זהו החלק הראשון מתוך סקירה
רחבה וכוללת של המשחק מבוכים ודרקונים. הסקירה לא מתמקדת במשחק עצמו אלא
דווקא בכל הנושאים שסביבו.
הערה חשובה: כל
האמור להלן בנושאי זכויות יוצרים אינו מהווה בשום צורה ייעוץ משפטי ואין להסתמך
עליו כתחליף לייעוץ כזה.
מבוכים
ודרקונים (בקיצור מו"ד) הוא שיטת משחק התפקידים הפופולארית
הראשונה, שיצרו גארי גייגאקס ודייב ארנסון. במשך שנים היה מו"ד משחק התפקידים
הפופולארי והמשוחק ביותר, ונשאר כזה גם בתקופה שבה החברה שהוציאה אותו לאור, TSR, פשטה את הרגל. TSR נקנתה על ידי חברת 'מכשפי החוף'
(Wizards of the Coast) וזכתה בשנת 2000 למהדורה
מחודשת: המהדורה השלישית. המהדורה החדשה עוררה גל של התעניינות מחודשת במשחק
ובתחום שאיבד הרבה מהפופולאריות שהייתה לו בעבר, ויצרה תעשייה אדירה של מאות חברות
תוכן למשחקי תפקידים בכלל ולמו"ד בפרט.
מו"ד
3 ו-ק20
כאשר יצר
גארי גייגאקס את המשחק לראשונה, בהשראת משחקי מלחמה שעשו שימוש במיניאטורות, הוא בחר
להשתמש בקוביות המעוצבות בצורת המצולעים האפלטוניים המשוכללים, אשר שימשו ככלי-עזר
חזותי לצרכי לימודי ההנדסה והחשבון בארה"ב (ראוי לציין כי ק10, כלומר הקוביה
בת עשר הפאות של מו"ד אינה מצולע אפלטוני). הקוביה בת 20 הפאות (ק20) שימשה
מאז ומעולם לביצוע גלגולים חשובים במשחק, בעיקר גלגולי התקפה והצלה.
כאשר
יצאה המהדורה השלישית החדשה, שופרה והואחדה השיטה כך שמרבית הגלגולים משתמשים בק20
על מנת לקבוע הצלחה או כישלון. במהדורה החדשה כמעט כל הגלגולים שמבוצעים לשקלול
אחוזי הצלחה משתמשים בק20 (ככלל, כל נקודה בק20 מייצגת 5% של הצלחה). גלגולים אלה
כוללים גלגולי הצלה, התקפה, דרגת מטיל, מיומנות ורבים אחרים.
לפיכך,
לשיטת המשחק של מו"ד יש שלד בסיסי. אפשר לומר שעמוד השידרה של שיטת-האב הזו
מבוסס על גלגול ק20, הוספת המתאמים השונים והשוואת התוצאה המשוקללת לערך מספרי
(דירוג קושי, או ד"ק) ובכך לקבוע הצלחה או כישלון של נסיון לבצע פעולה
מסוימת.
ה-OGL, ה-SRD וראשי תיבות אחרים
החלק הזה
בדברים הוא כנראה הסבוך ביותר, אך אנסה לפשט את הדברים ככל האפשר. הדברים האמורים
כאן נועדו לתת למתעניינים מושג בסיסי אודות הנושא המורכב של פרסום תוכן
למו"ד, לשיטות ק20 או לשימוש ברשיון התוכן הפתוח (OGL). אני כותב כאן למען שלמות
הדברים. מי שמעוניין באמת לפרסם מוצרים מהסוג האמור אינו יכול להסתמך על האמור כאן
כתחליף לייעוץ משפטי אחראי, ומנגד, רוב האנשים, שאינם מתעניינים בכגון אלה, ימצאו
אותו משמים ואולי סתום עדיין, למרות מאמצי הכנים.
