אינדקס ההרפתקנים של קלדאריה

חזרה אל דף השער

יורשת

הקרדינל

קו-זמן

הרפתקנים

גזעים

ארצות

דמדומי
המערב

מפלצות

טכניקה

חי וצומח

אלים


הנרייטה לוסטון (Henrietta Lostone)

 

מקצוע: אבירה-אשליינית (Myth Rider)

 

מראה חיצוני: הנרייטה חגגה לאחרונה את יום הולדה ה-43. היא אשה מרשימה, בעלת חזות של ליידי הידרוסטית קלאסית. שערה חום-כהה, אסוף בדרך-כלל בתסרוקת אופנתית של המעמד הגבוה. פניה מעוטרים במצח גבוה וזוג עיניים אפורות; אפה ישר ודק, ושפתיה (בדרך-כלל) מאופרות בקפידה. חזותה הטבעית מקנה רושם של אשה נבונה ומעמיקה, עם קורט של גאווה "ביצ'ית" במעט, וקמצוץ של עצב שקוע עמוק בתוך העיניים האפורות. עם זאת, במהלך חייה למדה לשחק ולהעמיד פנים באורח כמעט מושלם, ולכן היא מסוגלת לעטות בנקל חזויות שונות: החל מחזות שכולה חנופה מסוגננת ההולמת את מסיבות החברה הגבוהה, השתתפות מעושה בצער, ואדישות קרה המלווה ב"פני פוקר" הגורמות לה להראות כאילו נחצבה בשיש... וישנה אף ארשת נוספת, של הנרייטה הצעירה ואחוזת ההתלהבות, שכמעט נשכחה מלב במשך השנים: פנים מלאות להט והתלהבות טהורה, עם עיניים דולקות באש שובת-לב, ושער פזוז המתנופף בפראות סביב ראשה וכתפיה; מחזה שכמו נלקח מהאגדות הרומנטיות עליהן גדלה בנעוריה.
כאשר היא מתהלכת ב"מקומה הטבעי" בקרב החברה הגבוהה של היידרקרון, הנרייטה מאופרת ומסורקת בקפידה, לבושה שמלות על-פי מיטב האופנה שנארגו עבורה במיוחד בידי פירמת סופטקלאוד מרובע המשי, ועליהם תכשיטים יוקרתיים המקנים לה חזות מפוארת, אולם רחוקה מאותה נובורישיות צעקנית, המאפיינת רבות מנשות המתעשרים החדשים. הפריט היחיד שפוגם מעט בחזות המושלמת הוא עדיליון כסף ישן שנח תמיד על לוח ליבה, עשוי אמנם ביד אומן, אולם בסגנון ההולם יותר את המסורת הקודוריאנית הישנה; עין קפדנית שתסקור אותו מקרוב יכולה להבחין, כי הוא ישן למדי, ואחד מקצותיו נחבט והשחיר במעט. אולם הנרייטה אינה נפרדת מהמדליון הזה לעולם.

חרף גילה, הנרייטה נראית 'שמורה היטב' - לא צעירה אומנם, אולם עדיין אשה מושכת, שיכולת המשחק ולשונה השנונה תואמים ותורמים לחזותה הנאה ולהיותה אשת חברה ברמ"ח אבריה. מחזה נפוץ היה, בשנים עברו, לראותה מרפרפת בין הגבירות רמות המעלה, מחמיאה ועוקצת לסירוגין, ותובעת לעצמה בהצלחה רבה תפקיד מרכזי בכל נשף, סעודת אצילים או ארוע חברתי אחר בו השתתפה; קשה עד מאד היה לראות, באותן שנים, את המיאוס והצער המרצדים בעומק עיניה - מרוחקים וחבויים בקפידה, אולם נוכחים תמיד.


שושלות לוסטון ולייקבורו (Lakebarrow): שושלות לוסטון ולייקבורו, אשר האיחוד האחרון ביניהם הסתיים במפח נפש בגירושי הנרייטה מבעלה רודריק, באו שתיהן ממחוז ריברהייז (Riverhaze), עמק פסטורלי עצום בפינתו הצפון-מזרחית של מחוז ואלנסטון[1] העצום; ריברהייז הירוק, שנהר ווסטמור היפיפה חוצה אותו לאורכו, כלוא משלושה עברים בידי רכסי הרים, הסוגרים עליו בצבת רבת-רושם. המחוז היה במשך דורות רבים פרובינציה שמרנית ומנומנמת, וחלקו נותר כזה עד עצם היום הזה.

בני לייקבורו, שהגיעו בשלהי המאה ה-22 לסה"ה למעמד הרוזנים של עיר המחוז[2]  מציגים אילן יוחסין לפיו היו אצילים במערב הידרוסט עוד בתקופת התוהו של ראשית האלף השני; כך או כך, השושלת שלחה בנים רבים למסדר סנט-קודור, וכמה מהם השתתפו כקצינים בכירים במלחמת הקודש של הלודן במחצית המאה ה-22; על פעילותם שם, חלוקות הדעות; בעוד שהסיפור הרשמי מאריך בתאור הצלחות ומעשי גבורה, הרי שסיפורים מחמיאים פחות מספרים כי אחד או יותר מבני לייקבורו היו שייכים לאבירים המושחתים שעסקו בביזה וטבח, ותרמו לסופה העגום של המלחמה. כך או כך, אין חולק כי כתוצאה מן המלחמה צברה המשפחה עושר רב, והפכה לשושלת החזקה ביותר בריברהייז.
שמם של בני לייקבורו בהם להם מאחוזתם העתיקה, היושבת על מדרון בפאתי המחוז, במקום בו בוקע הנהר משורת אגמים הרריים ונקבות בסלע; גרסה אחרת מייחסת את השם לצורת הטירה, הנראית בלילות ירח כמו עגלה מוזרה, היושבת על פאתי אגם קטן. סמלם של בני לייקבורו הוא ספינה שחורת מפרשים, וכוכב ירוק זורח מעליה, אורו נוגה על המיים.

