בני המחצית של גבעת המוות

במערב דחקו בני האדם את רגליהם של הגובלינים והאורקים. ענקים ועוגים ניצודו בהרים ובגבעות על ידי הרפתקנים נועזים, ומספריהם התדלדלו בהתמדה. החלה הגירה. שבטים שלמים עקרו ממקומם והתקדמו מזרחה, אל ארצות חמות ושלוות יותר. גבעות המוות היו ידועות בימים ההם בשם אחר. בני האדם נלחמו באומץ ובחימה שפוכה, אך הלילות היו קשים. בחסות החשיכה היכו דמויי האדם שוב ושוב. האנשים התבצרו בערים והאויבים צפו סביבן, מנתקים את הערים מאספקה. בני האדם הרחיקו מזרחה ועריהם נותרו חרבות בזוזות ומעלות עשן. הגמדים עמדו באומץ מול דמויי-האדם ונלחמו ללא מורא אך אויביהם היו נואשים וייאושם נסך בהם אומץ ותעוזה. הגמדים לא נסוגו מעולם. האחרון ביניהם נפל ונשקו בידו.

בני-המחצית היו האחרונים שנותרו בגבעות המוות. מתי-מעט אחרונים שהארץ מסביבם כבר הייתה נתונה בידי אדונים אחרים. נדמה היה שמקומם לא יכירם בקרב התושבים החדשים של גבעות המוות. דמויי האדם לא השלימו עם הנוכחות הזוטונית בשטחם. בסכסוכים הרבים שבין דמויי האנוש השונים לבין עצמם נמצאו הזדמנויות רבות לפשוט על בני המחצית. הקרבות היו קשים ודם רב נשפך. מספרם של בני המחצית הלך והתדלדל.

מילו טילדליס היה משורר שחרוזיו הפיחו תקווה גם ברואי-השחורות המושבעים. יום אחד בתחילת החורף הוא נעלם לפתע, ורבים הרגישו בחסרונו. הוא חזר כעבור חודשיים ובפיו אינספור סיפורים חדשים. טילדליס הצליח איכשהו להפוך לכותב ומספר דברי הימים של שבט העורב השחור בכלל ושל מלך האורקים מוטארו בפרט. בתחילה נמנעו האורקים של העורב השחור מלתקוף את בני המחצית. במשך שלוש השנים הבאות זכו אנשי העורב השחור לנצחונות רבים, והשמועה נפוצה אודות בן-המחצית המלווה אותם אל ימי-הקרב בעוד הוא מכה בתופי המלחמה, ואוסף אותם סביב המדורה בלילה להפיח בהם השראה ואומץ באמצעות עלילות גבורה. לשירותיו של טילדליס נקשרו אינספור שמועות על כוחות מיסטיים אדירים. כך, בתום אותן שלוש שנים הגיעה משלחת של רוכבי-זאבים גובלינים אל בני המחצית בחיפוש אחר מספר-סיפורים שינציח את מורשת המלחמה של מרסקי-העצמות האדירים של גולגתור.

בני המחצית של גבעות המוות משמשים כיועצים, דיפלומטים, מספרי-סיפורים, מתעדים ומתווכים בשירות שבטי דמויי האדם הרבים של גבעות המוות. הם פותרים סכסוכים בין השבטים השונים ובתוכם, וערבים להסכמי סחר והפסקת-אש בין שבטי דמויי האדם לבין בני האדם, הגמדים והננסים. בשבטים מסוימים הם קרובים מאוד לאוזנו של ראש השבט והוא סומך עליהם בכל. בשבטים אחרים עצם נוכחותם מאצילה אומץ ועוצמה על הלוחמים ומטילה אימה על אויביהם. בודדים מבני המחצית הגיעו לדרגה שבה הם נחשבים לקמיע שבטי בעל כוחות מאגיים מופלאים, ואף ידוע על שבט אחד של גובלינים שבו נשתמרה גופתו המיובשת של הזמר-הנודד פוריק מלואנדל במבנה מיוחד, שם היא מוצאת מקיברה פעם בשנה, מולבשת במיטב הבגדים והתכשיטים, ונישאת סביב הכפר על כפיים שבעים ושבעה פעמים.

