סיפורי איזומו – חלק I

[ סיפורי איזומו – עמוד ראשי | סיפורי איזומו, חלק 1 | סיפורי איזומו, חלק 2 ]

חלומו של איסאווה

את הקטע הבא נתתי לשחקן של איסאווה לקרוא עם תחילת המשחק:

על אדן החלון מונחות צלוחיות מכוסות בסימניות שמשמעותן הגנה וביטחון. נרות בוערים צפים בצלוחיות, והם ממלאים את החדר בריח מתקתק. שוב ראית את אותו חזיון מטריד: דם נוטף ומכתים את עלי הכותרת של פרח הדובדבן. חלון החדר נפרץ לפתע בטריקה עזה ורוח נושבת פנימה, מכבה את הנרות הצפים בצלוחיות שעל אדן החלון. דמות מרחפת פנימה, זקנה הארוך והלבן מגיע כמעט עד ברכיה. האיש זקן אבל תנועתו גמישה והרמונית, והוא נוחת בשקט מוחלט על הרצפה. אורו הרך של הירח משווה לו הילה של קדושה, המועצמת על ידי הר פוג'י הניצב ברקע ומדגיש את נוכחותו היציבה והבטוחה. על רקע פוג'י אתה רואה יצורים מופלאים, בעלי קרן אחת בוהקת באור, מעופפים בקלילות באוויר.

ידו הקפוצה של הזקן נפתחת ומתוכה נושרים עלים מוכתמים בדם. העלים זהים לאלו שראית בחזיונות המטרידים את שנתך מזה זמן מה.

"הסכנה גדולה," אומר הזקן וקולו עמוק ומצווה. "ראית את העתיד, מחר אבוא כדי להכין אתכם לגורלכם".

הזקן קד עמוקות, ומתחיל לרחף לאיטו לאחור, כאילו נמשך על ידי חוטים בלתי נראים דרך החלון. "הרוח צריכה להיות סבלנית יותר מההר אם ברצונה להביס אותו," הוא אומר לפני שהוא נעלם. כשאתה מתעורר אתה מגלה כי החלון סגור והנרות דולקים.

אתה קם אל קערת המים. על הרצפה מפוזרים עלי כותרת לבנים של פרח הדובדבן, והם מוכתמים בדם.

מעבר לקירות הנייר ומחיצות העץ, אתה שומע ומרגיש - בכי של תינוק, סימן לחיים חדשים, ואינספור הצלילים והקולות שמלווים אותו בבואו לעולם, ממלאים את הזריחה הדוממת.

ברוכים הבאים לממלכת ניפון (Nippon)

שלום לכם, זרים, וברוכים הבאים לממלכת ניפון, השוכנת אי שם במזרח הרחוק, הפרוסה על ארכיפלג הדומה כשתי טיפות מים לאיי יפן עצמם.
בממלכה עתיקה זו שולט ביד רמה הקיסר העליון גו-מוראקאמי (Go-Morakami), שליט השמיים והארץ, אדון כל הבריות, היושב בפנינת המזרח ובעיר הנוצצת ביותר בתבל, הלא היא אדו (Edo), עיר הבירה הנפלאה מכל.

תחתיו נמצאים משרתיו הנאמנים, החיים רק כדי לשרת את רצונותיו של האדון המורם והנערץ. אחד המכובדים ביותר, והנערצים ביותר מבין הדאימיו, הינו הדאימיו הדגול והרחום, האדון הוקאג'ה (Lord Hokage) השולט בחבל הארץ העשיר והנפלא סאגאמו (Sagamu) אשר לאחרונה חווה מספר רעידות אדמה.

טירתו של האדון הנשגב שוכנת במעלה גבעה גדולה ומוקפת בחומת עץ איתנה. למרגלותיה משתרעת טבעת עצים המקיפה את כל הגבעה, היוצרים חורש יפיפייה, ובו מסתובבים אריותיו של האדון הנערץ. אריות אלו עצומים ומסוכנים אך עם זאת שלווים ורגועים, המגנים על האדון הוקאג'ה ואינם תוקפים את אלו שאינם עוינים לאדון. בתוך אותה חורשה ישנה רשת של לפידים הבוערים תמיד, וכאשר נלחש שמו של האדון ליד אחד מהם הוא מיד כבה, על מנת שהתצפיתנים על החומה במעלה הגבעה מיד יראו זאת.

