עצות וטיפים לכתיבה נכונה (נכתב ע"י אלירן)

עצות כלליות לאופן הכתיבה:
א. שמור על הסדר ו- השגיאים.
ב. שמור על פיסוק וניקוד נכונים.
ג. פרט, הרחב, ספר ואל תתמצת!
ד. נסה לכתוב ברמת כתיבה הכי גבוהה שאתה יכול, אך זכור לא להיסחף.
ה. השתדל שלא לכתוב מושגיים לועזיים או שעדיין לא קיימים בתקופת הסיפור.
ו. נסה להימנע מרעיונות או בסיס של רעיונות שראית במקום אחר, ואם כן חטאת צור 'טוויסט' או משהו חדשני.
ז. השתדל שלא להשאיר את הקורא בחוסר פרטים או להנחית עליו יותר מידי פרטים.
 

עצות מפורטות יותר:
א. המטרה של סיפור הוא להיות קריא, לפיכך יש לעבור עליו אחרי הכתיבה ולוודא שהוא אכן קריא ורציף. לא לקפוץ מהר מידי מנושא לנושא ומרעיון לרעיון, זה עלול לבלבל את הקורא. כמובן לא לעשות שגיאות כתיב (הנקראות בפי המורה שלי למחשבים – שגיאים), עד כמה שהכותב יכול להיות מוכשר ויצירתי שגיאות כתיב מציקות. לפעמים מציקות מאד, אצלי לפחות, ואז אני מתנתק מרצף הקריאה.

ב. פיסוק וניקוד נכונים מאד חשובים לרצף הקריאה, כמובן שאני לא יכול ללמד אתכם כי אני עצמי לא בקיא בנושא אך יש כלל פשוט מאד שאומר : הפסקה ארוכה שים נקודה. הפסקה קצרה שים פסיק. יש לשים לב לא לפזר יותר מידי פסיקים במשפט אחד, הרשו לנקודה קטנה לחסום אותו גם אם הרעיון ממשיך. [טעות שחטאתי וחוטא עדיין בה לרוב – אני מודה].

ג. המורה שלי לספרות יודעת טוב מאד שאני לא אחד שאוהב לפרט אך מי שבא לקרוא סיפור לא בא לקרוא נקודות חשובות של הדמות ואת העלילה בשלוש מילים, הוא רוצה סיפור ארוך ומפורט ככל האפשר על הדמות/דמויות/עולם ועוד. עדיף לתת לו רמת פירוט גבוהה (לא חובה פרטנית כמו אצל אנורה דה-באלאזק, כל אחד והרמה שבה הוא רוצה לפרט). דוגמאות לפירוט בהמשך...

ד. שפה גבוהה גם כולל פירוט מהסעיף הקודם, כמובן עדיף לרשום "אלירן קם בנוקשות מכסא העץ ורכן אל עבר חור המנעול לצפות בדמות הניצבת מאחוריו" מאשר "אלירן קם וראה מי מאחורי הדלת".

ה. לא כדאי להשתמש במושגים לועזים או מושגים שעדיין לא קיימים בעולם הסיפור. כמו לדוגמא השתמשתי פעם ב"פיננסי" במקום "כלכלי". לא שיש איזשהו משהו רציני בכך, אך המילה פיננסי היא מילה לועזית ועדיף אם נכתב הסיפור בעברית – לכתוב בעברית.
כמו כן להקפיד על מושגים בעולם הסיפור, לא יתכן שהוא מוגבל בצורה כלשהי ואז נפרץ שרירותית. (חוץ מסיפורים כמו של פוזמאק אף אחד לא יוציא שברולט לגיבור בכפר הקטן).

ו. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לכותב הוא להתחיל לכתוב על משהו שקיים הרבה זמן, מה שנקרא "קלישאה". או כמו שתיאר את זה מישהו "באת לכתוב על משהו וכשסיימת גילית שטולקין גנב לך את הרעיון".
גם אם אתם לא מכירים את כל הרעיונות ואז גיליתם שנפלתם על קלישאה ואין אתם רוצים להתחיל את תהליך הכתיבה מחדש נסו ליצור 'טוויסט'. שינוי רעיוני. מה שהיה נחשב עד עתה כקלישאה אינו כך. [כמו לדוגמא הסיפור שלי על הגמד. לכל הדעות קלישאי בצורה גרועה. אבל הנקודה לבסוף הייתה שהגמד הוא סך הכול דמות וירטואלית שגיבור לחלוטין לא קלישאי שיחק בה]. או אולי ליצור משהו חדשני, שלמרות שזהו נוסח מוכר מאד יש איזשהו ניצוץ של חידוש שצומח עם הזמן.