בני לוסטון הופיעו בריברהייז בתקופת "החצר המרקדת", ככל הנראה בראשית המאה ה-23; נראה, כי מדובר למעשה בענף של שושלת הוקריץ' (או בשמה הקודם הוקווינד), מן ההרים הגבוהים מצפון למחוז. אביהם הקדמון רולהאן היה לוחם אדיר מקלאן הרועים ההררי מק'מור (Mc'moor), שלחם מלחמת גרילה עזה בכובשים הקיידרהרצים בתוך מולדתו הגבוהה והקשה לגישה, ועמד בקשר סודי עם העלפים מקלסילדי. בשלהי הכיבוש הקיידרהרצי, בעשור השלישי של המאה ה-21, הוביל רולהאן מק'מור התקפה עזה שכבשה את מצודת ההרים הקיידהרצית Falkewidden, ושינה את שמה להוקוינד. שנים מספר לאחר מכן, לאחר שחרור הידרוסט, זכה מנהיג הרועים המגודל לתואר הבארון הראשון לבית הוקווינד. בשלהי המאה ה-22, בשל סכסוכי ירושה, התפלג בית הוקווינד לשניים: בני הוקריץ', שנותרו לשלוט במצודה ההררית, והוסיפו לעמוד בקשר מסורתי עם עלפי קלסילדי[3], ובני לוסטון, אשר ירדו מההרים ורכשו לעצמם אחוזה בפאתי העיר סטרימבלייז (מרכז מחוז ריברהייז).

עד-מהרה, השתלבו הלוסטונים בחברה הכפרית-שמרנית של אצילי המחוז, והפכו לחלק בלתי-נפרד מהם. הם עמדו בקשרים מצויינים עם בני לייקבורו, והתחתנו עמם מספר פעמים לאורך הדורות. כמו בני לייקבורו, קשרו קשרים טובים אף עם העתיק והמכובד בבתי האצולה של המערב - בית הדוכסים של ווסטמורשילד. בית דוכסי המערב, גם לאחר שאיבד את השלטון הפאודלי על מרבית מחוז ואלנסטון ושכניו, נותר כמעט כסמל מקודש בעיני מרבית האצילים בתקופת "החצר המרקדת", ושימש פעם אחר פעם מנהיגם ודוברם אל מול השלטון המרכזי.

 

כל בתי המערב הוכו, מי יותר ומי פחות, בתקופת פרופסור הנקן, בעיקר לאחר תמיכתם הצבאית במרד הכושל של אבירי סנט-קודור; לוחמי הקראובנפאוגו שהובאו להידרוסט בידי הרדיקלים ("בשם אלוהי השלום"), רדפו במיוחד את בית לייקבורו, שבניו נסו צפונה וחסו במצודת הוקווינד בכדי להמנע מטבח. חרף העובדה, כי לאחר תבוסתם הסופית של הנקן ובני קראובנפאוגו בשנת 2366, הושבו לשושלות המערב כל הזכויות והאדמות שהוחרמו בידי הרדיקלים ובעלי בריתם, אולם מעטות מהשושלות הצליחו להתאושש ולשוב למלוא כוחן, כפי שהיה בתקופת "החצר הרוקדת". לאחר מכן, ראה המערב החקלאי בעיניים כלות כיצד מתרוממת הידרוסט לגבהים ומתעשרת, ומותירה רבות מן השושלות האגרריות בצל. בית לוסטון איבד בתקופה זו רבות מאדמותיו, והפך לשושלת קטנה ועניה למדי של בארונים, החיה בצילם של בני לייקבורו.

שושלת רוזני לייקבורו היתה ככל הנראה אחת ממשפחות האצולה היחידות במערב שהצליחה לצבור עוצמה; פרנסיס לייקבורו המוזר היה הבכור בשלושת בניו של הרוזן הורל לייקבורו, ונחשב במשך שנים כ"עוף מוזר" וחצי מנודה במשפחתו. הוא נטש את אחוזת המשפחה וחי שנים ארוכות בהרקאלסיליי, בקרב מעמד לוחמי ה-Raukoray (ראוקוריי)[4], עד שהפך לאחד הידועים בהם. במהלך המלחמה הגדולה בין הידרוסט לברית האפלה, בא לעזרת הוד-מלכותו בראש לגיון של ראוקוריי הרקאלים עוטי מסכות זהובות, וזכה לתהילה והצלחות רבות. את המלחמה סיים בתואר הגנראל-הרוזן לבית לייקבורו, יקיר הוד-מלכותו ושומר האיזמרגד הירוק.

