה מזה דורות, ואסרו על הזר את הכניסה. בבוקר הבא, נמצא העלף הזר נטול רוח חיים בתעלה בצידי אחד השדות, לאחר שנוקב בחיצים קסומים ובלחשים עזים. אליריה רתחה מזעם, והאשימה בכך את פיאנדרין. הלה סרב להגיב, ורק העיר כי הולקירי השוטה כלל אינה יודעת באיזה סכנה העמידה פזיזותה אותה עצמה, ואת הרובע כולו. המאורע רק העכיר עוד יותר את יחסי פיאנדין ואליריה, העכורים ממילא.

 

ב) הופעתו של "הגונח"

הצרות לא נגמרו בזאת, אלא רק התחילו. שלושה שבועות לאחר מכן, בעת שירח מלא עמד בשמיים, נמצאה אמילי בארק, אחת מהנשים בנות האדם הכבודות והאהובות, מוטלת בגן ביתה ללא רוח חיים לאחר שנחנקה באלימות, ולידה חנוקים, למרבה הזוועה, שני בניה הפעוטים. אי-מי סיפר על דמות אפלה שחמקה מהגן בשעת ערב, והשמיעה קולות מוזרים, המזכירים גניחות. מאז, פעם בכמה חודשים, זעזע רצח נוסף את הרובע, תמיד באותה שיטה, ותמיד היו הקורבנות נשים מבוגרות יחסית, אמהות לילדים. לפחות במחצית המקרים, בוצע הרצח בלילה בו עמד בשמיים ירח מלא. "מיסטר מאפין" ואליריה עשו מאמצים כבירים לתפוס את אותו רוצח נתעב, שזכה ברובע לכינוי "הגונח", על שם העדות מזמן מעשה הרצח הראשון - אולם לשוא. האשמות ושמועות העכירו את הרובע, ואנשים החלו לנעול את הדלתות והחלונות, דבר שהביא את אליריה כמעט לידי דמעות. הכוהן סילדאר פלט בפומבי פעם אחד כי לדעתו הרוצח בא מקלאן הירח, ונענה בחריפות מידי ארוויין "בלום את פיך המלחשש, עלף אפל ובור. אף אחד לא ערב לנו שאתה עצמך אינך מעורב". אליריה נחלצה בזעקות לעזרת ידידה הכוהן, וארווין עזבה את המקום זועמת ומלאת בוז, ובינתיים, ממשיך"הגונח" להכות מדי פעם בפעם, מביא את הרובע השליו לפחד הולך וגובר.

 

ג) התחזקות של כוחות אפלים ברובע

לפחד תורמות, בין היתר, גם שמועות כאילו אנשי תייש, או אפילו "הצייד יו" מעורר החלחלה
(ר' רובע הצבי) החלו מסתובבים ליד הרובע, וכי קלאן הירח ניהל איתם קרב קשה בעיצומו של לילה אפל, בסיומו הצליח להבריח אותם, לפחות לעת עתה. אי-מי סיפר כי יללות החלו להשמע מבית הקברות בשעת חצות, והרובע כמעט ונכנס לפאניקה, למרות נסיונותיה של אליריה לדחות את השמועות ולהרגיע את הרוחות, בטענה כי חיי הקהילה ואמונה אדוקה באלת האור יפתרו, כתמיד, את כל הבעיות.

 

בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע


בחזרה אל דף המבוא לאימפריה ההידרוסטית


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001
בניית האתר :
The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום

 

 

 

 

 



[1] סה"כ חיים ברובע בערך 600 בני אדם, כ300- עלפים מגזעים שונים, מספר דומה של ולקיריות לבנות, וכ200- זוטונים. מספר זה אינו כולל את קלאן הירח.

[2] שם משפחה שקשה להסביר את מהותו, שהינה משהו כגון נוגה-כסוף של קרני הירח הנוגע על צמרות עצים עתיקים.