מעבר לשרשרת ההרים שעל גבול שטחו של האדון הוקאג'ה, שנחרבה לחלוטין ברעידת אדמה רחבת היקף (שגם חשפה מכרות באותם הרים לשעבר), נמצא שטחו של דאימיו מכובד אחר, הנקרא האדון קאקו וואראי (Kakoo Warrai) הידוע יותר בכינוי ווארואי (Warrui), יחי ההבדל הקטן, שפירושו "מכוער". הוא אכן כזה, אם כי לא תשמע לעולם מישהו אומר זאת לפניו. טינה רבה קיימת בין הסמוראים של ווארואי ובין אלה של הוקאג'ה: הסמוראים של הוקאג'ה קוראים לאלה של ווארואי "מכוערים" ומעליבים בכך את אדונם, והסמוראים של ווארואי קוראים לאלה של הוקאג'ה "נקבות" (מנסים לרמוז על יכולתם הנמוכה, וכן ללעוג לבחירתו של הוקאג'ה באישה כסמוראית הראשית שלו).

בארץ זו סיפורינו מתחיל...

היה זה בוקר אביבי נעים למדי.

היה זה בוקר אביבי נעים למדי. הירומאנו ומארו קמו עם שחר ועברו את טקסי הבוקר שלהם, וכך גם איסאוואה, בחדרו המבודד. טאקאשי הייתה טיילה בגן בערפלי הבוקר הצוננים, כאשר אחד התצפיתנים על החומה זיהה דמות הסוחבת עגלה כבדה לכיוון שערי הטירה. היה זה דבר מוזר מאוד בהתחשב בכך שלא התקבלה הודעה על מבקרים מהתצפיתנים הקידמיים, וכמו כן האריות לרוב תוקפים את אלה שבאים ללא הודעה מוקדמת. ארבעת חברינו הלכו לכיוון השער, שם כבר עמד בהיכון, כמו תמיד, חיל המצב של הפרשים, המוכן לפעול בכל עת לכל צרה. איסאוואה הורה לפתוח את השערים ואלה מיד נפתחו לפקודתו. הוא וטאקאשי צעדו מספר צעדים לכיוון אותה הדמות, כשמאחוריהם הולך הירומאנו ועל החומה מתצפת מארו. מה שגיבורינו ראו היה אדם קטן ושדוף, הנראה כבן 200 (!) הסוחב עגלה העומדת לחמוק מבעד לידיו השבריריות בכל רגע, מאיימת להתהפך. בעוד איסאוואה ניסה להרגיש האם מדובר פה במעשה קסם, ניסתה טאקאשי להתמקד ולראות האם אותה הדמות מקרינה רשע. קסם ללא ספק היה שם, אך טאקאשי לא חשה בכלום. הירומאנו התקרב לזקן וזה ביקש עזרה עם העגלה. לפקודתו של איסאוואה, שני משרתים מיהרו לקחת את העגלה, בקלות רבה אם יורשה לי לציין. הזקן היה מוכר הן לאיסאוואה והן לטאקאשי, אך זאת לא הצליחה לזכור מהיכן. לאחר מספר פניות חצופות לכל הדרג הרם מעלה שעמד לידו (4 חברינו) וכן פניה חסרת כבוד ומזלזלת כלפי האדון הרחום הוקאג'ה, נזכר לפתע איסאוואה מהיכן הוא מכיר את הזקן. השוגנג'ה פנה לטאקאשי והשניים הלכו לדבר עם אדונם. מסתבר שהזקן נגלה לאיסאוואה בחזון, וללא ספק האדם הזה הינו רוח עליונה וטובה. לאחר שהאדון הוקאג'ה אישר לראות את הזקן, בעצתו של יועצו איסאוואה כמובן, חזרו השניים לשער. להפתעתם ראו שהחצר התמלאה בעגורנים, והזקן מקעקע כמה ממשרתיו של האדון, שהיו באזור. על אחד קיעקע נחש, על השני שק מטבעות, על אחר יונה אוכלת דרקון (דבר מאוד לא אופייני) ועוד רבים אחרים. גיבורינו ליוו את הזקן לחדרו של האדון, ולתדהמתם, ראו כי הזקן ממשיך לנהוג בחוסר כבוד ונכנס לחדר עם רגלים מלאות בוץ (למרות שהבוץ היה אמור להסתיים עוד במסדרון המוביל לשם... מוזר...). לאחר שיחה קצרה בין השניים הוזמנו גיבורינו לחדרו של האדון וזה אמר שפקודותיו של הזקן כאילו באות ממנו עצמו, והן שניות במעלה רק לפקודות הדאימיו. בקידה עמוקה יצאו הארבעה מהחדר ולחצר, היכן שחיכה הזקן בזמן שהוא מקעקע עוד אדם. הוא פקד על איסאוואה להוריד את חולצתו כי הוא רוצה לקעקע אותו. טאקאשי צעדה 3 צעדים אחורה למשמע זה. על כתפו השמאלית של איסאוואה קיעקע הזקן הי-נו-טורי (Hi-no-Tori, פיניקס למעשה). כוס הסאקי שלגם לא עזרה להעביר את הכאב שהיה רגעי בלבד. הבא בתור היה הירומאנו ואחריו טאקאשי. לזו הוא החליט לקעקע על הירך החיצונית השמאלית העליונה. מארו ביקש את ההי-נו-טורי שלו על הגב, ובגדול, אך הזקן קעקע על גבו את הציפור באותו הגודל בדיוק. לאחר כל סיום קעקוע היה נדמה שהציפור זזה לרגע, כאילו מחפשת את התנוחה הטובה ביותר, אך כנראה הייתה זו השפעת הסאקי, מעורה עם כאב הקעקוע.
הזקן פנה לקעקע משרתת אחרת ונעלם היכן שהוא בחצר הגדולה, שכבר התמלאה עד אפס מקום בעגורנים. הארבעה החליטו לברר יותר על מה מדובר, אך הזקן לא נמצא בשום מקום. איסאוואה החליט שהעגורנים הפכו וכבר למטרד וזימן רוח קלה שתגרש את כולם מהחצר. בזה אחר זה המריאו להם העגורנים, עד שהאחרון שהם עזב את הקרקע. טאקאשי שמה לב שאחד העגורנים נראה צבעוני, כאילו היה מקועקע, אך זה היה רחוק מכדי שאפשר יהיה לזהות פרטים מדויקים.
בחיפוש ברחבי הטירה לא נמצא הזקן. בעוד שמארו הלך להמשיך את אימוני הקשתים שלו, איסאוואה חזר לחדרו לטקס הצהריים וטאקאשי הלכה לעסוק בענייני הצבא, הירומאנו זימן את המשרתות, למצוא את המשרתת שאחריה רדף, ואכן מצא אותה. הוא דרש שתראה לו את הקעקוע שלה, זו התביישה אך לא היה לה ברירה אלא להראות לו את השור הגדול המקועקע לה ישר על הישבן.