פרנסיס, שנותר אדם מוזר וזעוף, כבול בקודים הסבוכים של הראוקוריי[5], לא ניצל את הצלחותיו לעשיית עושר רב. אלא שחסר זה הושלם במהירות בידי שני אחיו, רודריק ואלפרד, שמיהרו להתפייס עימו ולהכתירו כראש המשפחה[6], כשהם מטיבים לנצל את ההצלחה ולהפוך את בית לייקבורו לבית העשיר ביותר במערב, מעל ומעבר לעושרו המדלדל של בית ווסטמורשילד. האח השני, רודריק, פרש ממסדר סנט-קודור בכדי להקדיש את זמנו לעסקים, אף כי תקופה ארוכה הוסיף לטעון, לא בלי כנות מסויימת, כי הוא שומר על הערכים הישנים ומבקש למעשה לגונן עליהם.

 

תולדות חייה של הנרייטה לוסטון: הנרייטה נולדה בשנת 2397 לסה"ה, הצעירה מבין חמישה ילדים; שניים מאחיה נספו במהלך מלחמות הכתר בעודה ילדה צעירה, ובחיים נותרו רק אחיה פיליפ (נולד 2388) ואחותה מייסי (נולדה 2395). פיליפ קיבל את ראשות משפחת לוסטון ותואר הבארון בשנת 2405, בעודו בן 17 בלבד, דבר אשר התנקם בשושלת עד מהרה. באותה עת, היה מצב הלוסטונים בכי רע; בצורת הכתה באדמות שנותרו להם, וחובותיהם האמירו. אביה של הנרייטה, הבארון רנדולף, נפטר מהתקף-לב, כאשר הפסיד במשפט שניהל כנגד אחד מנושיו, ואמה סינטיה איבדה בהדרגה, בשנים לאחר מכן, כל קשר עם המציאות, עד מותה בשנת 2417.

פיליפ הצעיר גדל להיות אדם מתוסכל, מביט בעיניים כלות בידידיו מבית לייקבורו ובתהילה והעושר שפוזרו בהידרוסט בשנים שלאחר הנצחון האדיר בקרב ראגאמות' ויסוד האימפריה (2408 ואילך), ואף לא שמץ מהם הגיע אליו.
שאיפותיו של פיליפ לתהילה, כמו גם הקריירה שלו בחיל הפרשים, נקטעו כאשר נפצע בקרב בשנת 2407, כאשר ספגה פלוגתו המסתערת גשם קליעים בוערים שנורו מספינות מלחמה קיידרהרציות שהפליגו לאורך המיצרים הדרומיים. בהפגזה, נפל פיליפ מסוסו הגוסס, נכווה ונרמס קשות; אחיו התאום צ'ארלס לוסטון, שדהר לפניו, נהרג אל מול עיניו. לא נותר לבארון הצעיר אלא לשוב לאחוזתו המצמטקת, אבל ומתוסכל, כאשר כל שאיפותיו לתהילה נגוזו. למעשה, ידידותם ועזרתם של בני לייקבורו, בעיקר רודריק (ידידו מילדות), היתה הדבר היחיד שעמד בין משפחת לוסטון לבין פשיטת רגל מוחלטת באותם הימים. אי-כה, בעזרתם, הצליח הבארון לוסטון הצעיר להפטר מחובות אביו, וליצב בידו אחוזה קטנה ומספר אדמות ליד סטרימבלייז; אולם מרירותו וחלומו של פיליפ להתעשר במכה גדולה ביום מהימים לא פסו מעולם, ולאחר שנים מעטות הביאו עליו ועל כל המקורבים לו אסון כבד.

הנרייטה גדלה, פחות או יותר, בחברת אחותה מייסי והאומנת שלה, מיס רימבל. בעוד מייסי גדלה להיות ילדה שקטה וטובה, שאהבת חייה הם ספרים, היתה הנרייטה ילדה שובבה, סקרנית ונועזת. היא תעבה מאז ילדותה את הקפאון וארשת האבל והתבוסה ששררו באחוזת לוסטון המצטמקת, וחיכתה לרגע בו תוכל להמלט לחיים עצמאיים יותר. בסופו של דבר, נשלחו היא ואחותה מייסי לגדול שנתיים בטירת הוקווינד, כחניכות צעירות של הליידי השליטה פטרישיה הוקריץ'. מייסי התחברה כמעט מיד עם בנה הבכור של הליידי, אדוארד השנון והמשכיל, ולאחר שנים נישאה לו והדרימה עימו להיידרקרון, לשם עקר לשם לימודי משפטים באקדמיה הגדולה של הוד-מלכותו. הנרייטה, לעומת זאת, התרשמה על עמקי נשמתה כאשר נפגשה עם אורחת מסתורית שהזדמנה לטירת הוקווינד בדרכה מקלסילדי; כוהנת זאהדארינית תכולה בשם זאהאדין[7] ואליירי קיאל (Zahadyn Valiery Kiel). הנרייטה הצעירה סוחררה בכל-ראשה מסיפורי האגדה והמסתורין ששמעה מפי הגבירה הזרה, עד שהתחננה בפניה כי תקח אותה בתור חניכה, והסכימה לקבל עליה את אמונת ה-High one כתנאי לכך. לא הועילו לבארון פיליפ הצעיר כל כעסו ואיומיו; אחותו בת ה-15 עמדה במריה, ונטשה את הידרוסט ואליה כאחד; הופכת לחניכתה של ואליירי קיאל, הפליגה עמה להרקאלסיליי המסתורית, שם שימשה מורתה ככוהנת עמיתה למסדר מקומי של אבירים-אשליינים (Myth Riders), הסוגדים לקדושה הכחולה מאנאריין[8].