בני מחצית טרובדורים

למרות שהזוטונים ככלל ידועים בחיבתם לסיפור טוב, חרוז שנון ושיר נעים, רבים מהם משתעשעים באומנויות אלו כשהם תלויים בערסל, מקטרת של עשב עישון זוטוני בזווית פיהם, ועוגה נאה וריחנית מונחת בחיקם. אלו מבין בני המחצית הבוחרים לנוע ולנדוד בארץ עושים זאת ממגוון של סיבות, אך לעיתים רחוקות הריגוש של הופעה טובה הוא זה שקוסם בעיניהם. למרות שלחשי הטרובדור עולים בקנה אחד עם האופי הזוטוני המשועשע בקלות והסולד מקיצוניות ובוטות, נטייה זו נותרת פעמים רבות לא ממומשת. נראה שרוב הזוטונים צנועים מדי ואינם מוצאים את עצמם מרגישים בנוח מול קהל משולהב. הם מסתפקים במחיאות הכפיים הרכות ושריקות ההתפעלות של בני קהילתם. בני המחצית של גבעות המוות הם שונים, כמובן.

בני המחצית הצעירים והמוכשרים ביותר בגבעות המוות הופכים לטרובדורים. החיים בקהילה הקטנה והמגוננת, שנכפתה עליה התנכרות זהירה לשאר העולם מעודדת רבים לבחור בדרך אחרת מחיי הקהילה השקטים. הדרך אינה קצרה, והמסורת מבטיחה שהצעירים לא יצאו אל השממה כשהם אינם מוכנים. מורה לוקח תחת חסותו רק צעיר אחד בכל רגע נתון והוא מלמד את שולייתו במשך שלוש שנים לפחות. חלק מהצעירים נותרים שוליות כל חייהם, וחלקם בוחר להפסיק את לימודיהם. במהלך לימודיהם של כמה מהשוליות מגיע שלב שבו המוסיקה מקבלת גוון אחר, עמוק יותר. כישוף חודר לתוך ההרמוניות. מרגע שמורהו מכריז עליו כעל טרובדור יכול בן המחצית לצאת את הכפר להיות אדון לגורלו. רובם יוצאים אל השבטים שבסביבה ומציעים את עצמם לראשי השבטים. אלו נוהגים להקשיב לדבריהם ולנסות אותם בדרך המקובלת של מרתון סיפורים מול זקני השבט, לוחמיו המנוסים, או כל קבוצה נחשבת אחרת שהשבט משתמש בה לקבלת החלטה מכריעה כל כך (חלקם מעדיפים להעביר את בן המחצית מבחנים אחרים, אך אלה לעיתים רחוקות מאוד מסוכנים – ראש השבט אינו רוצה שיצא לו מוניטין רע). לרבים מראשי השבטים יש יותר מטרובדור אחד בשירותם ורובם רואים בכמות בני המחצית המשרתים שבט מסוים כסממן של יוקרה ועוצמה. זוטונים שונים מוצאים לעצמם תפקידים שונים מעט בתוך השבטים אותם הם משרתים – חלקם מעדיפים לנוע ולנדוד בשירות השבט כשגרירים ודיפלומטים וחלקם נשארים בשבט ומתעדים את עלילותיו הנשכחות והמתהוות. עניין אחד ברור לכל מעבר לכל ספק – הזוטונים נאמנים לעצמם קודם כל. סיפורים על נאמנותם של כמה טרובדורים לראשי השבט שלהם עדיין מושרים בגבעות המוות סביב מדורות. סיפורים על נאמנות שהגיעה לקיצה במות גיבורים קיימים אך לעולם לא נודע על זוטון שפגע בבן גזעו למען השבט, וראש השבט שידרוש זאת יהיה שחצן וטיפש.