רגע לפני הסערה

תכננתי הסצנה החשובה שבה מתחיל האקשן. השליחים של הוקאג'ה מנסים בכל כוחם להגיע אל מקום מושבו במצודת שישימאי כדי למסור את ידיעותיהם, ונראה שהשוגנג'ה העריק של האש, אקיטאי קימורי ("עשן נוזלי") מנסה לעצור בעדם ולזרוע תוך כדי כך הרס גדול ככל האפשר. תיאור ההיתקלות המקורי שלי מופיע כאן:

השליח

שניים מנאמני הוקאג'ה בחצר הקיסר באים להודיע כי אויבו מנסה להיעזר בכוחות נוראיים למטרות מסוכנות.

בית הוקאג'ה ניצב על גיבעה ומוקף חומה. חורשה נטועה סביב בסיס הגבעה ושישה עמודי ברזל בגובה עשרה מטרים האחד מוצבים בה. הלחישה, ולו הרפה ביותר של שמו של הדאימיו בתוך החורשה מכבה מיד את המשואה הקרובה ביותר. הצופים מוצבים מעבר לחורשה, על הדרכים והנקודות הגבוהות. הם מאותתים (באמצעות משואות) כי שליחים של הוקאג'ה בדרכם אל ביתו. החורשה מוגנת על ידי אריות מכושפים ענקיים וטובי מזג.

בחורשה, רגע לפני שהם מגיעים, השליחים מותקפים והשוגנג'ה, אשיגורי, שולח את הסמוראי, הוריקי להמשיך בדרך בעודו מסתובב להתמודד מול האויבים (אשיגורי הוא תלמידו של איסאוואה, הוריקי הוא בנו של הירומאנו). דמויות השחקן שיוצאות לקבל את פני הרוכבים רואות המון ציפורים מתעופפות באוויר בהמולה בערך באמצע טבעת החורשה. אחרי רגעים ארוכים, משואה אחת מתלקחת בעוצמה ואז האש עצמה מזנקת למטה אל תוך החורשה. זהו השוגנג'ה קימורי, התוקף מהמארב.

