הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי | ארצות | מפלצות | אלים ואמונה | דמויות | גזעים
מחוז פארנס
מחוז פארנס השטוח, על נופי השדות העצומים שלו, משתרע מדרום
להיידרקרון; מרחב עצום של אדמות מעובדות בהן גדל חלק ניכר (כ-40%) מהחיטה של
הידרוסט, וכ-75% מהגפנים שלה. גידולים נוספים הנפוצים מחוז הינם תירס ופשתן. מחוז
פארנס מיושב בדלילות יחסית, כאשר הוא מחולק לאחוזות גדולות השולטות על החלק הארי
של הקרקעות. מרבית הכח והאדמה במחוז נתונים בידי בורגנים עשירים ואצולה נמוכה, אשר
החליפו, במשך 50 שנים לערך של מאבק פוליטי וכלכלי (אשר גלש לא פעם מעבר לכך) את
שלטונה של האצולה הגבוהה. זאת ברובה סולקה כליל מהמחוז ועקרה למקומות אחרים (כך
למשל, משפחת קולינדראו שעקרה לעיר הבירה).
שינויים אלו הרעו גם את מצבם של האיכרים הפשוטים; אם במאות עברו
שרר איזון מתוח בין אצילים לאיכרים חופשיים קטנים ולחוכרי אדמות, הרי שבמאה
הנוכחית השתלטו בעלי הממון על מעל 90% מהקרקעות הפוריות, והפכו את האיכרים לפועלים
חקלאיים חסרי זכויות, העובדים בפרך בעבור שכר זעום, לצד פועלים אשר יובאו לכאן
ממחוזות אחרים ומארצות זרות. מהלך זה הסתייע מאד וצבר תאוצה בימי שלטונה של שרת
האוצר הנוכחית של הידרוסט, הרוזנת גאלה קלוזינגטון, אשר נקטה מדיניות מכוונת
שמטרתה ריכוז אדמות בידיים מעטות, תוך אדישות להשלכותיה של מדיניות זו בקרב פשוטי
העם.
פארנס דהיום, ארץ האחוזות החקלאיות, נשלטת בידי חוג מצומצם של
ארכי-חוואים עשירים, שכל אחד מהם מחזיק ברשותו אלפים רבים של דונמים. חוג זה מקיים
מוסד שלטון יחודי, הקרוי "The Wealth & Prosperity Council” או בקיצור "Wepco". המועצה
מורכבת
מ-33 חוואים, ונבחרת מחדש כל חמש שנים בידי משפחות החוואים בעלי
האדמה (שמספרן נופל מ-400). נשים וזרים אינם יכולים להבחר.
אף כי אחיו של המלך נושא בתואר "דוכס פארנס", הריבעל
הבית הבלתי מעורער של מחוז פארנס, הרי שה-Wepco ונשיאה,
המחזיק בתואר ראש העיר של קלירינג, הם בעלי השליטה הבלעדית. לרשותם עומדים כוחות
חמושים ואלימים, המסוגלים להבהיר נקודה זו בצורה כואבת מאד למשיגי גבול מיניהם.