כך, הגיעה הנרייטה (או הנריסיי, בשמה ההרקאלי) לפרקה בארץ הזרה, והוכשרה כ-Myth Rider צעירה. באופן טבעי למדי, התחברה עם עלמה זרה אחרת, שהגיעה לשם בנסיבות דומות לשלה: קיידרהרצית בשם נטאשה בלאו. לחבורתן של השתיים הצטרפה מאוחר יותר גם פלדינית הידרוסטית צעירה מחוז האלנס, ג'יליאן האלנטיל, יתומה שהסתובבה רבות בקרב מאמיני ה-High one, אף כי נותרה מאמינה אדוקה בקודור ובאלת האור.

שלוש הידידות היו חלק מחבורת Myth Riders שירדו בשנת 2416 לדרום הרקאלסיליי, אל שפלת סתאוס האמידה (הנתונה להשפעה הידרוסטית הולכת וגוברת[9]), בכדי לצוד שם כוהני-זדון ערמומיים, שחדרו אל תוך האצולה המקומית. שנה זו היתה השנה המאושרת בחייה של הנרייטה; החבורה עברה סדרת הרפתקאות מסעירות ונחלה הצלחה אחר הצלחה. בסופו של דבר, עלה בידיהם לאתר ולהשמיד את כוהני הזדון אחד אחד, ולחשוף ולהביא למאסרם של מספר אנשים חשובים ששועבדו להם בסתר. כמו כן, עלה בידי נאטאשה בלאו לשים את ידיה על מסמכים של כוהני בלגורת', השופכים אור על חוליות אחרות ברשת הזדון הפועלת במזרח ים הצעיפים המרקדים, ובסיסה מצוי, כצפוי, בעיר המסחר העשירה והפרוורטית קאהנדבריש, בעלת בריתה של הידרוסט. שלוש ההרפתקניות הצעירות, שהתמלאו גאווה פזיזה עקב הצלחותיהן הקודמות, לא שהו לעצתה של זאהאדין ואלריי קיאל, והפליגו אל קאנדבריש ההומה והססגונית בכדי לשים את ידן על "ראש הנחש": כוהן ערמומי שדם שדים זורם בעורקיו, אשר נודע ביכולתו להחליף תחפושות ולטוות מזימות ערמומיות, ובין היתר חיבב מאד תחפושות של ליצן, שפניו מכוסות במסכה המזכירה עלה אדום ומשונן.

המאבק בין ההרפתקניות הצעירות לבין "העלה האדום" היה קצר, והסתיים בנצחונו המוחלט של האחרות; הנרייטה וחברותיה, שלא הכירו את הכרך הצפוף, הבוגדני והמסואב עד היסוד, הוטעו ונבגדו פעם אחר פעם; בסופו של דבר, שועבדה נאטאשה בלאו לכשפי האויב, ומכרה את נשמתה לבלגורת', הנרייטה וג'יליאן ניסו להמלט, והופרדו זו מזו בין הסמטאות החשוכות; רק שנים לאחר מכן שמעה הנרייטה כי ג'יליאן נהרגה דקות ספורות לאחר פרידתן. מתביישת לשוב למורתה, חזרה הנרייטה, מובסת ואבלה, אל מחוז הולדתה (ראשית 2417). מששבה אל בית אחיה, הפציר בה הלה לנטוש את "דרכי הטירוף" ולשוב למקומה הראוי לה, כליידי הידרוסטית. יותר מאשר על-ידיו, הושפעה בידי פחדיה ותחושת הכשלון הגדולה שליוותה אותה, ובעיקר על-ידי רודריק לייקבורו האצילי, שהתאהב בהנרייטה וביקש את ידה. אחד הדברים שקסמו לה ברודריק, היה העובדה, כי בא מרקע דומה לשלה: אביר סנט-קודור לשעבר, שאילוצי החיים והמציאות הביאו אותו להחליף את החרב בפנקס הסוחרים. אחיה פיליפ, מטבע הדברים, תמך בהתלהבות בנישואין, אשר יצרו קשר ישיר בינו לבין ידידיו מבית לייקבורו; וכך היה.

נישואיהם של רודריק והנרייטה החלו באהבה פורחת; הזוג הצעיר חי לסירוגין בריברהייז ובהיידרקרון, שם ניהל בעלה חלק מעסקיו. מן הנישואין נולדו שתי בנות ובן:
התאומות הלא זהות קארן ואנדריאה (נולדו 2420), ורודריק ג'וניור (נולד 2423). אלא, שאט-אט, החלו מצטברים משקעים, אשר עם הזמן העכירו את האהבה, הופכים אותה בהדרגה לאומללות;

אמנם, ראש משפחת לייקבורו, הגנראל פרנסיס, חיבב מאז ומעולם את הנרייטה (והרקע ההרקאלי של שניהם אך חיזק את הקשר ביניהם) והתייחס אליה ברכות ובאוזן קשבת (כמעט כתחליף לאבא שנגזל ממנה בילדותה), אולם לא כן עשה האח השני לבית לייקבורו, לורד אלפרד; הלה, שהציג עצמו כאדם אדוק וקפדן, היה לאמיתו של דבר אדם מופרע וכפייתי, בעל כשרון בלתי נדלה לשנוא ולנטור טינה. ככל הנראה, חשק אלפרד בהנרייטה, ותעב אותה על כך כי אינה שלו. אי לכך, השקיע שנים בנסיונות לסכסך בין הנרייטה לבעלה בדרכים מדרכים שונות.