בזכות
רשיון השימוש הפתוח בתוכן צצו מאות חברות שהורשו לייצר תוכן עבור המהדורה השלישית
של מו"ד וק20. החברות האלה יצרו שפע של תוכן ומוצרים, התחרו זו בזו, העלו את
האיכות והורידו את המחירים. קהל היעד גדל באופן משמעותי והתרחב ומכירות ספרי הבסיס
של וויזארדס עצמה הרקיעו שחקים. בנוסף, עצם העובדה שחברה גדולה כמו וויזארדס
(שמאחוריה עומדת 'האסברו', הגדולה עוד יותר) משקיעה בתחום הזה יצרה תחושה אופטימית
חזקה והפנתה תשומת לב אל התחום הן במגזר העיסקי והן בתקשורת.
System Reference Document
ה-System Reference Document (בקיצור: SRD) הוא השלד של מבוכים ודרקונים.
המשחק עצמו, כפי שהוא מופיע בספרי הבסיס, מחולק לשני חלקים:Open
Gaming Content ו-Product
Identity.
Product Identity1: בקיצור
PI.
חלקים שאינם חלק מהמכניקה של השיטה וכוללים חלק מהרעיונות שוויזארדס שואפים לשמור
לעצמם כקניינם הרוחני2.
Open Gaming Content: בקיצור: OGC. זה התוכן שמותר לשימוש, במסגרת
ובכפוף להסכם מיוחד (Open Gaming License), ללא צורך באישור מוקדם
מוויזארדס.
ה-SRD הוא אוסף התוכן שמוגדר כ-OGC. המכניקה הבסיסית ודרך הפעולה של
השיטה מתוארות, אך לא בפרוטרוט. ה-SRD לא נועדה להציג את השיטה בפני שחקנים חדשים או לשמש כספר הדרכה
למשחקים – היא נועדה לאפשר ליוצרים של תוכן לשיטות ק20 להתבסס על עקרונות היסוד
שלה מבלי לחשוש מתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.
כל מה שהוא PI הושמט מה-SRD. בפועל מדובר בתיאורי האלים של
עולם המו"ד (פיילור, ארית'נול וכן הלאה), שמות של דמויות חשובות (מורדנקיינן,
ביגבי) וחלקים שונים בעלי חשיבות שונה, הקשורים לעולם מערכה כללי שספרי המו"ד
רומזים לכיוונו (העיר 'סיגיל' מתוך Planescape, לדוגמה ורבים מהמישורים
שסביבה).
כמעט כל היצורים המתוארים במגדיר המפלצות
לדוגמה, מופיעים ב-SRD עם נתוניהם. אך לאף אחד מהם אין תמונה, התיאור מצומצם במקרים רבים
או מושמט לגמרי, ואיזכורים של מידע נוסף, כגון אורחות החיים שלהם, מערכות היחסים
שלהם עם בני גזעים אחרים או בינם לבין עצמם, וכן מידע נוסף שהיה מעשיר את הימצאותם
במערכה, כולם נמחקו. המטרה היא לאפשר ליוצר לכתוב הרפתקאה שמופיעים בה עוגים ואולי
סוג חדש של עוגים, כאשר מי שרוכש את אותה הרפתקה צריך לרכוש מגדיר מפלצות
(מתוצרת וויזארדס) כדי שידע מה הוא עוג ממש. יצורים בודדים, אגב, כדוגמאת
ההיואן-טי ומפלצת התעתוק, הושמטו בשלב מסוים מה-SRD ונאסרו לשימוש במסגרת ה-OGL, בנסיון לשמור חלק מהיצורים
המיוחדים והמזוהים ביותר עם מו"ד כרכושה הבלעדי של וויזארדס.
כיצד משתמשים ב-SRD?
העניין די פשוט, למעשה. כשהתעשייה הגובלינית
רוצה לפרסם תוכן למו"ד, אנחנו כותבים תוכן שמתבסס על ה-SRD ומפרסמים אותו בצירוף רשיון
השימוש הפתוח בתוכן, ה-OGL, אשר מופיע לרוב בעמוד האחרון. עיקר התוכן שמפורסם מתבסס על תוכן
מתוך ה-SRD
ומוסיף עליו.