חוואי המחוז היו מאז ומעולם עויינים לזרים, אולם ב-15 השנים האחרונות, לאחר שאת
ראשות ה-Wepco תפס החוואי ויליאם פירסטון ("ביל הזקן"), הפכו העניינים
לקיצוניים במיוחד. ביל הזקן, בנעוריו הרפתקן וקברניט מפוקפק, הינו אדם גס
וארכי-גזען, אשר שמועות מבוססות מאד מספרות עליו כי היה סוחר עבדים גדול, ועד היום
הינו בעל קשרים ב"תחום", הן בימי הדרום והן בעולם התחתי. מספרים על
"ביל הזקן", כי היה בזמנו בעל אדמות עצומות בפאתי הקולוניות, שם הועסקו
שחורי עור רבים כעבדים בתנאים הגרועים ביותר. עד היום, ניתן לשמוע את בריוניו
הותיקים שרים (בין היתר) את הפזמון הבא, בעת שהם משתכרים בפונדק:
"לביל הזקן יש כושון,
הוא מצליף בו כל יום
בין ערביים,
וכשביל הזקן עצבני,
הוא מצליף בו גם
בצהריים,
כי ביל הזקן הוא ברנש
די אלים,
וביל הזקן לא אוהב
כושונים,
ואם הכושון אך יעז פה
לפצות,
אז ביל לו ישבור את כל
העצמות"
ביל הזקן, או ויליאם פירסטון, לאחר שפרש מהעסקים בדרום ומכר את כל אדמותיו שם בהון
עתק לטובת קניית אדמות וכח במחוז פארנס, לא אחר להצדיק את המוניטין שלו. בתוך שנים
מעטות מבואו, התחזק במחוז פארנס מאד ה-RRK, קלאן
הזעם האדום המסתורי, אשר שם לו למטרה לרדוף כל זר בעל אדמות, ולמעשה כל מי שמנסה
להרים קול כנגד שלטונם של ביל הזקן וחבריו. כל יריב צפוי להתקפה לילית של
הלוחמים-קוסמים השולטים בלחשי להבות נוראים, הבאים רכובים על סוסיהם מתוך האפלה,
צווחים כשדים והורסים כל מה שנקרה בדרכם. עד מהרה, נמלטו רוב הזרים בעלי האמצעים
ממחוז פארנס, לרבות קהילה הקטיליאנית עתיקה שישבה שם מאות שנים, ולא נותרו מהם אלא
פועלים חקלאיים נדכאים, הנתונים להתעללותם של משגיחי העבודה והבריונים של
"ביל" וחבריו.
ביל הזקן איננו שוקט על שמריו, והוא החל צובר קשרים וכח
בהיידרקרון, שם נקשר עד מהרה לרבים מאד מבעלי הכח. למרות סלידתו המופגנת מזרים,
הוא מקיים קשרים, באופן מפתיע, עם השגריר המינגארי המפוקפק (ראה תאור ברובע
הנצחון, היידרקרון). כמו כן, הוא מקיים קשר מצויין עם הרברט סימקין, עם ראש העיר
של היידרקרון, ועם צ'רלס קראדר המנסה להשתלט על רובע התה (ר' ערך).
בירת המחוז, העיר קלירינג, הינה עיר אחוזות קרתנית ועשירה, הנחשבת
לאחת הערים הגדולות בהידרוסט אחרי היידרקרון (אף כי מכילה בקושי שליש מאוכלוסיית
עיר הבירה). מדובר בעיר נאה בעלת רחובות שדרה רחבים ונקיים, הידועה בבתי אחוזה
גדולים בעלי מרפסות עמודים מרשימות הנראות למרחוק. מאידך, ידועה העיר כשחצנית
ועויינת מאד. השלטונות נוהגים לחשוד מאד בהרפתקנים, ובמיוחד בכאלו שיכולים להסתבר
כעושי צרות שיתעסקו יתר על המידה בשלטונם של ביל וה-Wepco. אלו
מגורשים לא פעם מהמחוז, בעילות מעילות שונות, לא פעם לאחר שהושלכו לכלא.
קלירינג, המכונה בפי תושביה לא פעם "הבירה הצחורה" (The White Capital), מנסה להתחרות בהיידרקרון בכל האמור בפארקים, פסלי רחוב, בתי ספר
יוקרתיים ומוסדות ציבור (כך למשל, מצויה בה פנימיה יוקרתית לבנים בשם "האריה
המפואר", ואקדמיה צבאית ידועת שם "צריח הארגמן", אולם מעבר ליהירות
המקומית, שומרת היידרקרון על הבכורה כמעט בכל, שלא לדבר על היותה ססגונית ועשירה
יותר בתכנים, ומתוכנתת ומלאכותית הרבה פחות). גם העובדה כי האצולה ההידרוסטית
מתעבת את העיר ושליטה משחקת לרעת קלירינג, חרף כל מאמציו של "ביל הזקן".