---

חוקים חלופיים

מיומנויות שפה

מקומות לא-מתורבתים כמו גבעות המוות מאופיינים בין היתר בתקשורת מעטה אם בכלל בין קבוצות אתניות, גזעיות ואחרות. המרחק והניכור גורמים להיווצרות אופי שבטי מיוחד במקומות שונים. שוני זה בין שבט זה לאחר מתבטא במאפיינים תרבותיים וטקסיים, בסממנים חיצוניים (לבוש, תכשיטים, כלים, קעקועים ועוד), וכן בשינויים בשפה. גבעות המוות מלאות באינספור ניבים של כמה שפות מקוריות. כתוצאה מכך קורה לעיתים ששני אורקים אינם מבינים זה את זה לגמרי ושולפים נשק במקום לחתום הסכם. מתווכים ודיפלומטים, מנהיגים ומלומדים, מרגלים וחוקרי שבויים צריכים להכיר ניבים רבים ולשלוט במשמעויות הדקות ביותר בכדי לבצע את מלאכתם נאמנה.

שה"ם יכול לאפשר לדמות לרכוש ניבים של שפה אותה הוא דובר, במספר השווה למתאם התבונה שלה (לכל הפחות אחד) במקום שליטה בצורה הכללית הנפוצה של השפה. רכישת השפה עצמה עדיין עולה 2 נקודות מיומנות כרגיל. כל נקודת מיומנות נוספת תאפשר לדמות ללמוד מספר ניבים נוספים (באחת או יותר מהשפות אותן היא דוברת) השווה למתאם התבונה שלה (לכל הפחות אחד).

לדוגמה: לבן המחצית קייד מתאם תבונה של 2+, והוא דובר אורקית (של שבט הדוב החום, ושל שבט הדוב הלבן) וגובלינית (הוא מעולם לא פגש גובלין, אבל למד את שפתם בקרב בני עמו). הוא מבקש לשלוט ברזי ההגייה של האורקים של הירח האדום, הידועים בלחישות רבות המשמעות שלהם. הוא משקיע נקודת מיומנות אחת ולומד שני ניבים – את זה של האורקים של הירח האדום, ואת זה של הגובלינים ממורקול (אויבים מושבעים). בצורה שוטפת ומעוררת התפעלות הוא מצליח לעורר בין נציגי שתי השבטים עוינות כאשר הוא רומז דברים באוזני בן שבט אחד ואומר דברים הפוכים לנציג השבט השני. פגישת הפשרה מגיעה למבוי סתום וקייד חוזר שמח וטוב לב אל שבט הדוב החום, אותו הוא משרת, כדי להרגיע את ראש השבט ולדווח לו כי השבטים השכנים לא יתאחדו נגדו בזמן הקרוב.

בדיקות מיומנות למיומנויות שפה

רוסקו מנסה לשחזר את השיחה ששמע בין האורקים של הדוב הלבן. הוא אינו דובר את שפתם אבל שמיעתו חדה וזכרונו טרי. קייד מנסה להבין את תוכן השיחה מתוך שחזוריו של רוסקו. להטוטי לשון, קריאת טקסטים לא ברורים, וארכאיים, תחרות חריזה – כל אלה מקרים בהם נדרשת בדיקת מיומנות שפה. שה"ם יכול להורות לשחקן לבצע בדיקת מיומנות שפה במקרים קשים במיוחד (ורק בהם, הדמות עדיין דוברת את השפה וזכאית להבין אותה) כגון אלו שתוארו. התכונה המשפיעה על מיומנות שפה היא תבונה.

דרגות קושי לדוגמה בבדיקות מיומנות להבנת שפה:

ד"ק	בדיקה
10	פענוח מילים בעגה השבטית, המשולבות בשיח-גובלינים רגיל.
11	פענוח דבריהם של שני גובלינים, שמשתדלים להסוות את כוונותיהם בביטויים "תמימים".
20	הבנת עיקרי תוכניתם של האורקים מתוך פתקים ששירבט רוסקו בזמן שהאזין להם.
25	הבנת עיקרי תוכניתם של האורקים מתוך זכרונו של רוסקו את שנאמר בשיחה.
30	הבנת עיקרי תוכניתם של האורקים מתוך נסיונותיו של רוסקו לשחזר את תנועות השפתיים שהבחין בהן בזמן שהתחבא בקרבת מקום.