כאשר אנחנו עושים זאת, אנחנו מחוייבים (וגם מעוניינים
בכך) שחלק מהתוכן שלנו עצמנו יהפוך לתוכן פתוח. במסגרת ה-OGL יכולים אחרים להשתמש במה שהוגדר
בעבודה שלנו כ-OGC.
דוגמה: קורא שמעוניין לפרסם דב"ש שמבוסס על החוברת
"הנמוכים והאמיצים" יכול לבנות דב"ש תוך שימוש במקצוע
היוקרה איש הצוות הזוטוני, לדוגמה, ולפרסם אותו תוך איזכור שם מקצוע היוקרה,
שמן של היכולות המיוחדות שלו ונתוניו. הוא אינו רשאי לפרסם את כל המקצוע כפי שהוא
מופיע בחוברת, משום שחלק ממנו מוגדר כ-PI. הוא רשאי לפתח מקצועות קרביים
חדשים עבור המקצוע, אבל הוא אינו רשאי להעתיק מקצועות קרביים קיימים. כל האמור
לעיל מותנה בכך שהוא אכן עומד בתנאי ה-OGL, שאחד מהם הוא לצרף את הרשיון
עצמו לתוכן שהוא יוצר.
כדי להבהיר שאלה שנשאלת לפעמים: לא, ספרי ווזארדס אינם
כוללים תוכן פתוח ומותר לשימוש. אמנם ה-SRD כולל חלקים רבים הזהים לחלקים
הכתובים בספר החוקים לשחקן, מגדיר המפלצות וכו', אבל אין זה אומר
שמותר להעתיק טקסט או גרפיקה מתוך ספרים אלה, ובהחלט אסור להעתיק שום תוכן מספרים
אחרים של וויזארדס (או חברות אחרות) אלא אם הוא מוגדר במפורש כ-OGC. שימו לב שאף ספר של וויזארדס
(למעט אחד: Unearthed Arcana, שהוא חריג לאמור לעיל) אינו כולל את רשיון ה-OGL וגם ה-SRD מפורסם בלעדיו – זהו רכושם של
וויזארדס והם מעניקים באמצעות ה-OGL את זכויות השימוש לאחרים בתנאים מסוימים – מכשפי החוף עצמם אינם
חייבים לעמוד במגבלות שחלות לגבי יצרני התוכן האחרים משום שהזכויות שייכות להם
במלואן.
מה המשמעות של כל זה?
באופן מעשי הרשתה וויזארדס לאחרים ליצור תוכן נלווה
לשיטת מבוכים ודרקונים, או תוך התבססות עליה. בשונה מחברות אחרות, שנתנו
בעבר הרשאות לשחקנים ומעריצים ליצור בעצמם תוכן שלא למטרות רווח – הפעם היה האישור
גורף, ללא צורך בקבלת אישור ספציפי או אפשרות (משמעותית) לחרטה מצד בעלי הזכויות,
וחשוב מכל, זכויות השימוש ניתנו לשימוש מסחרי. משמעות הדבר היא שעם פרסום ה-SRD וה-OGL התאפשר ליצרני תוכן חדשים וישנים
להוציא לאור תוכן מקורי משלהם לשיטת ק20.
המשך
יבוא.
1 כשמדברים
על זכויות יוצרים וסימנים רשומים בשפה משפטית, נהוג להשתמש במונח Identity Product כדי לתאר מותג שחברה השקיעה בו מאמץ ולכן זכאית
להגנה עליו מצד החוק. המושג Product
Identity (סדר המילים הפוך) אומץ על ידי וויזארדס במשמעות דומה למקור,
כמתואר לעיל.
2 קניין
הוא רכוש. קניין רוחני הוא רכוש שאינו פיזי (לדוגמה: רעיונות, פטנטים).