כך למשל, מתאוננים ראשי ה-Wepco לא פעם בפני המלך
כי הצבא ההידרוסטי, אשר נשלט ברובו בידי בני האצולה הגבוהה, מפלה לרעה את בוגרי
האקדמיה שלהם. אלו משיבים בלגלוג, כי רמת האקדמיה דנן מתאימה, לכל היותר, להכשרת
משגיחי שדות וסוחרי עבדים, אבל בשום פנים ואופן אין די בה להכשיר "קצינים
וג'נטלמנים" הדרושים לדרגות הגבוהות בצבא הכתר.
אתר חשוב אחר המצוי בפאתי קלירינג, הינה חברת המרכבות "כנפי הזהב",
המייצרת חלק גדול מהמרכבות המפוארות המשמשות באימפריה, ומוכרת גם סוסים משובחים.
"כנפי הזהב", אשר בסדנאותיה מועסקים מאות פועלים בתנאים קשים, משמשת
מקור לחלק ניכר מכוחם של ביל הזקן ואחרים מראשי ה-Wepco, ומשמשת
כסמל סטטוס חשוב מאד, ביחוד בכל האמור במסיבות המפוארות ומרוצי הסוסים שהיא עורכת
בפתיחת כל עונה.
העיר החשובה השניה במחוז, לורווינג (כ-10,000 תושבים), בנויה סביב
מצודה קיידרהרצית עתיקה, אשר היום משמשת בחלקה כבית הכלא הגדול של המחוז, ובחלקה
כאיזור אחסון וחנויות מוזרות. חלקים אחרים במצודה נותרו נטושים, ועד היום מסופרים
עליה מספר סיפורי אימה; מספרים כי קציני חיל המצב הקיידרהרצי שהוצב במצודה הפכו
לקניבלים וכי סיפורי זוועה, חריגים אפילו לשלטון אחוות הגולגולת, ארעו בינות
לקירות האבן הקודרים. עד היום, מסופרים בעיר סיפורים על רוחות מעונות שנראו
משוטטות באיזור המצודה או ברחובות הצרים של העיר בשעת לילה, צרחות בקיידרהרצית,
נביחת כלבי רפאים וכיוצא באלו. כמו כן, מספרים כי מפקד המצודה האחרון גידל בהמה
שטנית שעודנה מסתובבת בנקבות העמוקות מתחת לעיר, מרחרחת ואורבת לקורבנות, או גרוע
מכך.
כיום, מצוי בעיר בית הכלא פורט-בנט (Fort Benet), הכלא
המרכזי של המחוז, המשמש בעיקר לטיפול בפשוטי עם שהמרו את פי ה-Wepco, זרים שלא
ידעו את מקומם והרפתקנים עושי צרות. המוניטין של הכלא הוא איום; מנהלו, קולונל
פרנסיס יואיט, בנו הנבער של צבעי עורות שעלה לגדולה לאחר ששירת מעל חמש-עשרה שנים
כחרב להשכיר ומשגיח עבודה בשירותו של פירסטון. יואיט ידוע כבהמה סאדיסטית מהסוג
הגרוע ביותר, עליו ועל קציניו מספרים כי הם יורשים ראויים לקיידרהרצים שישבו כאן
אי-אז. על הכלא מספרים אינספור סיפורים, המשתלבים בסיפורים הישנים וממשיכים אותם:
מזירת שעשועים של מנהלי הכלא, בה נערכים קרבות ושעשועים אכזריים, המשך בתחנה חשובה
מאד לסחר עבדים, ועד לכוחות אפלים מהתקופה הקיידרהרצית, הפועלים באין מפריע,
וגורמים לתופעות איומות בקרב האסירים. מספרים על הכלא כי כל צמח אשר שותלים בגניו
הפנימיים גדל בצורה מגודלת, כהה ומעוותת, וחלק מהקצינים מגדלים צמחים קטלניים
ומוזרים להנאתם. כמו כן מספרים כי הרפתקנים שהוחזקו בכלא תקופה ארוכה ושוחררו ממנו
הפכו בזה אחר זה לפושעים רדופי רשע, שמעשי זוועה נכרכו בשמם בכל אשר הלכו.