משבר גדול עוד יותר פקד את הזוג החל משנת 2427; אחיה של הנרייטה, הבארון פיליפ (שהיה אחד מידידיו הקרובים של רודריק), לא איבד מעולם את תאבונו הנואש להצלחה ועושר, ועד מהרה הפך אותו זה קורבן לתרגיל אשר עלה לרבים מאצילי המערב הנחלשים במחיר כבד. באותה שנה, הטה פיליפ אוזן להצעותיו הערמומיות של עורך-דין מכובד למראה בשם הרברט מולינס, שהקסים אותו ואצילים רבים אחרים (כולל הדוכס ווסטמורשילד), בהצעה לפרוייקט כלכלי גדול שישפר את מצבם. האצילים, שרבים מהם לא היו בעלי ידע כלכלי כלשהו, פותו להכנס לשותפות עם ה-Royal Southwash Company, להקמת כפר ופארק נופש מהודר "בנוסח הערכים הישנים והטובים", אשר לא זאת בלבד שיזרים להם הכנסות גדולות, אלא גם ישפר את מעמדם ויעלה את קרן המנהגים העתיקים אצל רבים מתושבי הערים העשירות.
כך, נפל הבארון פיליפ לוסטון, כמוהו כדוכס ווסטמורשילד ורבים אחרים הישר למלכודת, באשר רק לאחר שהושקעו סכומי עתק, הסתבר לאצילים כי שותפם אינו אלא חברת קש מאחוריו עומד ה-
Big Bank של ג'ורת'אן ביג הידוע לשמצה[10] ומספר גורמים מפוקפקים אחרים (ביניהם יאנוס ראפליי מסתאוס (סתאוונסן), אותו הכירה הנרייטה כטיפוס מפוקפק ביותר עוד בימי נעוריה), שהפיל את האצילים בתרגיל משפטי-כלכלי שגרם להם נזק עצום ואילץ אותם בסופו של דבר, לאחר משפט כושל, למכור את חלקם ב"פרוייקט" בפרוטות לביג ושותפיו, והשאיר רבים מהם, בעיקר בית ווסטמורשילד, שקועים בחובות עתק.

אל מול עיניהם הכלות של האצילים, החלו אנשיו של ביג, בניצוחו של עורך הדין מולינס, לבנות על שפת אגם הדוכס בריאן, לאורך חופי מחוז ריברהייז, כפרי שעשועים שהפכו שם דבר למרבציהם של נערי שעשועים ומהמרים[11]; חורשות עתיקות נכרתו, והאגם היפיפה זוהם, לזעמם של האיכרים המקומיים, שלא עבר זמן ורבים מהם התרוששו ונאלצו למכור את אדמותיהם. לא זאת בלבד כי הבארון לוסטון נהרס כליל, אלא שבראשית הפרוייקט שכנע גם את רודריק לייקבורו להשקיע כספים באותו תרגיל-נפל. רודריק הסכים בשל הפצרות ידידו הטוב, אף כי חושיו הורו לו להזהר, ולמזלו הסכום שהשקיע לא היה גדול מדי, ולא גרם לו נזק אמיתי לטווח ארוך; חרף זאת, נאחז רודריק בזעם נורא על אובדן כספו, והוא חרף וגידף את ידידו לשעבר, האשימו בכל מה שקרה, והודיע לו כי אין הוא מעוניין בכל קשר עימו. הנרייטה נקלעה ביניהם, ובסופו של דבר, הן מכעסה על אחיה והן מאהבת בעלה, צידדה ברודריק, וניתקה במצוותו את קשריה עם אחיה, דבר שגרם לה (חרף הכל) לכאב רב, וחיבל עוד יותר ביחסיה עם בעלה.

גרוע עוד יותר היה השינוי שחל ברודריק לאחר הפרשה; חרף העובדה כי הסכום הכספי שאיבד לא היה גדול במיוחד, משהו קרה בתוכו לאחר הפרשה; כביכול, כך אמר לאשתו, השכנע כי חלפו ימי האצולה הישנה, ואין לערכים הישנים עוד זכות קיום. אי לכך, שינה בהדרגה את אורחות חייו, התנתק מידידים ישנים והתחבר יותר ויותר עם תעשיינים עשירים הנמנים על הסיעה הכלכלית בפרלמנט. החל משנת 2434, החל משמש בתפקיד חבר פרלמנט מטעם הסיעה הכלכלית של לורד סילבריץ'. רק מפעם לפעם, נזכר עדיין בדרכים הישנות, ואז היה שוקע בפרצי דכאון ארוכים, או נאחז בזעם חסר פשר, בעיקר על עצמו אך גם על הסובבים אותו. הנרייטה ראתה בחלחלה את השינוי, ומצאה פחות ופחות את מקומה לצידו.

חרף הדברים הללו, הרי שכלפי חוץ, היו הנרייטה ורודריק זוג זוהר, משועי החברה הגבוהה בהיידרקרון; הנרייטה היתה אשת חברה, ושימשה לא פעם כמארגנת נשפים גדולים ונשיאת מועדוני ליידיס יוקרתיות; לבושה וטעמה ביינות היה לשם דבר, ושימשו מודל חיקוי; לא פעם, התארחו אצלה שועי ארץ, והיא עצמה הוזמנה לשאת נאום במסיבת יום הולדתו של הנסיך ריצ'ארד וויטהולד, שנתן את חסותו למועדון הוויסט המלכותי שעמדה בראשו. הרעל שחלחל בין בני הזוג נדחק למסתרין, הופך את האהבה לנתק הולך וגובר ביניהם. פיליפ השבור נטש את ריברהייז חסר פרוטה, הצפין ומצא עבודה דחוקה כלבלר בעיר בלאקטרי שבמחוז הלגון הנידח; מאז, נותק כליל הקשר בינו לבין אחותו, ואין הנרייטה יודעת את אשר עלה בגורלו.

הפיצוץ הגדול התרחש בשל הבת אנדריאה; בעוד אחותה התאומה, קארן, גדלה כליידי מסוגננת וזוהרת, שהביאה להוריה גאווה גדולה, חרף דאגתה ההולכת וגוברת של הנרייטה, כי היא גדלה יהירה וקשת-לב מדי. הבן הצעיר, רודריק ג'וניור, הוכרז מילדותו כ"יורש העצר המשפחתי", וגדל כנסיך מפונק (וחמוד) שגדל על אהבת מותרות, וכל חפצו ניתן לו. אנדריאה, לעומת זאת, הזכירה יותר ויותר את אמה בצעירותה, ככל שהלכה והגיעה לפרקה; מרדנית, תמימה ונועזת, בעלת אידיאליזם בוער וכשרון לא מבוטל. היא היתה צמאה לסיפורי נעוריה של אמה, ואילו אביה, חרף העובדה כי הטיל וטו על כל רעיון לשלוח אותה להתחנך אצל ה-Myth Riders או "זרים לא מהוגנים" אחרים, נמנע מלרדוף אותה באמת ובתמים בשל תחביביה - אולי מפני שהזכירה לו במעט את עצמו, כאשר היה צעיר יותר, נטול דאגות ושלם עם עצמו. במאוחר, הסתבר, כי היא הפכה תלמידתו בסתר של Myth Rider זקן בשם זאהאדו דאהמינות' קאהר (Zahado Dahminoth Kahr) שהתיישב בהיידרקרון. מאחר ואנדריאה גדלה בבית פגוע ומצולק בשל מעלליו של עורך-הדין מולינס, חלמה להתנקם בו, וכהרפתקנית צעירה ופזיזה, סברה כי היא מסוגלת להתחקות אחר מעלליו.

האסון נחת בסתיו 2438; בפעם האחרונה שראתה הנרייטה את בתה, סיפרה לה זו בגאווה, כי היא וידידיה עלו על קצה חוט, ממנו יוכלו להתחקות על עסקים מזוהמים בהם קשורים עושי דברו של מולינס ביחד עם אחד מבני בית האצולה דה-הורנל; זו נמלאה חשש והזהירה אותה, נזכרת בכשלונה הישן שלה עצמה, אולם אנדריאה הרגיעה אותה והסתלקה לדרכה, כשהיא מבקשת מהנרייטה לדבר עם בעלה של אחותה, השופט הוקריץ', ולהכין אותו להוצאת צווי מאסר כנגד "דג שמן מאד".

משנעדרה והחמיצה ארוע חברתי חשוב, נמלאו הוריה דאגה, וביקשו מגנראל פרנסיס שהזדמן לעיר לחפשה; הנרייטה זוכרת היטב, כבסיוט, את הלילה הגשום בה צעד הגנראל הזקן מתוך הגשם, כשהוא נושא בידיו את גופת בתה; עם אנדריאה, מת אף חלק מליבה של הנרייטה.

מכאן, היתה ההדרדרות מהירה וקטלנית; שני בני הזוג האשימו זה את זה באחריות למקרה - באשר כל אחד הטיח באחר, כי לא ריסן את אנדריאה מבעוד מועד (וככל הנראה, היה הצדק עם שניהם, כל אחד מסיבותיו שלו); רודריק, כמעט מטורף מזעם, האשים את רעייתו כי היא החדירה את "סיפורי ההבלים על אבירות ארורה" לראשה של הילדה, וגרמה למותה. הוא רתח עוד יותר, כאשר התברר לו כי הנרייטה החלה לכפור באלי הידרוסט - "אותם אלים קפואים ושקריים שהכזיבו", ושבה לאמונת נעוריה, באל הגדול של זאהאדריין. הסכסוכים הפכו למאבק גירושין מכוער, שהפך לשיחת העיר, ונמשך כשנה; רודריק שכר את טובי עורכי הדין, ביניהם הפרקליט הערמומי והידוע לשמצה אנדרו סולפה (Soulfee), שעשה מהנרייטה האומללה שמות בבית המשפט; לולא תמכו בה מייסי ובעלה, השופט הוקריץ', היתה הנרייטה מסיימת את השנה חסרת כל, וככל הנראה שולחת יד בנפשה. במיוחד, הכאיבה לה בתה קארן, שצידדה באופן הבוטה ביותר ברודריק, השפילה אותה בפומבי והודיעה כי היא רצחה את אחותה, ואין היא רוצה עמה כל קשר. החמיר את המצב, כמובן, גם אלפרד לייקבורו, שחרחר רעל ודאג למנוע כל אפשרות לפיוס, ובסתר רמז להנרייטה, כי הוא רוצה בה כפילגשו הסודית, רעיון שעצם העלאתו עורר בה בחילה.