לחש חדש: ההר נפרד מהענן (הפרידה הנועזת של אשיגורי)

תהפוכה

דרג: שוגנג'ה 3

רכיבים: מילולי, תנועתי

זמן הטלה: פעולה 1

טווח: מגע

משך: 1 סיבוב\דרגה

הצלה: אין

התנגדות ללחשים: כן (אינו מזיק)

כאשר הוא מטיל את הלחש השוגנג'ה מעניק לידידו קלות רגליים על טבעית בזמן שהוא עצמו הופך לכבד עד כדי כך שהוא בלתי ניתן להזזה. בן הברית חייב להסכים ללחש אחרת כל השפעותיו בטלות. בן הברית שהלחש מוטל עליו הופך מיד לקל כנוצה. המשקל שהוא מסוגל לשאת בכל קטגורית עומס גדל בשיעור השווה למשקל גופו. אם הוא תוקף כאשר הוא תחת השפעת הלחש הנזק הנובע מהנשק עצמו ומתוסף הכוח שלו מופחת בחצי (מעוגל למטה). תוספי הקסמה לנשק ונזק אחר אינם מופחתים. הוא אינו יכול לבצע שימוש בכוחו הפיזי (ובכלל זה שימוש בכישרון התקפת עוצמה או התקפת התנפלות, וחובה עליו להשתמש במתאם הזריזות במקום מתאם הכוח בכדי להתנגד להתקפת הכשלה). בן הברית משוחרר מיד מכל השפעות עייפות או תשישות, והוא יכול לנוע בחופשיות על כל משטח, לא משנה מה עוביו, ללא סיכוי ליפול או להחליק (תנועה על מים אפשרית גם כן) אלא אם הוא סופג נזק (וגם אז בדיקת המיומנות איזון מבוצעת עם תוסף 10+). הוא רשאי לטפס בקצב התנועה הרגיל שלו ולקפוץ ללא מגבלת גובה (וזוכה לתוסף 10+ גם למיומנויות אלו), קצב התנועה הבסיסי שלו מוכפל והוא יכול לרוץ בקצב הגדול פי 6 מהרגיל. אם הוא נפגע תוך כדי ריצה ומגיע ל-0 נק"פ או פחות הוא יכול להמשיך לרוץ מספר סיבובים נוספים השווים לתוסף החוסן שלו (מינימום סיבוב אחד).

מטיל הלחש נע באיטיות ובכבדות. משקלו גדל בשיעור השווה למשקל גופו של בן הברית שעליו הוטל הלחש, בסיבוב שבו הוטל הלחש ושוב בכל סיבוב עוקב. מידת הכוח שלו גדלה בשיעור השווה לתוסף הכוח של בן הברית בכל סיבוב, החל בסיבוב שבו הוטל הלחש (אם ליריב תוסף כוח הקטן מ-2 מידת הכוח גדלה בנקודה בכל סיבוב). הוא אינו יכול לנוע ממקומו ונחשב לנטוע במקומו עד תום השפעת הלחש. התקפות התנפלות, היאבקות, הכשלה והתקפות אחרות בעלות השפעות דומות המופנות נגדו נכשלות אוטומטית. רגליו של המטיל שוקעות מעט באדמה בזמן הפעולה של הלחש ואם הוא עומד על משטח שאינו יכול לתמוך במשקלו החדש הוא עלול למוטט אותו וליפול ביחד עימו.

בתום הלחש גם המטיל וגם בן בריתו הופכים מותשים.

הוריקי ממשיך בשליחותו ורץ במהירות לא טבעית (360 רגל בסיבוב). הדמויות יכולות להתערב ולהציל אותו.

הדמויות מוזעקות על ידי המשקיפים. אם הן נעמדות על החומה הן עלולות להבחין (ד"ק 28) בכך ששערו של הסמוראי אינו אסוף כהלכה ובגדיו מעלים עשן דק. סמוראי מקפיד תמיד על איסוף השיער ומשיחתו בשמן, זוהי בושה להיראות אחרת בציבור.

אחרי הוריקי דולקים אינספור ציפורי אש, חיות יער אפופות להבות, ושלושה אריות בוערים (נתונים לפי Legendary Tiger, Epic Level Handbook p.201). לחיות קטנות יש 10 נק"פ, הן תוקפות לנזק של 1ק10+נזק אש מהילת האש.

כיתת הכוננות של הסמוראים מונה עשרה פרשים כבדים בפיקודו של בנו של אושירו (אהובה המת של טאקאשי), פאטונאי. הם עומדים מוכנים לזנק על סוסיהם ולרכוב לקרב. אם הם מתקרבים קימורי משתמש בכוח האש כובשת בעקשנות (The Conquering Fire) שלו כנגדם, מה שמבעיר לפחות את מחציתם ומכופף אותם תחת שליטתו. קימורי יכול לפוצץ כל יצור תחת שליטתו כרצונו ולגרום נזק השווה לנק"פ הנותרות שלו לכל יצור בטווח 20 רגל (מחצית הנזק בהצלת תגובה מול ד"ק 30).

פרש סמוראי (10): זכר בן-אנוש בינוני; סמוראי 7, יוזמה 6+ (4+ יוזמה משופרת, 2+ זריזות), קב"פ 7ק10+14 (נק"פ 74); קצב תנועה 30 רגל; התקפות: 12+/7+ קטאנה, נזק 1ק10+6 (2+ כוח, 2+ תוסף הקסמה, 2+ התמחות בדאישו); תכונות: כוח 14, זריזות 15, חוסן 14, תבונה 10, חוכמה 12, כריזמה 10; הצלות: קשיחות 7+, תגובה 6+, כוח רצון 8+; כישרונות: יוזמה משופרת, רצון ברזל, תגובות בזק, מיקוד נשק (קטאנה), שליטה בנשק אקזוטי (קאטאנה), התמחות דאישו (קאטאנה); מיומנויות: רכיבה 12, ריכוז 11, קפיצה 12.

ברגע הראשון שבו זה מתאפשר, הוריקי (השליח) מתמוטט. ניתן לחפש עליו. הוא נושא נרתיק מגילה שמכיל מסר מזויף (נועד להטעות אחרים) ומספר עוגיות אורז (אחת מהן קורנת מקסם קלוש). אם העוגיה מונחת בפיו, מתחת ללשונו (כל שוגנג'ה בכיר של הדאימיו יודע על כך) הוא מתעורר ומוסר את ההודעה (ואפילו מונפש ומדבר אם יש צורך בכך, אבל שב ומת בסוף המסר):

"קאקו ווארואי (אויבו של הדאימיו) אסף, בעצתו של קדוש-החרב, את האדונים העריקים של ארבעת היסודות כדי להשיג את סוד היסוד החמישי".

אשיגורי מוטל בחורשה, חרוך לגמרי ואוחז קרעים מגלימתו של אדון האש העריק בידיו הקפוצות. דם מכסה את האדמה מסביב. בין קפלי גלימתו, בנרתיק אטום ומוגן ממים ואש מונחת מגילה של הלחש "ההר נפרד מהענן".

העלילה מסתבכת...

זמן ארוחת הצהריים הגיע, וארבעת גיבורינו סעדו עם האדון הדגול הוקאג'ה. במהלך הארוחה התקבלה הידיעה ששליחים של האדון מגיעים מהעיר הקיסרית אדו. לאחר סיום האוכל יצאו הארבעה לחצר כשלפתע עמוד של אש הופיע בחורשה. מבין העצים הגיח סמוראי צעיר של האדון הוקאג'ה המוכר לכולם כשליחו של האדון, סמוראי בשם הוריקי (Horiki). טאקאשי והירומאנו זימנו מיד סוסים ופרצו בדהירה לכיוונו, כשאחריהם חיל המצב הרכוב. להפתעתם גילו כי הוא רץ במהירות אדירה, העולה על זאת של הסוסים. חיות בוערות ואחוזות דיבוק, ציפורים, סנאים, דביבונים ואפילו האריות הגדולים של האדון, פרצו מתוך היער ורצו לכיוון הטירה. כמה מהציפורים התרסקו לתוך החצר ואחת מהן כמעט פגעה באחת המשרתות כשלפתע זינק שור עצום מהישבן שלה, התנגח בציפור הבוערת, והשניים נעלמו. מיד זימן איסאוואה קיר של אוויר מעל חומת הטירה והדף לשמיים את כל הציפורים הבוערות, מבלי שאלו יפגעו עוד בתוך החצר. מארו עלה על החומה והחל להמטיר חיצים בציפורים הבוערות שעפו לעבר הקשתים על החומה. טאקאשי דהרה קדימה והושיטה יד להוריקי שיעלה מאחוריה, ולתדהמתה הוא שקל כמשקל נוצה. היא הצליחה להעלות אותו על הסוס ולסובבו, אך אחד האריות הבוערים הצליח לשסף את רגליו של הסוס לפני שהספיק לצבור מהירות והסוס התרסק על האדמה, חצי מרוטש. הוריקי התעופף ונפל כמה מטרים קדימה אך טאקאשי ביצעה גלגול באוויר ונחתה כמו חתולה, מוכנה לכל מצב. הירומאנו ראה כל זאת וזינק מסוסו. הוא הבין שמדובר כאן בכוחות גדולים מאוד ולכן ריכז את כל כוחותיו בחוזקו האדיר, ונכנס להתקף זעם. גופו המסוקס החל לגדול ולתפוח, ושערות החלו להופיע על כל גופו. בתוך פחות מ-3 שניות עמד דוב כביר מול הסתערות החיות הבוערות.
בעוד מארו ממשיך להמטיר חיצים על החיות הבוערות, איסאוואה חתך את החלל ועבר ממרכז החצר לשערי הכניסה. הירומאנו העיף את משב הציפורים הבוערות, תוך כדי שהוא נאבק באחד האריות העצומים הבוערים. לפתע הופיעו 3 טבעות אש בעיגול מסביב לטאקאשי והוריקי. הוריקי החל לרוץ שוב במהירות על טבעית , הישר לתוך טבעות האש. הפעם טאקאשי הייתה מוכנה לזה ובסלטה מדהימה היא תפסה אותו, ותוך כדי שהיא מגינה עליו בגופה ניתרו השניים דרך טבעות האש, שנסגרו שנייה לאחר מכן בהתפוצצות אדירה. אריה האש שהרג את הסוס של טאקאשי התנפל עכשיו עליה, טלפיו החדים והרותחים חותכים וצורמים את בשרה העדין של הסמוראית הצעירה. אך זו לא איבדה עשתונות: הגיע זמן נקמה. טאקאשי צעדה ללא מורא אל מול האריה הבוער על מנת לחסום את דרכו להוריקי ושלפה את חרבה: שיטאטסו נו באצ'י (Shitatsu no Bachi). קאטאנה (Katana) זו, אשר עברה במשפחתה מזה דורות, חושלה לפני מאות שנים ומכילה בתוכה את כוחותיהם של אבות אבותיה של טאקאשי אשר קיבלו במתנה את ברכתם של ארבעת דרקוני היסודות. פירוש השם הוא נקמת ארבעת הדרקונים או Retribution of the Four Dragons, חרב המביאה על אויביה של טאקאשי את כוחם של האש, הקור, החשמל והחומצה [אש=אש, קור=מים, חשמל=אויר, חומצה=אדמה, כך לפי המוסכמות במו"ד 3]. במכה אחת, החרב פילחה את גופו המוצק של האריה והוא נפל על האדמה, מת.
לפתע, תוך כדי הסתערות חיל הפרשים על האריות, התפוצץ האריה שהיה קרוב להירומאנו (כנראה בגלל שפגע בו) והעיף את הפרשים מסוסיהם. אפילו פאטונאי (Patunai), מפקד חיל הפרשים, ואחיו הצעיר של אושירו (Oshiro, פרטים עליו ימצאו בסיפור חייה של טאקאשי) הועף ממקומו לכיוון החורשה.
איסאוואה שיגר מערבולת כבירה לכיוון האריה הנותר וזה הועף אל על. הלוחמים שנפלו החלו לקום אך להפתעתם של גיבורינו החלו לבעור ולהסתער על הירומאנו. זה הצליח להעיף כמה שקפצו עליו אך טאקאשי לא רצתה לראות את הסמוראי הוותיק נופל, והסתערה על חבורת הלוחמים הבוערים, תוך כדי שהיא מחזירה את חרבה העוצמתית למקומה. מהר מאוד חיסל הירומאנו את הפרשים הבוערים, ובדיוק ברגע שהאריה נחת חזרה לאחר שהועף, קפצה עליו טאקאשי. תוך כדי ריצה היא ריכזה את הצ'י שלה ובשיסוף חרב אחד שיחררה אותו. המכה כמעט קרעה לגזרים את האריה חסר הישע ומטח של חיצים מכיוון החומה (תודות למארו) פילח את גופו של האריה והרגו. כל זמן זה הומטרו על גיבורינו צרורות של כדורי אש עוצמתיים, אשר בעיקר בזכות יכולתו המופלא של איסאוואה להחדיר בגיבורינו כוחות מחודשים, הצליחו הארבעה לעמוד מולם. מאחר ולא נותרו עוד לוחמים באזור, חזר הירומאנו לצורתו האנושית, אך ארבעת גיבורינו שמו לב שפאטונאי מסתער קדימה לכיוון 3 מדורות ענק בלב החורשה. טאקאשי, הזריזה מכולם, הספיקה להדביק את פאטונאי וראתה אותו קופץ מבעד לאחת המדורות. כאשר עקפה אותה, נגלה לפניה שוגנג'ה אדיר, שחבש, כמותה, סרט הגנה קיסרי!!