ז. אתחיל עם יתר הפרטים. זה יכול להיות מאד נחמד כל האנשים שעליהם כתבת וכל המקומות החדשים אך קוראים עלולים לחוש מעט מבולבלים ממטר עודף של שמות ודברים שעליהם לזכור. צריך לדעת למתן זאת. למרות שעשו זאת גדולים לפני, (טולקין, ההוביט, שמות הגמדים לדוגמא). לפעמים צריך לעצור ולראות אם לא נסחפנו ותיארנו חצי יבשת למישהו שעוד לא התחיל לקרוא. בקשר לחוסר הפרטים, נסו לחבר את כל חלקי הסיפור ולא להשאיר מצב שהקורא לא ידע על מה אתם מדברים/כותבים. כמו לדוגמא לומר "זה" או "המקום ההוא", לגבי דברים רבים. זה יכול להיות מאד נחמד כמו בהארי פוטר "ההוא-שאסור-לומר-את-שמו", אך אם נסחפים הקוראים עלולים לאבד אתכם. או אולי הזכרת משהו בשמו בלי תיאור. מי לכל הרוחות והשדים ידע מה זה "הטרנצגלומטר האגטטי" בסיפור המד"ב שלך אם לא הסברת לעומק מה זה.

רעיונות לפירוט :

א. פירוטי העונות.
ב. תיאורי מזג האוויר.
ג. תיאורי דמויות ראשיות .
ד. תיאורי דמויות משניות .
ה. פירוטי תחושות.
ו. תיאורי נוף/פנים.
ז. תיאורי קרב/מוות.
ח. תיאורי מין.
ט. תיאורי מזון.
י. איזון בין התיאורים.

ראשית כל אציין שכל תיאור ופירוט צריך להימצא במקומו המתאים, אין טעם לנצל את כל הרשימה בכל פסקה. יש פשוט להקפיד על תיאורים רבים ככל האפשר או ככל רצונכם. הכול במידה טובה, אין צורך להגזים.

א. פירוטי העונות. באם עולם הסיפור הוא כמו שלנו ויש בו עונות כדאי לפרט אם זהו הקיץ או החורף. במידה והחלטתם שזהו החורף אז נסו להמחיש את זה כך שתתארו התנהגות הגיונית לחורף. לדוגמא אזרחי עיר מסוימת לא יעבדו בשדה אלא ייקחו את מזונם מאסמים או כל מקום אחר בו אגרו מזון. [אלא אם בעולם שלכם ניתן לגדל אוכל בחורף], כמובן שאני מדבר על אזורים מושלגים ולא קרירים. גם לכך יש לשים לב, האם האזור מושלג או רק קריר... מה שמביא אותי לנושא הבא.

ב. מזג האוויר. לאחר שבחרתם עונה יש לה גם מזג רוח עצבני לפעמים. שקט לפעמים. כלומר, רוחות סוררות. או אולי האוויר יציב. הוא חם בצורה משונה לחורף ? או אולי זוהי רוח חלשה וקרירה. האם יורד גשם או שהשמש קופחת בחוזקה.

ג. תיאור הדמויות הראשיות יעשה בדרך כלל בצורה פרטנית יותר אלא אם יש סיבה מיוחדת לא לתאר את הדמות הראשית. או הדמיות הראשיות. אפשר לתאר את מעשיה של הדמות בעבר, את מראה הפיזי בצורה המדוקדקת ביותר. הדרך הכי טובה לעשות זאת, מעין תרגול שלי, היא להביט בתמונה (מומלץ של עצמכם) ולראות לאט לאט, מבנה גוף, מבנה פנים. סימנים מיוחדים. תווי פנים אופייניים. (אפשר לעשות זאת מול מראה גם).
כמובן מי שמצליח לתאר דמות כבר ככה אין טעם שיראה כמו אידיוט מול המראה ;-)
[עדיף לקרוא על רייסטלין הרב-מג בעל הפנים החלקות, עורו בצבע צהוב מחליא ושיער ראש מאפיר. מבט מעמיק, עיניו בעלות צורה של שעון חול. מאשר לדוגמא. רייסטלין המכשף לבוש השחורים]