העיר לורווינג כולה, או למצער רובה, חיה סביב בית הכלא, וסביב
החנויות המוזרות שניתן למצוא ברחובותיה הצרים והאפלים. יש בה נפחיות רבות,
המייצרות נשק עבור כוחות ה-Wepco, ומשתמשות בעבודת
אסירים זולה לצורך כך, וכן לא מעט מכשפים בעלי שם מפוקפק, שפתחו חנויות שיקויים
וטובין אחרים ונהנים הן מכח האדם הזול והן מהאווירה האפלה. חלק ניכר מתושבי העיר
הינם משפחות או קרובים של הסוהרים והחיילים הרבים שמוצבים באיזור, באשר בפאתי העיר
מצוי מחנה צבא גדול הנשלט בידי ה-Wepco. האכזריות, כך
מספרים, הולכת ופושה באוכלוסיה, כמוה כמחלה מדבקת.
מקום חשוב אחר במחוז הינו יער הרנדון, יער אלונים עתיק המשתרע על
חופיו הדרומיים של המחוז; בעוד חלקיו הצפוניים הינם דלילים יותר, ידידותיים
ומרהיבים, ומשמשים את שועי המחוז ובעלי החוות למסעות ציד שועלים ופיקניקים, הרי
ככל שמתקרבים אל עבר הים, כך נעשים העצים סבוכים יותר, והנתיבים ביניהם פתלתלים
ומטעים. באיזורי החוף, מתפתלות תעלות מיים מלוחים אל תוך היער, יוצרות מנגרובים
מוזרים. יתר על כן; באותם איזורים, האלונים הינם עתיקים ועצומים לגודל, עד אשר בין
שורשיהם ניתן למצוא חללים בהם ניתן לבנות בתים אנושיים. באיזורים אלו שרד עדיין
מין קדמוני של שועל כסוף פרווה ונבון, זן שוכן מיים למחצה אשר נחשב קדוש בקרב
השבטים הקדומים, וכמעט נכחד בשל צייד בלתי מרוסן בתקופה ההידרוסטית החדשה.
אל אותם איזורים קשים לגישה נמלטו בשני הדורות האחרונים (בעיקר),
מיני נדכאים; איכרים שאיבדו את אדמתם, פליטים (חלקם הקטיליאנים) שנרדפו, וחלקם
איבדו את משפחותיהם, ועוד; אלו התחברו לקומץ הדועך של שוכני יער עתיקים בעלי תרבות
דרואידית, ויצרו כפרים קשים לגישה בתוך המנגרובים והשטחים המוצפים. רבים מהם הפנו,
ביאושם, עורף מוחלט לתרבות ההידרוסטית, וניסו לחדש מנהגים עתיקים, כגון סגידה
לאלילים קדומים ולשועלי הכסף.
ההתנגשות בין "השבטים החדשים" כפי שכינו אותם בבוז אנשי
פארנס, לבין החוואים העשירים ואנשיהם היתה אך ורק עניין של זמן; קשתים חורשי רעה
ארבו לציידי פארנס במעמקי היער, וטבחו בהם בלא רחמים. אנשי פארנס הגיבו בפעולות
תגמול, ולפחות פעם אחת ביצעו טבח בישוב של פליטים. אם נראה היה בהתחלה כי נצחון
אנשי ה-Wepco הינו אך ורק עניין של זמן, הרי כפות המאזניים התאזנו כאשר התערב
לטובת "השבטים החדשים" בעל ברית עוצמתי ובלתי צפוי; הדוכס סדריק
הנינגלור, איש צי בכיר בדימוס ואחד האצילים החזקים ביותר באי ההידרוסטי. הלה, אציל
תקיף וגאה ואוייב בנפש של "ביל הזקן", לא רק ששלח את אנשיו בספינות
לסייע לפליטים ויושבי היער בנשק, אימון וציוד, אלא גם פעל בארמון המלך בכדי להצר
את צעדי ה-Wepco, בעניין זה, כאשר הוא משמש מליץ יושר תקיף לאנשי היער. ביל הזקן
ואנשיו קובלים בקולי קולות, כי מדובר במזימה חדשה של האצולה הותיקה להשתלט על
המחוז, והמאבק מאוזן כרגע, ומצוי בעיצומו.
·
בחזרה אל דף האינדקס של האימפריה ההידרוסטית
·
בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם
הידוע
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש.
צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום