|
התעשיה
הגובלינית
משתתפת בכנס
עודכן
22.3.04 הרפתקה, דמויות ורקע נגד
הרוח היא אחת
מהפעילויות
של התעשייה
הגובלינית (http://www.goblinindustry.co.il) בכנס ביגור
4
הקרב ובא. נגד
הרוח היא
הרפתקת
פנטזיה
דרמטית
בשיטה
ובעולם של Arcana Unearthed, משחק
תפקידים
קרוב מאוד למבוכים
ודרקונים
(למעשה גירסה
אחרת של מבוכים
ודרקונים).
מידע נוסף
מובא להלן.
שאלות ניתן
לשלוח אלינו
בדואר
אלקטרוני. הרקע להרפתקה טאמבלוויד
נגע בדלתות
המתכת
הכבדות. הוא
שקע לתוך הים
האפל של
התודעה וצלל
לתוכו
בביטחון של
אקאשי מיומן.
עמוק אל תוך
החשיכה הוא
העז לחדור עד
שמצא את
שחיפש. כדרך
האקאשים, הוא
נזכר במה שלא
ידע מעולם, והוא
הסתובב,
מרפרף
בכנפיו
הקטנות, אל
שאר בני החבורה. "זו הדלת
לקבר האמיתי"
אמר בביטחון. טאמבלוויד
טרו, ספרייט
אקאשי.
טאמבלוויד
היה פעם פאין,
אבל לפני
מספר שנים
עבר
טרנספורמציה
מופלאה, הגם שאינה
יוצאת דופן
בקרב בני
מינו, והפך
לספרייט.
התהליך שינה
אותו מבחינה
חיצונית – הוא
הפך קטן יותר
(גובהו 46 ס"מ),
נעשה זריז
יותר, וגידל
זוג כנפי פיה
קטנות
הבוקעות מגבו. התהליך
שינה אותו גם
מבחינה פנימית,
כמובן, אולם
מעטים
יודעים עד
כמה. אקאשים
מתמחים
בשימוש
בזיכרון
הקולקטיבי – מאגר
של תובנה
וידע
שחולקים כל
היצורים
התבוניים שחיו
בעבר ובהווה.
עבור האקאשי
ידע
ומיומנות
אינסופיים
נמצאים
באחורי
תודעתו, וככל
שהוא משתפר
וצובר נסיון
ועוצמה הוא
לומד לנצל את
המאגר הזה
באופנים
חדשים
ויעילים
יותר. מילארג'יוס
הענק הביט
סביב. ההיכל
היה עצום
וריק. עמודים
אדירים תמכו
בתיקרה,
ומלבדם לא
היה כאן דבר
מלבד
אינספור
דלתות שהיו
קבועות בקירותיו
במרווחים
קטנים
וצפופים.
"אתה בטוח?"
שאל. כל אחת
מהדלתות
הייתה חידה
בפני עצמה,
מכוסה
ברונות
עתיקות
ובכתב בשפות
נשכחות. הוא
הניח את
הפצוע שנשא
על שכמו
בעדינות,
והחל לבחון
את הכיתוב. מילארג'יוס
מיליוס, ענק
מכשף-עץ. לפני
שלוש מאות
שנים הגיעו
הענקים
ושחררו את
הגזעים
התבוניים
משלטון
השעבוד של
הדרמוג'
הדרקוניים.
הענקים
הגיעו לארץ
כלוחמים
למען החופש
והחיים, אבל
לאחר נצחונם
על הדרמוג' לא
היה עוד צורך
בלוחמניות
ובתוקפנות.
תכונות
אחרות נדרשו
מהענקים והם
ערכו טקסים
ונשבעו
בועות ששינו
את טבעם.
הענקים הפכו
לשומרי הארץ,
למדריכים,
מגינים,
משרתים. הם
שולטים בארץ,
חוקרים אותה,
לומדים אותה.
הם רואים את
עצמם כפטרוני
הגזעים
האחרים,
כמשרתים ולא
כבעלי שררה,
אולם ישנם
אלו שאינם
מקבלים את
מנהיגותם
ורואים
בהלכותיהם
התנשאות
וגאווה. גם בינם
לבין עצמם
הענקים
חלוקים לגבי
הדרך הנכונה –
תכונה
אופיינית
לגזע מהורהר
כפי שהינם. הזאבון,
ראפצ'אט,
הסתובב
ורחרח את
האוויר. פתית-שלג-אינו-מתעייף
ליטף את
אוזנו. "מה זה,
ראפי?" לחש לו.
בתגובה חשף
הזאבון את
שיניו. משהו
התקרב אליהם
בחשיכה. "אין
לנו זמן" אמר
הפאין,
"תפתחו".
הצללית היתה
גבוהה
כפליים מסוס
ונעה
במהירות
מבלי להשמיע
קול חזק
מלחישה. הפאין
היה רזה
וגובהו לא
עלה על מטר.
למרות זאת הוא
לא היסס,
וזינק לקדם
את פני התפלץ.
הזאבון נע
איתו בתיאום
מושלם ורגע
לפני שעטו על
הצל פלטו
שניהם יללה
זאבית פראית. פתית-שלג-אינו-מתעייף,
פאין לוחם
טוטם של
הזאבון
המלווה על
ידי
ראפצ'ט, זאבון
מגודל
במיוחד. ישנם שני
סוגים של
פאין.
פתית-שלג הוא
קוויקלינג (Quickling), קטן יותר
וזריז מפאין
שהם לורסונג (Loresong).
טאמבלוויד,
הספרייט, היה
פעם פאין
לורסונג. שני
סוגי הפאין
יכולים לעבור
את השינוי
לספרייט, אם
הם רוצים בכך
מספיק. לוחמי
טוטם רואים
לנגד עיניהם
תמיד את חית
הטוטם שלהם
ואת כל מה
שהיא מייצגת.
הם זוכים ליכולות
שונות
שקשורות
לטוטם ולחיה
(פתית-שלג, לדוגמה,
יכול להפוך
לחיית הטוטם
שלו, הזאבון). ראפצ'אט
הוא זאבון (Wolverine) מגודל
ונבון
במיוחד. הוא
החיה המלווה
של פתית-שלג,
וחברו הטוב
ביותר. קרופאנק
המוג' לא
מצמץ. הוא סב
אחורה אל
הדלת והקדיש
לה תשומת לב
שונה לגמרי
מזו שנתן לה
הענק. הוא
הביט למטה על
גופו
באדישות
עניינית.
רגלו
השמאלית הייתה
מרוסקת,
תוצאה של
המלכודת
שהרגה את
שותפם השישי
למסע, שלא זכה
להגיע עד
הלום. רגלו
הימנית הייתה
משוסעת
ולהבים בלטו
מבין קשקשיו.
הוא התמקד
לרגע וצעד אל
תוך החשיכה
שבצל עמודי
האבן האדירים. קרופאנק, מוג'
נושא-שבועה.
המוג' היו פעם
בני אדם,
וקרופאנק לא
שונה בכך. לפני
עשרות רבות
של שנים הפך
קרופאנק את
עצמו מאדם
למוג', בנסיון
לדמות יותר
לבני הגזע
האדיר שהטיל
חיתיתו על
הארץ במשך
עידנים-
הדרמוג' הנוראים.
קרופאנק
נהנה מעור
קשקשי ומראה
לטאי באופן
כללי, מוחו חד
מאי פעם והוא
רגוע כקרח. חשוב
מכל אלה, הוא
זכה לתוחלת
חיים עצומה,
מספיקה כדי
לכפר על כל
טעות, להתנער
מכל צורך
וללמוד כל
לקח שהוא – זו
הייתה לפחות
תקוותו בעת
שעבר את
השינוי, כעת
הוא פשוט מוג',
ועברו האנושי
הוא בעיניו
ילדות
הכרחית אבל
חסרת חשיבות
משל עצמה. נושאי
שבועה הם
אנשים
שמכופפים את
עצמם תחת משמעת
ברזל. נושא
שבועה הוא
לוחם רוחני
שאינו נושא
נשק ואינו
עוטה שריון.
הוא מסרב
להבלים
ומתמקד
בעיקר – הדרך
שמובילה
לשלמות היא
הדרך שאתה
הולך בה תהא
אשר תהיה,
בתנאי שתלך
נכון. בינתיים
התעופף
הספרייט
למעלה. הוא
חלף מעל פתית
שלג וראפצ'אט
שהיו כעת
סופה של
טפרים וכפור
ממית. הוא סקר
את יריבם,
וצלל בשנית
אל תוך
הזיכרון שלא
היה שלו.
באפילה נתקל
פתאום בידע
שהיה של
מישהו שלא
הכיר. הוא זכה
להצצה קצרה
אל תוך
הזיכרון וידע
שהוא אינו
לבדו. מישהו
שלח אותו. הוא
שלח מבט חטוף
שגילה לו
שלוחם הטוטם
והזאבון
מתמודדים
היטב עם
האויב והוא
התעופף הלאה, אל
קצה האולם,
לאתר את מי
ששלח את
התפלץ כדי לעכב
אותם. הצללים
נעו במהירות,
והוא ידע
שמצא את
שחיפש. המוג' בחן את
האיזור. הוא
התכונן
לסייע ללוחם הטוטם
במידת הצורך
ולהגן על
הענק העסוק,
את הזמן
שהתפנה לו
ניצל לסקירת
האיזור תוך
שהוא מציין
לעצמו
נקודות
יתרון ותורפה,
תרחישים
ותגובות. הוא
היה ערני,
ולכן היה הראשון
שהבחין בכך
שהצללים
נעים. הם היו
זהירים, אבל
הוא היה חשדן
מטבעו. לא היה
עוד זמן. הוא הביט
בעמוד האדיר
שלצידו ובחן
כל סדק וכל
שבר עד שמצא
את הנקודה.
הוא זכר אותה.
הספרייט הגיח
פתאום מתוך
החשיכה וצעק
אזהרה. להבים
חדים כתער,
עשויים צל,
חסרי משקל,
התעצבו
ונורו פתאום
מתוך החשיכה.
הזאבון זינק
על גבו של
התפלץ ולוחם
הטוטם זינק
ונצמד לרצפה.
התפלץ ספג את
הקליעים
והתעוות
בכאב, אולם
שאגתו לא
עלתה מעל
לחישה רמה גם
עתה. הענק הגיב
יפה, ציין
לעצמו המוג'.
עורו הפך פתאום
לקליפת עץ
עמידה למראה
והוא התגלגל
בחן לא אופייני
על הרצפה כדי
לכסות את
הגוף הפצוע
ולהגן עליו
מפני
הקליעים.
הכוונה
הייתה ראויה,
אולם הקליעים
לא נעצרו על
ידי קליפת
העץ. הקליעים
היו צללים
והם נעלמו
כשפגעו
במטרתם. השפעתם
ניכרה כעבור
רגע. לאור
העששיות
והלפידים
ניתן היה
לראות את
צלליות
האנשים
נקרעות
לגזרים בידי
כח על טבעי. על
הריצפה
הציגו
הצללים מחזה
שבו היכו
צללים, חתכו
צללים
ודיממו
צללים. גופו
של הענק
התכסה
בחתכים לפתע,
מבלי שיוכל
להתגונן. דמו
התיז על הדלת
ועל הקרקע.
הפצוע היה מוגן
בצלליתו
הגדולה של
הענק
המתייסר בכאב. המוג' היה
מוגן על ידי
העמוד. הוא
הניף את אגרופו
והיכה
בנקודה
במלוא כוחו.
במרחק לא רב
ממנו היו
לוחם הטוטם
והזאבון
חסרי מזל. הם
היו שני גידולים
על צללית
התפלץ,
ולמרות
שהקליעים לא פגעו
בהם ישירות
הם תקפו את
הצללית של
הענק ללא
אבחנה ופגעו
גם בהם. חתך
הופיע פתאום
על פניו של
הפאין, מלחי
אל לחי, דרך
האף הפעוט
והסולד. הוא
התעטש דם
פתאום. הסדק התרחב
והעמוד
הגדול נשבר.
המוג' עקב
אחרי התנועה
המסודרת של
הדברים.
העמוד נקרע
פתאום על ידי
כוחות שהמתינו
במשך עידנים
לערעור
האיזון. חלק
גדול ממנו
החליק
והתמוטט
קדימה, היישר
אל דלתות
הפלדה
הענקיות
שהענק לא
הספיק לבחון
עד תום.
כשפגעו
בדלתות
הופעלה
מלכודת
קסומה של
ברקים
בוערים
והאבן
העתיקה
נחרכה.
הדלתות התמוטטו
פנימה אל תוך
קבר
המלך-המכשף
והמוג' ראה את
הספרייט
חומק-מסתער
פנימה מאימת
הצללים
הרודפים. היצור
התמוטט. לוחם
הטוטם והזאבון
נפלו מעליו
לריצפה
והחלו לרוץ
לכיוון הפתח.
הצללים החלו
להתעוות שוב,
מטח נוסף
נוצר ונדרך.
הענק מלמל התנצלות
כנה בפני המלך-המכשף
שאל תוך
קיברו עמד
להיכנס ודחף
בידיו הגדולות
את דלת הפלדה
הגדולה כדי
שגופו הגדול יוכל
לעבור בפתח.
בין מלמול
דברי הסליחה
לבין לחש
הגנה קצר
הספיק
הספרייט
להידחק
פנימה. המוג'
נע כשגבו
צמוד לחלקו
של העמוד
שעמד על תילו.
הוא הצמיד את
רגליו אחורה
לעמוד ודחף
את עצמו
בבעיטה
לזינוק
וגלגול
פנימה, אל תוך
הפתח. הענק
הרים את
הפצוע ונשא
אותו כשעבר
בפתח. הוא חצה
את המפתן.
"זוז!" נשמעה
הקריאה הדחופה
מאחוריו
והזאבון
ולוחם הטוטם
פרצו בין רגליו
פנימה אל תוך
קודש
הקודשים.
הקליעים עשויי
הצללים נורו
והמוג'
הסתובב
לאחור. בדממה
התפשטה
פתאום חשיכה
וחסמה את
האור המועט
שהגיע
מכיוון
ההיכל.
הצללים
נבלעו
בחשיכה ולא
פרצו מהצד
השני. "מהר" נשמעה
לחישה, וכולם
נעו. הם היו
קרובים מאוד.
המלך המכשף
המתין בדממה מלכותית
בקיברו
לבוזזים
החצופים, והם
לא עמדו לסרב
להזמנתו. עולם
המערכה
הבסיסי של
ארקאנה
אנארט'ד נקרא
כס היהלום (DIAMOND THRONE) ומוצג
בספר נפרד.
בהרפתקה נגד הרוח
ייעשה שימוש
באלמנטים
בסיסיים
בלבד מתוך עולם
המערכה ואין
צורך
בהיכרות
מוקדמת איתו.
ההרפתקנים
הצליחו לגבור
על מבוך
המלכודות,
המוות
והטירוף של המלך
המכשף. חמושים
בסודותיו של
המלך הם
יוצאים מתוך
האפילה
לעולם שונים
ממי שהיו
כאשר נכנסו. כעת
הם גיבורים. אבל
המלך-המכשף אינו
יריב ותרן.
קללתו האפילה
רודפת את
הגיבורים אל
מחוץ לקבר.
וכעת הם
נתונים
בסכנה. נגד הרוח
עוסקת בגורל
שטווה
המלך-המכשף
לדמויות –
גורל אפל,
איום ועגום. האם
תצליחו
לעמוד במסע? האם
תוכלו לשנות
את הגורל
שמצפה לכם? הם תוכלו
לצעוד נגד
הרוח הנושבת
בעוז, הלוחשת
את סיפור
מותכם? האם תצליחו
לשבור את
הקללה בטרם
תשבור היא
אתכם? |
ב
הקללה