בסופו של דבר, בוזתה הנרייטה בפני כל החברה הגבוהה, בשל תעלוליו של סולפה ועמיתיו הכבודים, ונותרה בלא ילדיה ועם רכוש מועט, שרובו מושקע בבית קטן ומוזנח בשולי רובע התה בדרום היידרקרון, ששימש בעבר הרחוק כבית נופש צנוע. עד מהרה גילתה, כי היא נותרה כמעט בלא ידידים, באשר כל הגברות הכבודות שחיזרו אחר חברתה בימי זוהרה, העדיפו להתרחק ממנה כעת ולרכל עליה באותן מסיבות בהן כיכבה בעבר. פרנסיס הזקן שמר עמה על קשר והציע לסייע לה, לפי דרכו המחוספספת, אולם גאוותה של הנרייטה היתה גדולה מדי, מכדי שתקבל עזרה מאחד מבני לייקבורו... לפחות לעת עתה. עד מהרה, נחתו עליה שתי מכות נוספות ששברו אותה כליל. בנה הצעיר, שנפגע קשות בעת הגירושין ובשל המניפולציות הרגשיות שהופעלו עליו, הדרדר לעפר, והחל מבלה עם נערים מפוקפקים (כגון ארני וביווי הידועים לשמצה), להסתובב בחורי הוללות ו"להזרק" בתוכם, אגב שתיה לשוכרה ושימוש בסמים; יד זדונית נעלמה, ככל הנראה של אלפרד, דאגה לעדכן את הנרייטה בסיפור, תוך הדגשה כי הדבר קרה באשמתה, בשל החינוך הגרוע שנתנה לו, הזנחת חובותיה כאם, כפירתה באלים והדרך אליו התאכזרה אליו (!) במהלך הגירושין.

הגרוע מכל קרה בשלהי 2439; אחותה האהובה מייסי מצאה את מותה בתאונה, אשר רבים הנידו ראשם והעירו, כי לא היתה זו תאונה כלל ועיקר, אלא נקמה של כמה מרבי-הפושעים בעיר ביריבם השנוא, השופט אדוארד הוקריץ'. כעת, חשה הנרייטה כי היא נותרה בודדה בעולם, בלא סיבה להמשיך ולחיות[12], והיתה קרובה לשלוח יד בנפשה.

אולם אי-כה, נמנעה מלעשות כן; דבר-מה לא ברור, אולי חלום שחלמה, שכנע אותה לנהוג בדרך מוזרה ולא צפויה; נוטלת כמה מחפציה הישנים, החליטה במפגיע לנסות ולחזור לימי נעוריה; במשך מספר חודשים, ניסתה לשוב למיומנותה הישנה, וגילתה כי חלקה הגדול אבד לה, ויעברו חודשים על חודשים עד שתשיב לעצמה את כוחה המלא, אם בכלל. אולם, דבר זה לא הרתיע אותה, להיפך; הנרייטה נשבעה לשים את העבר ואת החברה הגבוהה השנואה והמושחתת מאחוריה, ולנסות לחזור אל התום והטוהר שנגזלו ממנה... או, מה שסביר לא פחות, למות בנסיון לעשות כן.

 

עלטה כבדה של לפנות שחר שררה סביב, כאשר פתחה הנרייטה לוסטון את הדלת; גשם שוטף וקר ירד, כמו באותו לילה בו הובאה אליה בתה המתה. מגיפה את הדלת מאחוריה, התעטפה במעיל המסעות הישן מעל שיריונה הכחול-דהוי. בזאת הפעם, נשבעה לעצמה, היה לא תהיה עוד דרך חזרה. ידה אוחזת בעווית את ניצב חרבה הרטוב, חמקה בחשיכה במורד הרחוב הנם את שנתו, בדרך המוליכה לעבר גילדת ההרפתקנים של רובע רמילטון.

 

אופי והתנהגות: הנרייטה משכנעת את עצמה בכל כוחה, כי נקטה בצעד הנכון, ולו במאוחר. אסור היה לה, היא משוכנעת, להכנע בנעוריה ולחזור להיות ליידי באותה חברה גבוהה בוגדנית ומושחתת, אותה היא מכנה בתעוב "החברה הגבוהה שלהם"... אסור היה לה לבגוד בזכרונה ובדרכה של ג'יליאן. כך, נטלה מחייה כל ערך והפכה לשבר הכלי המוכה שנדרס ונרמס עד לבלי-היכר. כעת, היא נחושה בדעתה להיות ההיפך הגמור: לוחמת גבוהה, קשוחה ועטויית ברזל, שאינה נותנת שיפגעו בה ויכאיבו לה.

חרף זאת, הנרייטה לא איבדה קשר עם המציאות, והיא מודעת לכך כי לא חזרה באמת ובתמים להיות נערה אידיאליסטית, והדבר ממלא אותה צער עמוק, שמצטרף לצער על כל האנשים הקרובים שאבדה. כלפי חוץ, היא עודנה מתוחכמת וצינית, לעיתים מעט "ביצ'ית" - מעטה הגנה שברירי אבל יעיל למדי שסיגלה לעצמה עם השנים. היא רגישה מאד להופעה חיצונית, בעיקר של עצמה; מחד, היא עשויה לנסות לבדוק ולבחון, מה נותר מקסמיה הנשיים, ומאידך, היא מלאת חשש מכך שהללו נפגעו ונפגמו מאד בשל גילה. אי לכך, היא רגישה מאד לעלבונות המתבססים על נושא זה.

בסופו של דבר, חרף חלומה לחזור לעבר, הנרייטה ההרפתקנית דהיום שונה מאד מהנרייטה הצעירה; אשה מפוכחת, מרחיקת ראות ומתוחכמת, נוטה פחות לפרצי התלהבות נעורים ויותר למשחקי מילים ותוכניות מחוכמות ואיטיות. עד כמה שהיא מתעבת את החברה הגבוהה, הרי במידה רבה היא עודנה חלק ממנה, למרות רצונה ובאל כורחה. מעל הכל, היא שונה ממה שהיתה, בשל העצב ותאוות הנקמה שמקננים בה בלא הרפות:

כשם שהיא רוצה להגשים את עצמה, להתרחק מהכאב ולפצות על מה שאיבדה בלמעלה מ-20 שנות נישואין, כך העבר עודו מושך אותה בתאווה מתמדת לנקום: בעיקר ברוצחיה של בתה, אולם גם בבעלה - ואולי (בחלומותיה הפרועים) גם בעלה האדום, על מה שעולל לשתי חברותיה הישנות. היא מציאותית, ויודעת את מגבלותיה, כך שבדרך-כלל, הסיכוי שתיפול למלכודת או תנקוט צעד חסר סיכוי הוא נמוך, אולם בכל זאת, הרצון לנקום עודו בוער בתוכה, מחכה לפורקן. אחד הדברים הראשונים אותם היא מתכננת לעשות הוא לבקר את קברה של בתה בחסות החשיכה ובאין רואה, ולהשבע בכל היקר לה כי תגבה מחיר יקר מכל האחראים למותה.

 

 

בחזרה אל דף האינדקס של הרפתקני קלדאריה

 



כתב וערך:
גדעון אורבך, ‏2004. 
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 




 



[1] ובימים העתיקים, דוכסות ווסטמורשילד.

[2] שהינה העיר היחידה במחוז ריברהייז.

[3] ילדיהם היותר מוכשרים היו נשלחים לקלסילדי למספר שנים בכדי לקנות שם דעת. בין היתר, התחנך בדרך זו הנציב הבולט של המשפחה דהיום, השופט אדוארד הוקריץ'.

[4] מעמד לוחמים מקצועיים בעלי קודים מוזרים, המקודשים בעיקר למאנאריין הכחולה, בת אלמוות הקשורה, לפי חלק מהגרסאות, ל-High one. הם היו במשך מאות שנים חלק עיקרי מהפוליטיקה בהרקאליסיליי.

[5] מספרים כי זורם בעורקיו דמה של כוהנת מליאריס הרקאלית עתיקה, שהיתה רעייתו הראשונה של סבו. בשל הקודים של הראוקוריי, לא נישא ולא הביא צאצאים. זאת באשר אהובתו הראשונה מתה בלידה בהרקאליסיליי, ולוחם ראוקוריי שאהובתו "הנצחית" מתה, אינו יכול להנשא מחדש אלא לעיתים נדירות בלבד.

[6] אביהם, הרוזן הורל, מת שנים אחדות קודם לכן.

[7] תואר כבוד לגבירה-אבירה המשרתת את ה-High one.

[8] לפולחן מאנאריין יש שתי גרסאות בהרקאליסיליי: בעוד שבת ההרקאלית המקורית היא אלת אבירות ודעת ומשמשת כחלק מפנטאון, הרי מאמיני ה-High one מתייחסים אליה כגבירת מלאכים הסרה לשירות האל האחד, ממנו קיבלה את חוכמתה ועוצמתה (וכמובן, הם כופרים ביתרת הפנטאון).

[9] ונמצאת במוקד המאבק הדיפלומטי-כלכלי ההולך ומחריף בין הידרוסט לבין בעלי בריתה לשעבר, האבירים הירוקים של פאנולדריס.

[10] Jorathan Big, איל-הון הידרוסטי חסר מעצורים שחי ברוטמיר וחולש משם על אימפריה כלכלית, שאחת ממטרותיה היא למוטט את הדרכים העתיקות, כלפיהן מלא ביג בשנאה יוקדת. ה-Big Bank הפועל ברוטמייר, קאנדבריש והיידרקרון הינו הלב הפיננסי של עסקיו.

[11] מקום שזכה לכינוי המלגלג "נווה חמד".

[12] מייסי, על ערש מותה, התחננה בפני בעלה לדאוג לאחותה, משום שכעת 'אין לה עוד אף אחד', אולם הנרייטה, כמובן, לא ידעה זאת.