'איך יתכן דבר שכזה?' חשבה לעצמה טאקאשי והסתערה קדימה, כשלפתע ארבע מטאורים עצומים נחתו עליה מהשמיים - אך טאקאשי הרגישה את האוויר מתחמם, והספיקה לנתר למקום מבטחים. לפתע הופיע מולה פאטונאי, בוער כולו, וניסה לשסף את גרונה. אך ללא הועיל, טאקאשי ציפתה לדבר שכזה ובלמה אותו. בזמן הזה עלתה מערבולתו של איסאוואה על אחת המדורות וזו התפוצצה ברעש אדיר וכבתה. טאקאשי הבינה שהיא מתמודדת עם כוחות עליונים ותוך כדי שהיא מתקרבת לשוגנג'ה העוצמתי הזה, במחשבותיה היא הושיטה את ידה ונגעה בדרקון הריק וחיזקה את התובנה שלה ואת חושיה, מכינה עצמה לקרב הגדול. חץ אדום פילח את האוויר ליד אוזנה השמאלית של טאקאשי תוך כדי שהוא מושך אחריו שובל גדול של דם הנמשך כל הדרך חזרה, עד לחזהו של מארו. חץ הדמים עף ופגע ישירות בשוגנג'ה, שלפתע נראה כאילו התכסה כולו בשכבה דקה של מתכת. החץ עף וניתקע בסרט שלראשו, שנקרע לגזרים - אך השוגנג'ה לא נפגע. הוא בתורו יצר פיצוץ אש אדיר ונעלם לתוך הלפיד בחורשה בקשת אש מרהיבה. קשת אש נוספת יצאה מתוך הלפיד וטסה להרים, למקום שידוע כי מצויה בו עמדת תצפית עם לפיד בוער. מיד התרכז איסאוואה וראה בדימיונו את קשת האש מתרחקת עוד ועוד.

לאחר סיום הקרב הנורא, מצאנו את שליחו השני של האדון הוקאג'ה, חרוך ומת (וגם חסרו לו שתי ידיו) בין העצים. בדיון על מה שקרה עלה שהיה זה אחד מארבעת אדוני היסודות העריקים, שבגדו בקיסר לפני מספר חודשים בקרב הגדול שנערך על חופי ניפון מול הפולשים המונגולים. אדוני היסודות היו אמורים להשמיד את הצי המונגולי לפקודות הקיסר אך מכיוון שזה היה שואב מהם חלק מכוחותיהם (שניתנו להם בהנחיית הקיסר ושגודלו וחונכו לצורך זה בלבד) הם בגדו בקיסר ונטשו אותו, דבר שגרם לאבידות מרובות בקרב כוחותינו. רק בכוחות עליונים נעצרה הפלישה המונגולית.
מסתבר שהדאימיו השכן, ווארואי, אסף את ארבעת הבוגדים, בעצתו של קדוש החרב, והם מנסים לחפש את סוד היסוד החמישי, יסוד הריק, שאיש אינו יודע מהו והיכן שוכן ושאפילו הקיסרים לדורותיהם מחפשים אותו בשל כוחו הלא יאומן.

אסור שהבוגדים חסרי הכבוד ימצאו את סוד היסוד החמישי... אסור!!

[ סיפורי איזומו – עמוד ראשי | סיפורי איזומו, חלק 1 | סיפורי איזומו, חלק 2 ]