ד. תיאור הדמות/דמויות המשניות בדרך-כלל יעשה בצורה יותר חפוזה ולא פרטנית. למרות שכל אחד מכם יכול להחליט שהוא מפרט את כל הדמויות כמעט באותה רמה. או דמויות אחדות ברמה כזו ואחרות ברמה אחרת – הכול נתון לשיקול דעתכם.

ה. תחושות. זהו אחד הדברים החשובים ביותר עבור הדמות. או הדמויות. מה היא מרגישה. מה היא חשה. גם פיזית. גם בלב. מה עובר עליה ? דבר זה יוצר לרוב תחושת הזדהות יותר עמוקה עם הדמות. גם העובדה שדמות אחת חשה ואחרת לא חשה יוצר הזדהות זו או אחרת. סלידה אם רוצים אפשר להשיג גם על ידי כך.

ו. תיאורי נוף מתקשרים להם עם עצות א ו-ב. על עונות ומזג אויר גם. תיאור על איך נראית הסביבה עד רמה שאתם מוכנים לפרטה. העצים, העלים, האבנים, השמיים, העננים, השמש, הירח, הלילה, הכוכבים, האגם, הנהר, הגבהות, ההרים, המערות, הבניינים. בתיאורי פנים אפשר לתאר לדוגמא בבית איך הוא נראה, מי נמצא בו. האם הוא עתיק או חדש. האם יש משהו שבולט כמו כיסא עתיק לעומת שאר ריהוט חדש. האם יש עיצוב פנימי מיוחד או אופייני.

ז. כמובן שתיאורי מוות וקרב מוסיפים המון. יש להיזהר שלא לעשות מהקרב כמובן פירוט יתר ודברים בלתי אפשריים לכל גיבור לבצע. [כמו לדוגמא מספר פעולות בו זמנית או שהוא איכשהו מצליח בשבריר שנייה לבצע דברים שלוקח לבצעם כמה דקות שלמות].
תיאורי קרב מתאפיינים בתיאור הדמויות כשהן במצב לחימה, לא התיאור שניתן להם כאשר הן "שלוות". כמו כן כמובן שמתארים את כלי הנשק, השריונות, סיגנון הלחימה. קסמים ועוד .. (אני לא זה שירצה על כך.... אנשים פה מספיק מוכשרים בעניין הלחימה זה בטוח).

ח. תיאורי מין אפשריים ולפעמים הכרחיים בנסיבות מסוימות. גם כל תיאור ברמה שלו. תיאוריים רומנטיים קלים מידי פעם יכולים לקדם את העלילה או קשר בין הדמויות מבלי להגיע לרמת מפורטת מאד של מין. אבל גם רמה מפורטת יכולה לעזור מאד לקשר [או להפריד] בין הדמויות לפעמים.

ט. אפשר להוסיף תאורים בשעת סעודה. איך האוכל נראה, מה מוגש. מה ריחו ? מה הטעם שהוא יוצר אצל הגיבור. האם יש משהו שונה או משהו רגיל. מהו צבעו של היין, טעמו של תפוח-האדמה וצבעו של העוף, וכו'.

י. חשוב לשמור על איזון בין התיאורים, כלומר לא לעשות תיאורי קרבות ומוות לאורך כל הסיפור ולשכוח תיאורי נוף. בדרך כלל כדאי לשמור עליהם מאוזנים ולתת מעט מכל אחד, למרות שתמיד הכול תלוי בכותב והוא יכול לתת העדפה יתרה לתיאור זה או אחר. [טעות שחטאתי בה הרבה – יותר מידי תיאורי קרב פחות מידי נוף].

כמובן שהדבר הכי חשוב שכותבים הוא – מוזה!

המשך כתיבה מהנה!
שלכם, אלירן.